הבחירה של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר לפתוח את יומו הראשון בתפקיד בביקור ברצועת עזה לא אמורה להדהים איש: אך טבעי שהחייל מספר 1 יתחיל את הקדנציה בזירה שבה נכשל קודמו הרצי הלוי, עד כדי סיטואציה בלתי נתפסת של מלחמה בת שנה וחצי ללא הכרעה, כשהפסקת האש שברירית.
זמיר ללוחמים: "כל הזמן להיות מוכנים"
(צילום: דובר צה"ל )
אבל לזמיר לא הייתה כוונה להסתפק רק בהצדעות ותדרוכים, ולאחר שנכנס למרחב החיץ כדי לבקר באחד המוצבים בסמוך לבית חאנון, הודיע למפקד הפלוגה על תרגיל פתע. "הותקפתם על ידי חמאס", אמר לו זמיר, "קדימה פעל". קצינים שנכחו שם סיפרו שאלוף פיקוד הדרום היוצא, ירון פינקלמן, מצא עצמו מופתע. ובכן, זאת לא תהיה הפעם הראשונה.
לאחר שזמיר הכריז "התקפת מוצב" הוא הציג תרחיש דומה ל-7 באוקטובר, ואז עבר בין העמדות ושאל את החיילים שאלות בסיסיות על הגזרה והאיומים. לאחד מהם הוא גם תפעל את מקלע המאג. כשהתרגיל הסתיים הוא אמר למפקד פלוגה מגדוד נצח יהודה ש"התקפה כזאת תתרחש. זו לא שאלה של 'אם' אלא 'מתי', ואתם צריכים להיות מוכנים".
מן הסתם, זמיר ידע שאקורד הפתיחה שלו יתקבל כמסר מכונן והוא בחר לכוון מיד לבטן הרכה מדי של צה"ל - כפי שמעידים התחקירים המזעזעים על מחדלי 7 באוקטובר - וזה עוד לפני שהצוות מטעמו של זמיר, שהרכבו נחשף ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", יטפל בליקויים החמורים של התחקירים עצמם.
גורמים בכירים בצבא מספרים שזמיר נכנס בסערה לתפקיד משום שלצד כל הניסיון והידע שצבר, יש דבר אחד שאין לו: זמן. הוא אמר זאת לבכירי המטכ"ל בדיון שיבוצים שנמשך לתוך הלילה שבין רביעי לחמישי, ללוחמים שביקר במוצב וגם לראשי הרשויות שפגש. "המלחמה עלולה להתחדש בכל רגע", אמר להם זמיר, ו"חובה להכריע את חמאס". גם בפקודת היום הראשונה ציין זמיר שצה"ל "לא עמד במשימתו ב-7 באוקטובר" ולכן הוא מתכוון לנער את הצבא. כפי שמשתקף מהתחקירים, בכל הנוגע לרמת המשמעות, הכוננות ויסודות נוספים, נכונה לו עוד הרבה עבודה ואפס ימי חסד, בטח עבור מי שמדגיש שוב ושוב את ערך הניצחון.
בהתאם, זמיר גם סימן לחברי המטכ"ל, אלה שיישארו ואלה שיגיעו, שהוא לא בא לשחק: גם אתמול בלילה התקיים דיון שיבוצים שהחל ב-8:30 ורק הבוקר נדע מתי הוא נגמר. הדיון של רביעי בלילה הסתיים קרוב ל-4:00 בבוקר. אחרי שעתיים שינה כולם המשיכו להערכת מצב מטכ"לית. "זה היה דיון קשה", אמר גורם בכיר, "עלו שם הרבה שמות של קצינים שנפלו במלחמה וזיכרונות מהם".
אם מישהו חושב שהשעות הבלתי שגרתיות הן תרגיל מנהיגות בסגנון אבו-עלי, הרי שהמציאות לא יכולה להיות הפוכה יותר: התעקשותו של הרמטכ"ל היוצא להישאר בתפקידו והעימות עם שר הביטחון יצרו פקק שבו עשרות רבות של קצינים בדרגת אלוף-משנה לא ידעו היכן הם מיועדים לשרת. הדבר גרם לתסיסה בצבא, בתקופה שבה גם ככה השמיכה קצרה למדי לעומת היקף ועוצמת האיומים מסביב.
נאום הכניסה לתפקיד של הרמטכ"ל אייל זמיר
(צילום: לע"מ)
ואכן, בדיונים הראשונים סימן זמיר את היעדים שלו בתחום בניין הכוח: הוא רוצה לעבות את זרוע היבשה בחטיבת טנקים חדשה ובהחזרת פלוגת הסיור לשריון, למשל. אולם כדי לממש את הכוונות הללו הוא חייב משהו קטן - עוד לוחמים - וכרגע הממשלה הזו לא מסייעת לו עם חוק הגיוס המתגבש.
בנאום הכניסה שלו לתפקיד, זמיר הדגיש את חשיבות השוויון בנטל באופן שהדגים כי אינו מתכוון להיות חותמת גומי של חוק השתמטות, ומנגד נקט בשפה יהודית-דתית שזכתה לשבחים. אבל זמיר יודע שהוא מהלך על חבל דק ורעוע ומתחת שורצים נחשים, והם הרבה יותר מסוכנים מאלה שמסתובבים בקריה בדרך כלל.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.25
