במשך כמעט שנתיים, מאז מתקפת חמאס ב-7/10/23, בלמה ישראל ככל הניתן את טורקיה מלהתערב במשא ומתן מול חמאס. היא הסתמכה על בכירי מצרים וקטאר, ולא על רג'יפ טאיפ ארדואן - שלאורך כל הדרך תמך בארגון הטרור, כינה את ראש הממשלה בנימין נתניהו "היטלר" והיה מהראשונים שהאשימו את ישראל בטבח וברצח עם. אלא שבעוד שהפרטים לגבי המשך יישום תוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ברצועת עזה, כמו גם המשא ומתן לגבי השלב השני של ההסכם, עדיין לא ברורים - נראה כי תפקידה של טורקיה כמתווכת וכפעילה ברצועה כבר מובטח.
ביוזמת טראמפ, אנקרה לקחה לבסוף חלק מרכזי בשיחות שהובילו להפסקת האש, ואף נחשבת למי שהלחץ שלה - בעידוד הנשיא האמריקני - הכריע לבסוף את הכף. ארדואן גם חתם על ההסכם ב"פסגת השלום" בשארם א-שייח השבוע, לצד טראמפ, אמיר קטאר תמים בן חמד אל-ת'אני, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. המעורבות הטורקית לא מסתכמת בכך, והיא תיקח גם חלק בכוח המשימה הבינלאומי שיסייע לאתר חטופים חללים בעזה. אמש אמר בכיר טורקי לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי צוות של 81 מחלצים מחכה ל"אור ירוק" מישראל להיכנס לעזה.
טראמפ סומך על ארדואן: "יעשה סדר"
חרף תפקידה המתבסס בעזה, טורקיה - ובעיקר ארדואן ושר החוץ שלו הקאן פידאן - לא מיתנו עד כה את התייחסויותיהם הפומביות לישראל. בשני האחרון, יום הפסגה בשארם א-שייח, אף דיווחו במדינה כי אחרי שהתקבל הדיווח על השתתפותו של נתניהו בפסגה בשארם - ולפני ההודעה על ביטולה - הודיע ארדואן כי יבטל את השתתפותו שלו בפסגה ויחזור לטורקיה אם נתניהו יגיע. בדיווח גם נטען שמטוסו של ארדואן סטה ממסלולו זמן קצר לפני הנחיתה במצרים, אך אחרי שנתניהו ביטל את השתתפותו המטוס חזר לטוס לכיוון שארם א-שייח.
טראמפ על ארדואן: יש לו את אחד הצבאות החזקים בעולם, יותר ממה שהוא מאפשר לדעת
עוד קודם לכן, בראשון - לפני החזרת החטופים הראשונים מעזה - אמר ארדואן כי "לישראל היסטוריה ארוכה של הפרת הבטחות אחרי הסכמי הפסקת אש". ביום שלישי ארדואן המשיך עם הרטוריקה התקיפה לכיוון ישראל כשאמר: "חשוב מאוד שההסכם ייושם ושיימשך הלחץ של ארצות הברית על ממשלת ישראל בשלב זה".
לאור כל אלה, והזדהותו המלאה של ארדואן עם "האחים המוסלמים", דריסת הרגל הטורקית ברצועת עזה ובמשא ומתן מעלה שאלות. לפי ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, "הרבה זמן ישראל לא רצתה לראות מעורבות טורקית ב'יום שאחרי' בעזה והתנגדה לזה בצורה די נחרצת. אבל גם בגלל הלחצים של טראמפ ובגלל שיחסי טורקיה-ארה"ב בנקודת שיא, אנחנו רואים שטראמפ סומך על ארדואן שיעשה לו 'קצת סדר' במזרח התיכון. בגלל היכולת של טורקיה ללחוץ על חמאס, כי היא וקטאר נותנות לו מחסה ופועלות לוגיסטית ובהברחת כספים, היה לארדואן אמצעי לחץ על חמאס והעסקה הושגה".
ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי "טורקיה נתפסת כאחד הגורמים שתרמו לעסקה וזה פתח את הפתח להכנסה עמוקה יותר של טורקיה למעורבות בעזה. מבחינת טורקיה, זה משהו שהיא מאוד רצתה, שאפה אליו וזו התפתחות מבורכת מבחינתה".
