בדרום סודן מקווים שבעזרת שיתוף פעולה עם ישראל באמצעות קליטת עקורים עזתים, בכירים בירושלים יסייעו לגייס את ממשל טראמפ כדי להסיר את איסור הוויזה על אזרחיה, וכן את אמברגו הנשק והסקציות שהוטלו על סגן הנשיא בנג'מין בול מל, שנראה כמי שעשוי להיות מנהיגה הבא של דרום סודן. כך דיווח ה"ניו יורק טיימס".
צפו: ריאיון עם איש המוסד ש"בנה" את דרום סודן
(צילום: ירון ברנר)

בחודש אפריל ביטל ממשל טראמפ את כל הוויזות לאזרחי דרום סודן המבקשים לנסוע לארה"ב, אחרי שהאשים את המדינה בסירוב לפעול במהירות כדי להחזיר את אזרחיה המגורשים לארצם. בחודש יולי הסכימה דרום סודן לקבל שמונה מגורשים מארה"ב, כשרק אחד מהם הוא אזרח דרום סודן.
עם זאת, קליטה של עקורים עזתים רבים תהיה מסוכנת עבור המדינה, משום שדרום סודן מתמודדת עם חוסר יציבות פוליטית ומשברים הומניטריים מחמירים. אף על פי כן, החלו השיחות בין ישראל לסודן מוקדם יותר השנה, אמר ג'ו סלביק, מייסד חברת לובינג אמריקנית שעובדת עם דרום סודן, שציין כי דיבר על הנושא עם גורמים רשמיים במדינה.
2 צפייה בגלריה
חאן יונס
חאן יונס
בדרום סודן חוששים לשאת בנטל הכספי של טיפול בעקורים. פלסטינים בעזה
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
בשלב זה, בדרום סודן שוקלים את ההצעה לקלוט עזתים לשטח ארצם, על אף שגורמים רשמיים במדינה חוששים שהיא תיאלץ לשאת בנטל הכספי של טיפול בכמות רבה של מהגרים פלסטיניים, הוסיף סלביק. לדבריו, "הדרום סודנים תוהים מי ישלם".
לפי גורמים רשמיים במזרח התיכון ובדרום סודן, שר החוץ של סודן מנדיי סמאיה קומבא שוחח עם בכירים בישראל על הנושא. אך דובר ממשלת דרום סודן לא הגיב לבקשה לתגובה בעניין, ובמשרד החוץ במדינה הכחישו שמתקיימות שיחות עם ישראל, וכינו את הדיווחים על כך "חסרי בסיס".
הדיווחים על קליטת עקורים עזתים עוררו תגובת נגד בדרום סודן. יו"ר הוועדה הפרלמנטרית לענייני חוץ של המדינה אמר לתקשורת המקומיית כי יזמן את שר החוץ כדי לדרוש תשובות בנוגע לעניין.
אדמונד יקאני, העומד בראש חברה אזרחית בדרום סודן, אמר כי "קבלת יישובם מחדש של פלסטינים בדרום סודן פוגעת באמונה הפוליטית, בעמדתם ובזהותם של הפלסטינים בנוגע למדינה משלהם". לדבריו, הוא שוחח על הנושא בחודש שעבר עם בכירים במשרד החוץ במדינה.
יקאני הוסיף כי לא משנה כמה דחוף הצורך של דרום סודן בסיוע בינלאומי, לממשלתה לא כדאי "להשתמש בנושא הפלסטינים ככלי למשא ומתן לשיפור יחסי החוץ שלה", משום שמדובר ב"טיהור אתני שאנו תומכים בו".
בינתיים, ישנם פלסטינים שטוענים שאחרי קרוב לשנתיים של רעב בעקבות המלחמה, הפחד וההפצצות ברצועה, הם יהיו מוכנים לעזוב את עזה, למרות שלרבים מהם יש היסטוריה משפחתית של בריחה או גירוש במהלך המלחמות שהתרחשו סביב הקמתה של מדינת ישראל, ושמעולם לא הרשו להם לחזור.
חרף רצונם לעזוב, פלסטינים רבים ככל הנראה יהססו להגיע לדרום סודן מוכת המלחמה, שנאבקת גם היא באלימות אתנית, רעב ושחיתות מאז הקמתה בשנת 2011. הם עשויים להתקבל בחשש בדרום סודן, מדינה נוצרית ואנימיסטית ברובה שנלחמה קשה כדי להשיג עצמאות משכנתה המוסלמית והערבית ברובה, סודן.
"אני אעזוב את עזה כדי להציל את ילדיי מהמצב הנורא הזה", אמר ג'לאל אל-חומס, ששוהה באוהל בדרום הרצועה עם אשתו וארבעת ילדיו. "אבל ללכת לדרום סודן? לזה אנחנו לא יכולים להסכים", קבע.

בלוב מכחישים שיקבלו עקורים פלסטינים: "שקר"

גם בלוב בחרו להתייחס לדיווחים על כך שהמדינה עשוייה לקבל לשטחה עקורים פלסטינים, במסגרת שיחות שעורכת ישראל בנושא עם מדינות שונות, כולל אינדונזיה, אתיופיה ומדינה נוספת באפריקה.
לפי דיווח אתמול בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, ראש ממשלת לוב עבד אל-חמיד א-דבייבה דחה בריאיון את השיח על כך שממשלתו תסכים לארח פלסטינים. "הטענות שלפיהן קיבלנו את פשע עקירת הפלסטינים הן הדלפות שקריות. משרד החוץ האמריקני, באמצעות שגרירותו בלוב, הכחיש זאת לחלוטין", טען.
בנוסף, ראש הממשלה הלובי "הכחיש את ההאשמות שלפיהן ממשלתו מבקשת לנרמל את היחסים עם ישראל" וקבע כי "דחיית הנורמליזציה היא סוגיה מוסכמת עבור הלובים".