מאחורי המספר הגנרי של גדוד המילואים 8211, עומדים כ-500 לוחמים שעזבו ילדים, נשים, עסקים ויצאו להילחם. אנשים שמסמלים את ההקרבה העצומה של לוחמי המילואים במלחמה. בבוקר 7 באוקטובר לוחמי הגדוד לא חיכו לטלפון, לזימון או לצו 8, הם קפצו בעצמם ובמהרה כבר היו בפעילות בבנימין.
לוחמי הגדוד עברו היתקלויות מטווחים קרובים שבהן חיסלו מחבלים, איבדו חברים, ומפקדם הנערץ נפצע מפיצוץ מטען וכרגע מחלים בבית החולים. כשהמדינה כולה מרגישה את השסעים והפילוג הלוחמים משתפים על האחדות שבמילואים ועל המשפחה שהפכו להיות.
בסוף השבוע הם יסיימו סבב מילואים שלישי והם כבר נערכים לסבב הבא, אם יגיע. "יהודה ושומרון עוברת שינוי, אבל חייבים להמשיך, אנחנו פה אם יצטרכו אותנו", הם מבטיחים.
הקפצה מהירה לפעילות
"השתחררתי חודשיים לפני המלחמה לאחר שירות בכפיר", מספר רב-סרן א' (28), מ"פ בגדוד, נשוי ואב לילדים המתגורר במושב גדי שבבקעת הירדן. "טלפון מהמג"ד ואני מגיע", הוא נזכר. "ההפעלה שלנו לא רגילה, עוד לפני המלחמה הוחלט שאנחנו פיילוט של גדוד מוביל באיו"ש - גדוד שמגיע לימ"ח בחטיבה ובתוך שעות בודדות יודע להיכנס לפעילות בשטח. במהלך המלחמה לוחמי הגדוד גם נכנסו לקלקיליה ומבחינתי זה ממש היה לשמור על הבית. הזדמנות להיות בעל הבית על גזרתנו".
הגדוד עצמו שייך לחטמ"ר אפרים, ולוחמיו פעלו כמעט בכל צפון השומרון והבקעה. בהצבת מחסומים, ביצוע מעצרים, פיזור הפרות סדר ובשמירה ביטחונית על הגזרה. הגדוד היה בעצם קו הלוחמים הראשון שתפקידו היה לתת תחושת ביטחון לתושבי יו"ש ולמנוע יציאת מפגעים ללב הארץ וכמובן - לסכל כל מחשבה על תרחיש 7 באוקטובר ביישובי השומרון.
באירוע אחד בפיקוד המג"ד, סגן-אלוף י', הם פשטו על איתור בכפר עזון שבו הייתה חוליית מחבלים. הם ניהלו מולם קרב יריות מטווח קרוב שבסופו חוסלו ארבעת המחבלים ונאספו אמצעי לחימה רבים. החוליה שתיכננה לבצע פיגוע קטלני ביו"ש או בלב הארץ, נבלמה.
"אנשים צריכים להבין שביו"ש יש מלחמה אבל היא מתנהלת בעיקר בהתקפה, ולא בהגנה", ממשיך רס"ן א'. "כשנכנסו למחומש הכפרים (בבקעת הירדן, אב"ק), בעוצמה שלא נראתה עם רחפנים תוקפים, טילי גיל, נגמ"שים מסוג איתן וטנקים זה מראה עוצמה. בסוף זה אויב פחדן שנלחם בתוך אוכלוסייה אזרחית ומסכן אותם על ידי מטענים שהם מטמינים בקרקע. ירו עליי כמה פעמים בג'יפ, לא פנים אל פנים אלא מסמטה רחוקה. הם יורים ומתחבאים".
החיבוק האחרון
לאחר מספר חודשי לחימה חווה הגדוד תקרית קשה. "בכל פעילות שלנו שמרנו על מקצועיות, חתרנו למגע ותמיד ניצחנו בקרבות הירי. ואז קרה פיצוץ המטען. זה היה אירוע משמעותי עבור הלוחמים", מספר רס"ן א'. בליל 20 בינואר יצא המג"ד סא"ל י' עם החפ"ק שלו ועוד כוח צה"לי לסיור באזור הכפר טמון שבבקעה שם עלו על מטען. נהג החפ"ק, רב-סמל אביתר בן יהודה בן 31, מהיישוב ניצן ואב לשניים, נהרג מהפיצוץ והמג"ד, סא"ל י' הובהל לבית החולים שיבא, ומאז הוא משתקם מהפציעה.
