מעבר רפיח פועל כבר יומיים כשהוא מנוהל, בין השאר, בשיתוף אנשי הרשות הפלסטינית - זאת בניגוד להצהרות ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין אנשי הרשות גם בכירים בפת"ח, שמנהלים אותו בשיתוף פעולה עם כוח אירופי מיוחד ועם גורמי ביטחון מצריים שמסייעים באבטחת המקום מפני גורמי טרור סלפיים. ישראל לא נמצאת במעבר אך מעורבת בינתיים לפחות באישור של מי שחוצה אותו, ורק בכיוון אחד: החוצה מהרצועה.
כניסת כוחות צה"ל למעבר רפיח במאי אשתקד
(צילום: דובר צה"ל)
הכותרת
שבוע גורלי: תמונת מצב בעזה בפתח המו"מ על שלב ב' של העסקה
29:29
בניגוד לכל הכחשות לשכת נתניהו, הדובר הרשמי של המשטרה ברשות הפלסטינית, לואי אזריקאת, אמר אתמול ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי פארס א-ריפי מונה לנהל את נקודת המשטרה שתהיה במעבר רפיח, שנפתח אתמול. א-ריפי, תושב העיר עזה, היה קצין משטרה בנפות מרכז רצועת עזה מטעם הרשות הפלסטינית, והוא בעל תואר ראשון במשפטים ודיפלומה גבוהה במדעי המשטרה מטעם המכללה לשוטרים בתימן. הוא נחשב לאיש פת"ח פעיל ברצועת עזה.
אחיו בירך אותו: "המשטרה הפלסטינית הלגיטימית היא מי שתשלוט ותשמור על הביטחון במעבר רפיח תחת פיקודו של פארס א-ריפי". הכוח הפלסטיני שהוצב במקום כולל שבעה שוטרים ושתי שוטרות, כולם פעלו בעבר מטעם הרשות במעברי הגבול של רצועת עזה, וכעת חוזרים לפעול באותו תפקיד.
רגישות הנושא מבחינה פוליטית בישראל ברורה לכולם, ולכן ביקש גם ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן מאנשיו שלא להתראיין. אך ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע כי מזה שבועות ארוכים שאנשי הרשות, בשיתוף עם המודיעין המצרי, נמצאים במגעים קדחתניים עם גורמי צה"ל, המינהל האזרחי, מתאם פעולות הממשלה והשב"כ בקהיר כדי להכין את שיתוף הפעולה שיביא לפתיחת מעבר רפיח.
ברשות הפלסטינית כבר התחילו בהכנות לשליטה במעבר במהלך החודש האחרון. ראש רשות המעברים של הרשות הפלסטינית, נזמי מוהנא, עזתי תושב יריחו, וסגנו של מנכ"ל המשרד לעניינים אזרחיים ברשות, תושב רמאללה איימן קנדיל, הגיעו באופן אינטנסיבי לפגישות יחד עם גורמים ביטחוניים במצרים על מנת לפתוח ולנהל את מעבר רפיח.
4 צפייה בגלריה
ברשות טענו: מעבר רפיח ינוהל לפי ההסכם עם ישראל מ-2005
(צילום: AP Photo/Frank Franklin II)
מחמוד אל-הבאש, יועצו של אבו מאזן, אמר כי "מעבר רפיח ינוהל על-פי הסכם 2005, זה הכול". "הסכם המעברים" שנערך בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית ב-2005 קובע כי מעבר רפיח ינוהל על-ידי הרשות הפלסטינית, בשיתוף עם מצרים, ובפיקוח כוח של "האיחוד האירופי". לדברי פקיד פלסטיני בכיר, ברשות קיבלו הוראות שלא לדבר על הניהול והנהלים החדשים במעבר רפיח כדי לא לעצבן את ישראל.
המכשול לעסקה
הרגישות בהפעלת המעבר בשיתוף עם הרשות הפלסטינית כפולה, ונובעת מטעמים פוליטיים-פנימיים בישראל. זאת אחת מהסיבות הפנים-קואליציוניות בגללן עיכבו ממשלת ישראל והעומד בראשה את העסקה במשך לפחות חצי שנה, ויש הטוענים מאז התפוצצות העסקה הקודמת.
הטעם הראשון: למרות שצה"ל וגורמי הביטחון טענו בשנה האחרונה כי לא יכול להיות ניצחון צבאי שלא יכלול שלטון ישראלי על כל עזה, בלי לייצר אלטרנטיבה לחמאס. הקונצנזוס המקצועי היה כי יש לקדם פתרון של "היום שאחרי" ברצועה כדי למנוע את שלטון חמאס - ושהוא חייב לכלול את הרשות, בתגבור כסף וכוח אדם בינלאומי. נתניהו, בין אם זו דעתו שלו ובין אם חשש מהתפרקות הקואליציה, טען כי לא ייתן לרשות הפלסטינית כל דריסת רגל ובכך סיכל למעשה את הדיונים על היום שאחרי.