"טורקיה שחקנית שמאוד עוינת את ישראל - פומבית ומבחינת מעשים", היא מוסיפה. "עבור ישראל זו לא התפתחות רצויה שטורקיה היא חלק מרכזי מהתנהלות 'היום שאחרי'. זה אחד המחירים של העסקה, זה לא משהו חיובי. נכון שלטורקיה יש ניסיון בשמירת שלום, וניסיון בכוחות משקיפים, יש לה צבא עם יכולות מקצועיות, הכול נכון, אבל ישראל לא רצתה לראות את טורקיה בעזה. היא פועלת בצורה משמעותית שטורקיה לא תהיה חלק מדרום סוריה, ולאפשר לה עכשיו לפעול דרך עזה זה בניגוד לאינטרסים של ישראל".
גיים צ'יינג'ר
ד"ר רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לענייני טורקיה, מסביר כי המעורבות הטורקית הייתה קריטית בהגעה להסכם, לא משנה מה חושבים על זה. "היא לא נכנסה מההתחלה לתיווך, אבל ארדואן רצה להיות שחקן רלוונטי וחשוב בסיפור", הוא אומר.
לדברי דניאל, "טורקיה הזרימה בעבר כמויות מאוד גדולות של סיוע לעזה. הייתה תקופה שבה היא הייתה המדינה שהעבירה הכי הרבה. ארדואן גם ניסה להוות מופת בהתנגדות שלו לישראל, אין מדינה שהלכה רחוק כמו טורקיה - אבל הניסיון הזה נכשל. היו מדינות שתמיד שנאו אותנו, אבל טורקיה הייתה מדינה של יחסים מסחריים שהלכה עד כדי חרם ועדיין לא הצליחה ליצור גל של חיקוי סביבה. היא גם לא הצליחה להיות זו שמתווכת, עד החודשים האחרונים, וזה לא שארדואן לא רצה. בסופו של דבר, טראמפ, כדי לקפל את חמאס, הפעיל גם את טורקיה וגם את קטאר יחד. זה היה גיים צ'יינג'ר".
"כנראה שחמאס היה צריך להבין שהוא בסוג של מבוי סתום, שאין לו לאן ללכת ולברוח ועל מי להישען", מוסיף ד"ר דניאל. איראן תמכה בו צבאית, קטאר מדינית וכספית וטורקיה מדינית ולוגיסטית. רק כשהוא הבין שלא נשאר שום דבר מהמשולש הזה הוא שינה את דעתו. לכן היה קריטי כדי שטורקיה תירתם לסיפור. הבעיה בשביל ישראל היא שיש לזה מחיר. תוך כדי התפקיד הזה והפעילות מול חמאס, ארדואן לא שינה את דעותיו. לשלב הראשון של העסקה טורקיה עזרה להגיע, וכולנו יודעים שיהיה קשה מאוד להגיע להסכמות סביב שלב ב' - הפתרון לטווח הארוך - כשטורקיה לא תמלא פה תפקיד לטובתנו.
"ארדואן גם מעלה את הלגיטימיות של חמאס, וכנראה יפעל כדי להשאיר את חמאס רלוונטי פוליטית. הוא לא שינה את הטון שלו, וגם אומר דברים כמו 'די להפעיל לחץ על הפלסטינים וחמאס – צריך להפעיל לחץ על ישראל'. כלומר, טורקיה עזרה בשלב א' (שחרור החטופים; לב"א), אבל בכל מה שקשור לשלב ב' צריך לצפות שזה יהיה בעייתי".
"מאז 7/10 ארדואן חלם על תפקיד בעזה"
בנוגע לתפקיד העתידי של טורקיה ברצועה, אמרה ד"ר לינדנשטראוס כי "אנחנו לא יודעים את כל הפרטים לגבי מה יהיה היקף המעורבות הטורקית (בהמשך), אבל מהצד הטורקי אנחנו שומעים הצהרות מאוד גרנדיוזיות לגבי מה הם מסוגלים לעשות. הם אומרים שאם יהיה צורך - חיילים טורקים יכולים להיות בעזה. כרגע מאד ברור שטורקיה תהיה מעורבת בכוח חיפוש החטופים החללים, אך השאר פחות ברור. טורקיה מדברת על זה שהיא תהיה משקיפה שהפסקת האש מכובדת".
בשבוע שעבר משרד ההגנה הטורקי מסר: "כוחותינו, המנוסים ביצירת שלום ובשמירה עליו, מוכנים לכל משימה שתוטל עליהם".
לדברי לינדנשטראוס, ככל שטורקיה וקטאר יותר מעורבות יהיה יותר קשה לדחוק את חמאס, כאשר יש עדיין שאלות בנוגע ל"יום שאחרי" - מי יהיה אותו הכוח הבינלאומי בתקופת המעבר? מה יהיה גורלו של חמאס? האם יפורק מנשקו לגמרי או שיישאר לו חלק מהנשק? והאם יצליחו לדחוק אותו ממנגנוני השלטון?
