"שלד חקיקה", כך מכנה יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, יולי אדלשטיין, את עקרונות החקיקה של חוק הגיוס שהציג בפני הוועדה שר הביטחון ישראל כ"ץ במשך שתי ישיבות. על אף מרתון הישיבות וקריאות השבר של שני הצדדים – המבקשים לגייס והמבקשים להשתמט – מתברר שבכלל לא מדובר בחוק ממשי אלא ב"מתווה". אם הוא יחוקק ברוח יעדי השר, אין סיכוי שיעבור את אישור הייעוץ המשפטי, הצבא והדרג הכלכלי וכמובן את בג"ץ. "טוחנים מים באצטלה של דיונים נוקבים", סיכמו גורמים משפטיים בממשלה ובכנסת. "מדובר ב'ישראבלוף' ובנסיגה לאחור ממה שכבר סוכם עליו בעבר".
כבר בראשית ינואר כתבה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לכ"ץ: "המציאות השתנתה לבלי היכר, הסדרים ששררו עד 7 באוקטובר 2023 אינם רלוונטיים עוד". היא הבהירה לשר שהחוק צריך להתייחס להיקף ולגיל המגויסים, קצב הגיוס, משך השירות ומתן עדיפות מובהקת לשירות צבאי. "המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים כי המתווה שיחוקק לא יישאר רק בגדר הצהרת כוונות או שחזור של מתווי חקיקה שנכשלו".
1 צפייה בגלריה
מימין: לימון. סירב להתחייב, כ"ץ. בלי סנקציות אישיות, אדלשטיין. שלד חקיקה
(צילומים: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
"השיח בנושא גיוס החרדים השתנה", אומר משפטן בכיר, "מעיסוק בערך השוויון הוא הפך להיות סביב הצורך של הצבא בחיילים ולוחמים. כדי לשרוד, המדינה צריכה להגדיל את הצבא". במערכת המשפטית גוברת ההערכה כי הסיבה שבגללה לא מונחת הצעת חוק ממשית היא חשש של הממשלה ושל כ"ץ מתגובת הציבור.
***
במכתבה לשר הדגישה היועצת שנקודת המוצא החוקית והמעשית היא "חובת גיוס אישית על הכל באופן שוויוני ואחיד, וכן סנקציות אישיות ושוויוניות בהתאמה למשתמטים משירות". בשבוע שעבר, בדיון בלשכתה שהקיף את כל גורמי הביטחון, הובהר שצה"ל מעבד ומרחיב שורת סנקציות שיוצגו בקרוב. ראש אכ"א, דדו בר-כליפא, דיבר על סנקציות "שצריכות לפגוש את המשתמט" בשדה התעופה, בנהיגה וכדומה. "נבחנות אפשרויות לשלילת רישיון נהיגה, אי-חידושו במועד, מעצר, מניעת הנפקה ושימוש בכרטיס אשראי, מניעת יציאה מהארץ, גיוס משתמטים בשדה התעופה ברגע שישובו לארץ – כל אלה נמצאים על הפרק", תיאר גורם שנכח בדיון.
אלא שבמתווה שהציג כ"ץ קיים יותר מספק סביר לקיום סנקציות בכלל, אישיות או לא. השר אומנם מציע "סנקציות אישיות על כלל המלש"בים הלומדים ואלו שאינם לומדים, לדוגמה מניעת קבלת הנחה במעונות יום", אבל "אלו דברים הנכתבים על הקרח", טוען המשפטן. "מי שמכיר את דרך חלוקת הכספים הקואליציוניים יודע ש'הסנקציה' הזו תחזור למשתמטים בדלת האחורית".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גיל לימון, המייצג בוועדת חו"ב את עמדת הייעוץ המשפטי אבל גם את מערכת הביטחון והאוצר, סירב להתחייב – למורת רוחם של חברי הכנסת מש"ס – שעצם קיום הדיונים מבטיח מתן הגנה משפטית לחוק. הוא מתח ביקורת על הממשלה שלא רק שלא הגישה חוק חדש, אלא שאין הליך חקיקה סדור, כפי שנעשה לגבי כל הצעת חוק ממשלתית.
לדברי גורמים ממשלתיים מקצועיים, הוועדה אינה מהווה תחליף לעבודה ממשלתית ולכן עתירות לבג"ץ שיוגשו עלולות לטעון שמדובר ב"פגם חקיקתי חמור" שהוא בעצמו עלול לבטל את החוק. בנוסף מרחפת מעל הדיונים הערת האזהרה החריפה לפוליטיקאים שסיפק בג"ץ בפסק הדין ביוני שנה שעברה, שקבע פה אחד שהמדינה חייבת לגייס חרדים וכי "מעמסת אי-השוויון בנטל חריפה מתמיד".
