"כששאלתי בתמימותי איך ייתכן שסעדיה נפל בג'באליה, אחרי שטוהרה ממחבלים ושילמנו מחיר כבד של חללים שנהרגו בפעילות במרחב – ענו לי שהסיבה היא מחסור בכוח אדם", אמרה ללי דרעי, אימו של רס"ל (מיל') סעדיה, שנהרג ב-20 ביוני בשנה שעברה מפגיעת פצמ"ר במרכז רצועת עזה.
סעדיה למד כאברך בישיבת יפו למבחני רבנות, וגויס עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" לשירות מילואים כלוחם בחטיבת אלכסנדרוני. מאז שסעדיה נפל, ללי פועלת לקידום השוויון בנטל. כחלק מצעדי המחאה שהיא מובילה, היא צפויה לצאת מחר (שלישי) ב-09:00 מהר הרצל למסלול שאורכו כשעה וחצי שיסתיים בכנסת, כדי למחות על חוק הפטור מגיוס החדש ששר הביטחון ישראל כ"ץ יעלה לדיון בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בין השעות 10:00 ל-13:00.
"גם בימים האחרונים לוחמים נהרגו באזורים שלכאורה טוהרו ממחבלים, ואני מניחה שההורים הכואבים קיבלו את אותה התשובה שאני קיבלתי. אני לא מוכנה לשמוע את הטיעון הזה – לא אשלים איתו", הבהירה דרעי. באותה התקרית שבה נהרג סעדיה נהרג גם רס"ל (מיל') עומר סמדג'ה. סעדיה, בן 27 בנופלו, הותיר אחריו את אשתו רחלי, ושני ילדים קטנים - הללי בת השנתיים וינון בן שנה; את הוריו חיים וללי דרעי וארבעה אחים ואחות.
"חשבתי מה אעשה באותו היום, איך אשמיע את קולם של הלוחמים ומשרתי המילואים", סיפרה דרעי מה עומד מאחורי המהלך שלה. "החלטתי לקרוא לאנשים שמאמינים, כמוני, בגיוס שוויוני לכולם, להצטרף אליי לצעדה, לזעוק את הזעקה האישית שלי, כאם שאיבדה את בנה, כתושבת עלי, כאזרחית במדינת ישראל. מוזמנים להגיע עם נעלי הליכה, דגל ישראל ותחושה חזקה של ערבות הדדית", סיפרה על הצעדה שתוביל.
בקריאתה של ללי דרעי, היא הזמינה את הצועדים להתייצב לצידה. "את הקו האדום של הציבור החרדי, או לפחות נציגיו – כולנו מכירים", הסבירה. "אבל בנוגע לקו האדום של המפלגות שאינן חרדיות בקואליציה, שאני מבין מצביעיה, אני לא מבינה. חייב להיות להן קו כזה, שיבהיר שיש דברים שלא יסכימו להעניק להם לגיטימציה", אמרה דרעי, פעילה חברתית שהתמודדה בעבר בפריימריז של הליכוד.
לצעדה עצמה היא הזמינה משרתים ואזרחים המזדהים עם עמדותיה להצטרף. עם זאת, היא ביקשה מפוליטיקאים להימנע מלהגיע. "את האינטרסים הפוליטיים שלי קברתי ב-7 באוקטובר, ויותר עמוק, ביום בו קברתי את בני. זו זעקה אותנטית שמגיעה ממעמקי הנפש שלי, לא מחאה פוליטית", הבהירה.
לצידה של דרעי יצעד סרן (מיל') עידן סיבוני, שהיה מפקדו של סעדיה במילואים. "סעדיה היה איש רוח ודת, אדם מדהים. הוא ראה בשליחות הצבאית שלו משימה בעלת חשיבות עליונה והמוסרית ביותר שאדם יכול למלא", סיפר סיבוני. "בתחילת המלחמה אמר לי – 'אני לא מפחד למות בקרב, כי זה מות מצווה'. מבחינתו, לא היה דבר נעלה יותר מלהקריב את חייו למען מדינת ישראל".
סיבוני הוא סטודנט למשפטים באוניברסיטת רייכמן מכפר סבא, שגויס עם פרוץ המלחמה בצו 8 לתפקידו במילואים בתור מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני, והשלים עד כה 228 ימים בשירות. "את הרצון שלי להגיע לפשרה כלשהי עם החרדים – קברתי עם שני הלוחמים שלי בעזה, עומר וסעדיה זכרם לברכה", אמר בנחרצות. "סיימתי להקשיב ולשמוע את האחר. כשגייסו אותי בצו 8, אף אחד לא שאל אותי אם יש לי תנאים כאלו ואחרים או כמה נגייס בפעימות מדי שנה".
מאז נפילתו של סעדיה ועד היום, נוצר חיבור מיוחד בין ללי לעידן. "בשבעה על סעדיה ללי תמכה בי, למרות האובדן האישי שלה", תיאר סיבוני. "היא הקפידה לומר לי שאני אהוב, סיפרה כמה סעדיה העריך אותי וחיזקה אותי. מאז אני מלווה את העשייה שלה, שותף לדעותיה בנוגע לשוויון בנטל", הוא שיתף. "בשלישי אעמוד לצידה של ללי בגאווה, כשהמסר שלי הוא שלא ניתן להמשיך לחיות במדינה בה מדי יום נהרגים לוחמים צעירים – בגלל דילים פוליטיים".
מחאת חרדים מהפלג הירושלמי נגד חוק הגיוס, בחודש נובמבר
(צילום: מיקי שמידט / שילה פריד)
לצעדה יצטרף גם רס"ל (מיל') רון פרץ (26) מירושלים, סטודנט למשפטים, כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, לוחם בחטיבה 226, שעומד בראש פורום הלוחמים המשוחררים שהוקם בשנת 2020 ופועל במטרה לקדם את זכויותיהם בכנסת. מאז פרוץ המלחמה, גויס פרץ לשלושה סבבי מילואים בצווי 8 ומילא כ-250 ימים בשירות. היום הוא צפוי לסיים את הסבב השלישי והאחרון לבינתיים, כשטרם נקבע מועד הסבב הבא.
"אני מרגיש שנתנו מעצמנו מעל ומעבר, כבר לא צריך לפרט מה עשינו עבור המדינה בשנה האחרונה ואילו מחירים שילמנו", אמר פרץ. "ועדיין, בכל פעם שאני חוזר מהשירות - אני מבין כמה הממשלה אטומה. לפטר שר ביטחון בזמן המלחמה, רק כדי למנות חלופי שיתמוך בחוק אי-הגיוס, השר הנוכחי שמבקש לפרסם בדיון בבג"ץ נתונים חלקיים ולא נכונים לגבי היכולת של הצבא לקלוט אליו חרדים. כל המשחק הפוליטי הזה – הוא על הגב שלנו", הוסיף.
פרץ יציג את הדברים האלו בוועדה שאליה הוזמן. "המדינה לא תוכל להמשיך להשתמש במשרתי המילואים באופן הזה. אנחנו לא נשרוד", הדגיש. "אם 'ביחד ננצח' – חייבים להתגייס יחד, בלי סיסמאות ריקות. כולנו צריכים להיות מגויסים ורתומים למטרה אחת, שהיא ביטחון המדינה".
צעדת המחאה תצא מחר מהר הרצל בשעה 9:00 ותימשך כשעה וחצי לכיוון הכנסת.
פורסם לראשונה: 00:00, 13.01.25