ד"ר דניאל מדגיש כי עדיין "לא חולקו התפקידים" לעתיד רצועת עזה. לדבריו, "התוכנית של טראמפ בסופו של דבר מאוד בסיסית ועקרונית, ולא יודעים בדיוק מי יעשה מה. האם הצבא הטורקי יהיה מעורב? ארדואן חלם על תפקיד בעזה מאז 7 באוקטובר. עכשיו הוא מקבל אותו, וכנראה שהוא ינסה להיות כמה שיותר מעורב וכמה שיותר חשוב בכל הסיפור".
הקשר הסורי: "ישראל גורם מפריע"
לשאלה 'מה צריכה ישראל לעשות?', השיב ד"ר דניאל כי "בסופו של דבר לא רק ישראל לא רוצה את חמאס. מצרים לא רוצה את חמאס. האמירתים לא רוצים את חמאס. אם משווים בין העמדה הישראלית לעמדה הטורקית, אחרי שחרור החטופים ואחרי שיש הפסקת אש, רוב מדינות האזור יותר קרובות לעמדה הישראלית מאשר לעמדה הטורקית, מבחינת פירוק חמאס מנשקו והשלטון החלופי בעזה. וזו הדרך הטובה לעבוד".
לדברי ד"ר דניאל, "החולשה של טורקיה היא שהיא הולכת נגד הזרם העולמי והאזורי. יש רצון של מנהיגים במזרח התיכון להיפטר מחמאס, אבל, אנחנו בתקופה שבה טורקיה חזקה במיוחד. כרגע המצב שלה טוב אבל בכל הזירות המשחק יכול להתהפך עליה".
בתשובה לאותה השאלה השיבה ד"ר לינדנשטראוס כי "אם עוד אפשר להקטין ככל האפשר את המעורבות הצבאית הטורקית - כן ייטב. באיתור של החללים אני לא רואה בעייתיות יותר מדי גדולה, אבל בכך שלטורקיה תהיה אמירה האם הפסקת האש מקוימת או לא, ברור שטורקיה היא צד שנוטה לכיוון של חמאס. המחשבה שיהיו שם כוחות טורקיים היא מדאיגה. מה יקרה אם ישראל בתאונה תפגע בכאלה כוחות? זה נכון לגבי כל הכוח הבינלאומי, אבל כשיש יחסים כאלה מתוחים כמו שיש בין ישראל לטורקיה, ומנהיג שמאוד מתלהם נגד ישראל, זה הופך ליותר בעייתי".
עם זאת, לפי ד"ר לינדנשטראוס, "בסופו של דבר טורקיה וקטאר לא רוצות לראות בהשמדת חמאס, אלא בהמשך קיומו בדרך זו או אחרת. לכן יש פה אינטרס מנוגד באופן בסיסי לאינטרס הישראלי".
על העלייה ברטוריקה המדאיגה בטורקיה וגם מצד ישראל, האחת כלפי השנייה, ועל השאלה האם קיימת אפשרות כי מדובר בהתססה מבחוץ, אומרת ד"ר לינדנשטראוס: "טורקיה נתפסת כבעייתית משלוש סיבות מרכזיות. האחת היא שהיא באמת שחקנית חזקה באזור שמתבטאת ופועלת בצורה בעייתית מבחינת ישראל. הסיבה השנייה זו היחלשות איראן, ולעומת זאת התחזקותה של טורקיה, והסיבה השלישית קשורה גם לשנייה – מה שהתרחש בסוריה. פתאום, ממצב שבו ברוב מלחמת האזרחים בסוריה טורקיה התעניינה בצפון סוריה ואנחנו התעניינו בדרום סוריה, עכשיו לטורקיה יש אינטרס הרבה יותר עמוק לגבי סוריה ומשטרו של אחמד א-שרע - וישראל נתפסת כגורם מפריע אפשרי. ולכן גם נוצר 'הקו החם' בין שתי המדינות כדי למנוע תאונות אוויריות".
היא מוסיפה: "מעבר לזה יש את ההתססות ברוח של 'ישראל הגדולה'. קשה לדעת האם זה מגיע מבחוץ, אבל צריך להגיד שזה מתחבר לתאוריות קונספירציה עמוקות בטורקיה, שכוחות זרים מנסים להכשילה לאורך השנים, כך שקשה לשים את האצבע ולהגיד שזה לא אותנטי ומגיע רק מבחוץ. היום כל התבטאות פה מוקצנת שם וההיפך".