הטעם השני: כחלק מהמכשולים שנתניהו הוסיף לדרישותיו בעסקה אחרי שהצדדים היו קרובים מאוד להסכמה, הוא דרש שליטה במעבר רפיח. "אני ועוד שר אחד (דרמר) היינו היחידים בקבינט המלחמה שמנענו שליטה של הרשות הפלסטינית במעבר רפיח", אמר באחת ההזדמנויות, "לא ניתן לרשות פרס ואנחנו פועלים לסכל כל שליטה שלה ברצועה". במסיבת העיתונאים הבהולה שכינס בספטמבר, אחרי רצח ששת החטופים במנהרת תל א-סולטאן וכדי להסביר מדוע הוא מתנגד לעסקה, קרא נתניהו למעבר רפיח ולציר פילדלפי "צינור החמצן של חמאס", והצהיר כי ישראל לא תיסוג מהם.
מעבר רפיח לא ממש עניין את נתניהו עד שהעלה אותו כאחד המכשולים לעסקה. ב-3 ביולי בבוקר העריכו גורמי מודיעין כי חמאס עומד לתת תשובה יחסית חיובית (עם עוד הרבה קשיים והתעקשויות). בערב כבר ידע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי "לא אתפלא אם פתאום, אחרי חודשים של סרבנות, סינוואר ישיב בחיוב על ההצעה שהוא קיבל לעסקה". זאת כדי לומר שצריך לעשות הכול כדי למנוע את אותה עסקה, שישראל היא זו שהציעה אותה.
למחרת סינוואר אכן נתן את אותה תשובה יחסית חיובית שהתקבלה בקור רוח בחלקים גדולים של צוות המשא ומתן שחשבו שיש סיכוי לפריצת דרך. ואז, לפתע, ב-11 ביולי, בנאום של נתניהו בסיום קורס קצינים בבה"ד 1, תשעה חודשים אחרי פרוץ המלחמה, מוזכרת הנוכחות הישראלית במעבר ובציר כתנאי שישראל לא תוותר עליו: "לא נאפשר הברחות נשק לחמאס ממצרים, בראש ובראשונה על-ידי שליטה ישראלית בציר פילדלפי ובמעבר רפיח". חצי שנה חלפה, ובמהלכה חטופים וחיילים רבים מצאו את מותם ונסגרה עסקה בה נתניהו נסוג בו כמעט מכל התנאים שחיבלו בעסקה הקודמת.
ב-22 בינואר דווח בעיתון הסעודי "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית, כי הושגה הסכמה על מנגנון השליטה במעבר רפיח - שעליו השתלט צה"ל בחודש מאי אשתקד. לפי גורם בצוות המפקח המשותף על הפסקת האש, "הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לניהול המעבר בצד הפלסטיני. הוסכם שהוא ינוהל על-ידי הרשות הפלסטינית, בפיקוח ומעקב בינלאומיים של האו"ם". בלשכת ראש הממשלה, כאמור, הכחישו: "הדיווח אינו נכון למרות ניסיונות הרשות הפלסטינית לייצר מצג שווא כאילו היא שולטת במעבר. לפי ההסכם, כוחות צה"ל עוטפים את המעבר ואין עובר בו ללא בקרה, פיקוח ואישור מראש של צה"ל והשב"כ".
עוד נמסר: "הניהול הטכני בתוך המעבר נעשה על-ידי עזתים שאינם חמאס, המאובחנים על-ידי השב"כ, ושמנהלים מתחילת המלחמה שירותים אזרחיים ברצועה כגון חשמל, מים וביוב. הפיקוח על עבודתם נעשה על-ידי הכוח הבינלאומי EUBAM".
זהו ניסוח מתחכם, שמכחיש בלי להכחיש בעצם את העיקר. כמו שכבר נכתב כאן: ממשלת ישראל הסתירה ועדיין מסתירה את המסמכים מהציבור. בהחלטת הממשלה שפורסמה הוסתרו הפרטים שלא היה נוח לממשלה ולנתניהו שיפורסמו, והם נמצאים בנספחים הסודיים שנעולים בכספת של מזכירות הממשלה. המילים "מעבר רפיח" כלל לא מופיעות בהחלטת הממשלה.
ההסכם מעורפל
מעיון בהסכמים שמוסתרים עולה כי בנספח להסכם המרכזי נאמר בסעיף 5 כי "מעבר רפיח יהיה מוכן להעברת אזרחים ופצועים לאחר שחרור כל הנשים (אזרחיות וחיילות). ישראל תפעל להכנת המעבר בהקדם האפשרי לאחר חתימת ההסכם". בהסכם נאמר במפורש כי הכוחות רק "יתפרסו מחדש סביב מעבר רפיח בהתאם למפות המצורפות". כלומר, צה"ל וישראל לא יהיו נוכחים במעבר עצמו.