אלא שמתווה כ"ץ מכוון להעניק פטור לרבים מבני הישיבות ולהעניק לבחור החרדי זכות בחירה אם ללמוד או להתגייס, מבלי שמוטלת עליו חובת המדינה. כדי להמתיק את הגלולה מציע השר חובת גיוס קהילתית שלא חלה על הפרט החרדי, לצד אמירה כללית כי יוטלו סנקציות פרטניות על מי שלא יתגייס.
היועצת המשפטית של משרד הביטחון הייתה יכולה להניא אותו מהצגת "הפתרון" הזה, אלא שבדיון בוועדה התגלה שכ"ץ מנע מהיועצת הילה ארליך-עמר להשתתף בדיונים הפנימיים שקיים. לו היה שואל לעצתה, היא הייתה מבהירה לו שהחוק הישראלי אינו קולקטיבי אלא שמדובר בחובת גיוס של הפרט. אותו פרט שיקבל לאחר מכן תמיכה ממשלתית לו ולמשפחתו. אפילו "חוק טל", שאפשר המשך מתן דחיית גיוס לבחורי הישיבות, דחה על הסף הצעה כזו שנשלפה עתה מחדש על-ידי כ"ץ.
השבוע כבר קרא לזה השר "סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות בגין כל תלמיד שהוא מלש"ב". "לא ברור איך נשלול תמיכה מאדם מסוים בשל כך שהקהילה כולה לא עומדת ביעדי הגיוס", תהה לימון בתגובה. לח"כים הוסבר שבישראל לא נהוג עונש קולקטיבי לקהילה שלמה, לכן מדובר בנון-סטרטר. וברור שאם יהיה חוק מיוחד לקהילות חרדיות, גם "קהילות" נוספות עשויות לתבוע הסדר זהה – הקיבוצניקים, המושבניקים, יוצאי אתיופיה וכו'.
השר מציע גם שגיל הפטור של בני הישיבות מגיוס יהיה 26. במערכת המשפטית משיבים: "זה אומר שמי שלומד בישיבה חייב להישאר בה עד הגיל הזה כדי לא להתגייס, ולא להשתתף במעגל העבודה למשל".
***
שר הביטחון כ"ץ הוא פוליטיקאי משופשף, רחוק מדמותו המגוחכת ב"ארץ נהדרת". בשלב זה, כאשר נתניהו טרם נכנס עמוק לאירוע הגיוס, משמש כ"ץ כפרוקסי שלו לשם הרווחת זמן. בינתיים הוא מציג מתווה נוטף דבש המבוסס על חוק מ-2022 שאינו רלוונטי יותר, כי המציאות השתנתה. הוא מסרב עד כה להציג חוק מפורט ולא גיבוב מטרות. מולו יושבים הח"כים של ש"ס, היודעים היטב שאלוהים נמצא בפרטים, קשובים לכל מילה הנאמרת, בעיקר אם היא משפטית.
בתום דיון מיוחד ביישום בג"ץ הגיוס, שנערך אצל היועמ"שית בהרב-מיארה לפני שבועיים בהשתתפות בכירי הצבא, נחשף שמתוך 7,014 צווי גיוס לבחורים חרדים – רק 1,399 אכן התגייסו. כן התגלה שכ"ץ טרם אישר הוצאת צווים ל-24 אלף חייבי גיוס חרדים נוספים. וזאת, כשבמהלך 2026 אין יותר מגבלת קליטה לגיוס של חרדים לצה"ל. אין תירוץ להשתמטות מטעמי דת.
אבל כ"ץ, כמובן, חושש לגעת באש.
בכל הדיונים הדגישה מערכת הביטחון, שאליה הצטרפה המערכת המשפטית, כי בלי סנקציות אישיות כלום לא יעבוד. "אכיפה פרטנית כלפי משתמטים היא צעד חיוני", אמר לימון בוועדת הכנסת. גם בדיון אצל בהרב-מיארה, מערכת הביטחון וצה"ל שבו והבהירו כי "נדרשת הרחבה של סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי משתמטים משירות", והודגש שלשם החלתן נדרשים החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה. קשה להאמין שהממשלה תסמוך ידה עליהם.
ללא כחל וסרק הציג לימון את העמדה המשולבת של הדרגים המקצועיים. הוא הזהיר ש"הצעת כ"ץ מביאה באופן מיידי להחזרת המימון הממשלתי של הלימודים בישיבות, ותשלומים נוספים שנלווים לכך כמו סבסוד מעונות היום, מבלי שהוכחה עמידה ביעדי גיוס כלשהם". זאת בשעה ש"על אף צורכי הביטחון הגוברים והנטל הכבד מאוד על המשרתים, שיעור המתגייסים מקרב החרדים נמוך ביותר".
והכל מוליך למסקנה אחת – השיח בין הפוליטיקה למשפט הוא שיח מקביל ואפילו לא מתקרב. למרות כל הדיונים, כשהשעון הציבורי מתקתק, גיוס החרדים נראה רחוק מאי פעם.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.02.25