"כמה שעות לפני פיצוץ המטען הגעתי לגדוד", מספר רס"ן ד', מ"פ בגדוד, "כשחתמתי על ציוד פגשתי את המג"ד ואת אביתר ז"ל. אביתר נתן לי חיבוק כל כך חזק שלא הבנתי מאיפה זה מגיע. באותו רגע הייתי חצי חולה ומדוכדך וזה פשוט הרים אותי. ההודעה על הפיצוץ הייתה קשה", הוא נזכר.
"צריך להבין שיש דיסוננס מאוד גדול בין איך שתופסים את בקעת הירדן לבין מה שקורה בשטח. מחד, זה אזור מאוד פסטורלי, ומאידך ברגע אחד אתה עלול לחטוף. י', המג"ד תמיד דיבר איתנו על זה". ד' נזכר בבשורה המרה ובהתמודדות של הגדוד: "חזרנו למוצב ועשינו שיחות. אלו הרגעים שהגדוד יכול או להתרסק או להתמודד ולצמוח מזה".
התגייסות למשימה
סא"ל ט', סגנו של י' שהחליף אותו בתפקיד לאחר שנפצע, מספר: "בהיבט המנטלי י' הוא מג"ד מאוד מוערך ואף אחד לא האמין שהוא יכול להיפגע. זה ערער אותנו כי פתאום הפכנו לפגיעים. האירוע חידד לנו את המוכנות ואת המגע עם האויב. באותה נקודה שאלתי את עצמי מה י' שעכשיו פצוע היה עושה במקומי? וזה מאוד ברור. עברתי פלוגה פלוגה בגדוד סיפרתי להם מה קרה, עשינו מסדר דגל שהיה מאוד מרגש. אמרתי להם: 'יש לכם עד שהשמש עולה להתפרק, וברגע שהשמש עולה אנחנו עולים חזקים'. בדיוק בנקודה הזו מצאנו את החוסן".
הלוחמים לא נחו לרגע והמשיכו בפעילות ההתקפה בצפון השומרון. ואז הגיע בשורה קשה נוספת. ב-4 בפברואר הותקלו לוחמי הגדוד שהיו בחסם תייסיר שבבקעת הירדן על ידי מחבל שארב להם. "תוך כדי הנסיעה אני מקבל תמונת מצב על כך שהמחבל נמצא במוצב ויש חילופי אש. החשש שלי הוא ממסע הרג", מספר מג"ד הגדוד סא"ל ט' שקפץ לנקודה עם לוחמיו.
"כל ההיתקלות איתו נמשכה כ-7 דקות", הוא מספר על קרב היריות שניהלו עם המחבל עד שניטרלו אותו. באירוע הקשה נהרגו רס"ם עפר יונג בן 39 מתל אביב, אב לשניים שהיה מ"כ בגדוד ורס"ם אברהם צבי פרידמן, בן 45 מהקיבוץ עין הנצי"ב, אב לשישה, ונפצעו עוד מספר לוחמים. "הייתה סיטואציה מנטלית ומבצעית קשה. היינו באמצע מבצע עם כוחות עדיין בפנים. איבדנו פה בגדוד שלושה אחים שלנו שכל אחד מהם אבא לילדים, ויחד עם זאת באנו לבצע משימה. למלחמה יש מחיר" מסביר ט' המג"ד.
הגדוד התמודד עם האובדן ועדיין ממשיך ללוות את המשפחות השכולות ומשפחות הפצועים. "כשאתה נכנס לגדוד אתה נכנס למשפחה", מספר ט' המג"ד. "אנשים שמכירים אחד את השני באופן מאוד אינטימי וגם בנות הזוג של הלוחמים מכירות. זה נכון שאתה נלחם למען אידיאלים ואבל אתה מתייצב למילואים בגלל האנשים. והחומר האנושי בגדוד מייצר תלכיד מיוחד. יש הרבה שסעים ומריבות בחברה הישראלית, וכשאתה במילואים בגדוד אנשים מרקעים שונים והפוכים מוכנים למות אחד בשביל השני. זה הסוד של הגדוד הזה. הרוח שלנו יותר חזקה מהכול, אנחנו פה ומחכים שיקראו לנו לסבב הבא, גדוד של אריות".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.03.25
