ככל שעובר הזמן, וביתר שאת אחרי ההודעה של חמאס אמש (שני) על השהיית שחרור החטופים, הולכים ומתעצמים החששות בקרב חלק מבני משפחות החטופים שמיועדים לשחרור רק בשלב ב' של העסקה ‑ זה שעדיין לא נחתם, לא ממש נדון ונראה רחוק מתמיד. מול תמונות האיחוד המרגשות והמטלטלות של השבים בפעימות האחרונות, הם מנסים לשמור על איפוק, כוח והרבה אמונה. "אלה ימים קשים ומורכבים", שיתפה גליה דקל, אחותו של אבינתן אור. "הוא צריך אותנו חזקים, וזה מחזיק אותנו".
"מכרו לנו מכבסת מילים", היא טענה. "זה לא 'שלבים', כי אין שום דבר כרגע על הפרק. קוראים לזה שלב ב' כדי לנסות לגרום לנו להרגיש משהו, אבל אנחנו לא באמת מעודכנים. אין לנו מידע ממשי". בט"ו בשבט, שיחול השבוע, יציין אבינתן את יום הולדתו ה-32 ‑ יום ההולדת השני בשבי חמאס. "אני סומכת עליו שהוא מחזיק מעמד. אבינתן הוא גבר-גבר כזה, חזק, יש לו לב מאוד טוב, כשצריך אותו הוא ממש יודע להיות שם בלי הרבה צלצולים ורעש. גבר מושלם".
לפני קצת יותר משנה קיבלה משפחתו של לוחם היס"מ רס"ר רן גואילי את הבשורה על כך שהוא אינו בין החיים. הוא נפל בקרב גבורה בעוטף ב-7 באוקטובר, וגופתו נחטפה לעזה. "אנחנו שמחים בשמחה של החוזרים", אמרה אימו טליק, שלוקחת חלק בפעילות "פורום תקווה", "אבל לצד השמחה אנחנו מפחדים שזה לא ימשיך".
"אנחנו מאוד מקווים שזה יקרה", המשיכה. "אין לנו מידע מיוחד ביד, אנחנו ניזונים מהתקשורת. זה די בעייתי, אנחנו מבינים שעם כל המאמץ, זה לא ממש בידיים שלנו". טליק הדגישה כי לצד החזרת החטופים, גם המטרה השנייה של המלחמה – ניצחון על חמאס – חשובה לה מאוד. "זה גוף מפלצתי שחייבים לחסל כדי שאף אמא לא תחווה את מה שאני ואימהות החטופים הנוספות חוות".
על אף ההודעה שנמסרה למשפחה על גורלו של רן, אימו אוחזת בתקווה שהוא עדיין בחיים. "ב-7 באוקטובר הוא היה בחופשת מחלה לקראת ניתוח, אבל בבוקר הטבח לא היסס והצטרף ללוחמים. הם ניהלו קרב, הוא קיבל כדור ברגל וביד, והמשיך להילחם לבד בקיבוץ עלומים אחרי שנפצע", סיפרה. "הוא שלח לנו מיקומים וסלפי, לפי מה שהבנו הוא ניהל קרב עד שנגמרו לו הכדורים והוא נחטף. ב-30 בינואר אשתקד אמרו לנו שהוא לא בחיים, ואנחנו רוצים לשמור על תקווה קטנה, שבשבילנו היא ענקית, שאולי הוא בחיים".
3 צפייה בגלריה
"השיח עם חמאס צריך להיות על שטח". צביקה מור, אביו של איתן מור החטוף
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בין בני המשפחות שעדיין ממתינים לשלב השני נמצא גם צביקה מור, יו"ר פורום תקווה, שבנו איתן היה מאבטח בנובה ונחטף. "איתן בן 24, הוא הבן הבכור שלנו מבין שמונה ילדים", סיפר. "בחור חזק, ובעיקר לב גדול. תמיד חושב על אחרים. הדבר האחרון שהוא עשה לפני שהוא נחטף, ב-12 וחצי בצהריים, היה למלט קבוצה של עשרות בנים ובנות מהנובה, ולהחביא גופה של בחורה שנאנסה ונרצחה", שיתף. "אנחנו סומכים עליו שהוא שומר על עצמו גם מבחינה נפשית, על הצלילות ועל החוסן שלו. אנחנו מתגעגעים אליו, ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לסייע לשחרורו".
מתחילת המלחמה, מור השמיע קול ביקורתי נגד עסקה. "במשך 15 חודשים אמרנו שהדרך להשבת כל החטופים היא לא לעשות מו"מ עם חמאס, ולא לרדוף אחריהם כדי שישבו איתנו, ולא לשלם מחירים. זה מסכן את ביטחון המדינה ומסכן את החטופים, כי הם תמיד יכולים לשמור להם עוד חטופים כדי לסחוט עוד". הוא הוסיף כי "המו"מ היה צריך להיות על שטח ‑ לתפוס את צפון הרצועה ואז לדון איתם על זה, כי אצלם לאבד קרקע זה דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינתם. הממשלה לא עשתה את זה".
עכשיו, אחרי שכבר החלה העסקה, מור מתח ביקורת על אופייה ועל העובדה שהיא מתנהלת בשלבים – ביקורת שרק מתעצמת אחרי ההודעה של ארגון הטרור על עצירת השבת החטופים עד להודעה חדשה. "אמרנו לכם שעוד נאמר לכם שאמרנו לכם 'אמרנו לכם'", אמר. "אחרי היציאה של צה"ל מנצרים וחזרת עזתים לצפון הרצועה, ואחרי כניסה של אלפי משאיות, מה חשבתם שיקרה? חמאס היתל בנו, כשאנחנו רודפים אחריו למו"מ".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.02.25