בנוסף נאמר כי "50 לוחמים פצועים יורשו לחצות מדי יום, בליווי של שלושה אנשים. כל חצייה תדרוש אישור ישראלי ומצרי". גם במסמך הזה לא רצו לספר את הכול, אולי מחשש מהשרים הקיצוניים בממשלה, ולכן נאמר בו כי "המעבר יופעל בהתאם לדיונים שהתקיימו עם מצרים באוגוסט 2024". במילים "50 לוחמים פצועים" מסתתרת דרמה לא קטנה, שכן מדובר על 50 מחבלים של חמאס והג'יהאד האיסלאמי שייצאו מדי יום למצרים, בליווי שלושה אנשים נוספים שעלולים גם הם להיות אנשי חמאס.
4 צפייה בגלריה
50 לוחמים פצועים יורשו לחצות את מעבר רפיח מדי יום
(צילום: REUTERS/Mohamed Abd El Ghany)
ההסכם קובע כי הרשימות של מי שעתיד לעבור, אותן כותב משרד הבריאות הפלסטיני שמנוהל על-ידי חמאס, יימסרו יום קודם למצרים ולישראל שיצטרכו לאשר אותן. סביר להניח כי ישראל לא תיתן לגורמים בכירים בחמאס לצאת, אך תיתן לכל השאר, "זאת כשאין לישראל דרך לדעת באמת אם הם פצועים או רוצים לצאת קצת להתאוורר בקהיר", כדברי גורם ישראלי בכיר הבקיא בפרטים. 50 אנשי חמאס ביום זה הרבה מאוד, אפילו אם מדובר רק על תקופת הפסקת האש של השלב הראשון. תעשו את המכפלות.
כרגע מדובר כאמור על מעבר שפועל לכיוון אחד: רק מעזה למצרים, ולא הפוך. כלומר לפחות כעת מבחינת ישראל איש חמאס שיוצא לא יכול לחזור, כשהעניין מעורפל בהסכמים שנחתמו. ישראל אומרת כי צריך לדון בעניין הזה במסגרת השלב השני לעסקה. עדיין לא ברור כיצד המדינות המתווכות יתייחסו לעניין והאם ידרשו גם את פתיחת הכיוון השני.
מעבר רפיח נהרס ונשרף בקרבות שניהלה ישראל כשנכנסה אליו בתחילת מאי. מתקני המעבר אינם שמישים ולכן הגורמים המתווכים, ביחד עם אנשי הרשות, היו צריכים להביא למקום כמה מבנים ארעיים כדי לקיים בהם את הבדיקות ונוהלי היציאה מעזה. כל הדברים הללו מתרחשים בינתיים באופן שנסתר מהציבור הישראלי בשל עניינים פוליטיים, אך כפי שנאמר בהסכם בין ישראל לחמאס. אבל השאלה הגדולה היא כמה זמן עוד יימשך ההסכם, והאם יצליחו הצדדים להגיע לסיכום על השלב השני.
המשא ומתן לגביו אמור להתחיל לא יאוחר מהיום, במלאת 16 יום לכניסתה לתוקף של הפסקת האש. גורמים בכירים בישראל ובמדינות המתווכות הביעו אתמול חשש כבד כי הוא לא יגיע לסיומו ועלול להתפוצץ. יש מי שחוששים כי בעוד משהו בין שבועיים לחודש, תודיע ישראל כי המשא ומתן - שבמסגרתו אמורים לחזור שאר החטופים החיים וצה"ל אמור לסגת מהרצועה - עלה על שרטון והוא למעשה חסר סיכוי בגלל שמוחמד סינוואר מעלה דרישות בלתי סבירות.
הד לדברים הללו היה בסוף השבוע בדיווח באחד הערוצים לפיו בישראל "התגבשה ההבנה" כי חמאס לא יחזיר את החטופים החיים הנותרים, ולכן ישראל תהיה חייבת לחזור למלחמה. גורמים צבאיים, לרבות כאלה המשיקים בעבודתם לצוות המשא ומתן, אמרו כי אין בידי ישראל מידע כזה.
"בעצם שום דבר לא מתכנס", אומר גורם ישראלי בכיר, "כדי לסכם ולסיים את העסקה הסעודית, שתכלול גם פתרון בינלאומי לעזה ותאפשר לנתניהו להסתכן בפירוק הממשלה, צריך לא פחות מארבעה חודשים. כדי לחתום על עסקה שנייה בטווח הזמן המיידי נתניהו צריך להסתכן ולקחת אותה בלי כל ה'גודיז' של העסקה הסעודית. וזה, כך הוא יגיד לטראמפ, סיכון גדול מדי. לכן העסק עתיד להתפוצץ".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.02.25
