שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע אתמול (שלישי) כי ביום ראשון הקרוב יתחילו דרוזים תושבי סוריה לעבוד ביישובי רמת הגולן. אך הגעת הפועלים תהיה בינתיים חד-פעמית, בפרויקט פיילוט שעוד נדרשת עבודה כדי להפוך אותו לקבוע. ובצפון יש מי שפסימי לגבי הצלחת המתווה: "אני לא מאמין שזה יקרה, אלא רק אולי בעוד שלוש-ארבע שנים", העריך אלכס קודיש, מנהל המטעים של קיבוץ עין זיוון, שצמודים לגבול סוריה.
בשבועות האחרונים, בהנחיית שר הביטחון כ"ץ, פועלים במנהלת מתאם פעולות הממשלה בשטחים בראשות אלוף רסאן עליאן להסדרת מתווה להעסקת הדרוזים מהכפרים השכנים שמעבר לגבול הסורי. על-פי התוכנית, המתווה יספק לדרוזים שמעבר לגבול את הפרנסה שהם כה זקוקים לה, ובמקביל יביא לפתרון במצוקה הקשה של מחסור בידיים עובדות במקצועות החקלאות והבנייה בצפון.
אלא שהכרזתו של כ"ץ עדיין אינה מהווה את הבשורה לחקלאי הגולן. נכון לעכשיו מדובר בניסוי ראשוני בלבד, כחלק מעבודת המטה, שבמסגרתו יגיעו ב-16 בחודש כ-40 עובדים דרוזים מסוריה ויעבדו במשך יום אחד במג'דל שמס.
מבדיקת ynet ו-"ידיעות אחרונות" עולה שנדרשות עוד עבודת מטה והשלמה של ההיבטים הביטחוניים לכניסתם הקבועה של פועלים דרוזים מסוריה. עדיין לא ברור כמה היתרי עבודה יינתנו, ומהיכן ייכנסו הפועלים לשטחי ישראל. זאת גם ברקע הדיווחים מגורמים סוריים והפרסומים בכלי התקשורת הערביים על כך שבממשל החדש בסוריה הצליחו להגיע להסכמים עם בני העדה הדרוזית במחוז א-סווידא, ולפיהם הם ישולבו בכל מוסדות המדינה ובשירותי הביטחון. מהלך זה עלול לטרוף את הקלפים.
על-פי גורמים בצה"ל, הכוונה היא לאפשר לתושבים סורים בני העדה הדרוזית, שלהם קרובי משפחה רבים ביישובי הדרוזים בישראל, להיכנס ארצה כפי שבימי טרום הנסיגה מדרום לבנון אפשרו לפועלים לבנונים לעבוד בישראל, ובדומה להיתרי העבודה שניתנים לתושבים ירדנים המועסקים באזור אילת וים המלח.
בסוף השבוע האחרון נפגש ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר עם כ"ץ, ושוחח עימו בנושא העסקת הפועלים מסוריה. "בצבא קיבלו הנחיה לקדם זאת מולנו, אך עדיין מדובר במהלך שנמצא בהתהוות", סיפר קלנר. "בשיא העונה נדרשים פה עד 3,000 עובדים בחקלאות, ותמיד יש צורך בידיים עובדות". לדבריו, "הפועלים מסוריה השכנה בהחלט יכולים לסייע מאוד. כמובן שנוודא שהתנאים הביטחוניים מאפשרים זאת ושמגיעים לכאן דווקא דרוזים – כאלו שבסופו של דבר מקבלים את קיומה של מדינת ישראל ותומכים בה".
2 צפייה בגלריה
הכנסת הדרוזים לישראל - פיילוט של יום אחד לבינתיים. השר כ"ץ בחרמון, אתמול
(צילום: שלומי אמסלם, משרד הביטחון)
אלא שבקרב חקלאי הגולן עוד לא ממהרים לתרגל את כישורי השפה הערבית ולאמץ את הניב הסורי המקומי. "אני לא מאמין שזה יקרה, אלא רק אולי בעוד שלוש-ארבע שנים", העריך אלכס קודיש, מנהל המטעים של קיבוץ עין זיוון, שצמודים לגבול סוריה. "אני מאמין שאז כבר הגבולות יהיו אפילו פתוחים כאן, אבל עד אז אנחנו עדיין במלחמת העולם השלישית שבמזרח התיכון והכול פה עוד משתנה. רק אתמול עוד צה"ל תקף בעוצמה יעדים סוריים רבים מעבר לגבול".
לקודיש אין ספק שהידיים העובדות של השכנים החרוצים מעבר לגבול יכולות לסייע רבות במטעי הגולן: "הלוואי שזה יקרה, כי זה גם יהיה כלכלי יותר להעסיק עובדים מסוריה. הם לא יקבלו את השכר הגבוה שאנחנו צריכים לשלם לעובד בארץ או לפועל מתאילנד". הוא הוסיף כי "חסרות לנו ידיים עובדות, ואנחנו כבר לא מצליחים לעמוד בסכומים שדורשים העובדים המקומיים. סוריה כבר לא מאיימת עלינו בשום צורה, ואם זה יתרום לשכנות טובה, אדרבה".
ראש המועצה המקומית עין קנייא: "הדרוזים עשויים להיתפס כבוגדים"
(צילום: ירון ברנר)
בין השנים 2018-2016 פעלה בקו הגבול שבין ישראל לסוריה המנהלת הצבאית "שכנות טובה", שסייעה במתן טיפולים רפואיים הומניטריים לפצועי מלחמת האזרחים דאז. בצה"ל אין כוונה להקים את היחידה הצבאית מחדש, אבל בחודשים האחרונים, מאז קריסת משטר אסד והשתלטות המורדים, מעבירה ישראל לשכנים הכפריים שמעבר לגבול אוכל, ביגוד וציוד הומניטרי.
לצד הברכות על הכוונה להכניס פועלים דרוזים מסוריה שהשמיע אתמול ואיל מוגרבי, ראש המועצה המקומית עין קנייא שבצפון הגולן, בריאיון לאולפן ynet הזהיר מוגרבי שמהלך כזה עלול דווקא לסכן את הדרוזים שמעבר לגדר. "לצערי אנחנו יודעים מה מעמדה של ישראל בסוריה בפרט ובמדינות ערב בכלל", אמר. "זה נתפס כאילו הם בוגדים ומשתפי פעולה עם ישראל".
לנוכח הצהרות השר כ"ץ שישראל תבטיח את שלומם של הדרוזים מעבר לגבול, מוגרבי טען שיש לעשות זאת באופן לא פומבי: "אנחנו יודעים שלדרוזים אין אינטרס להילחם בישראל ולהפך. אני בטוח שאם הם ייכנסו לכאן, אנחנו ניתן להם את הביטחון הכלכלי, ובצד השני הם יהיה חזקים ויידעו לשמור על עצמם".
כ-100 אנשי דת דרוזים מסוריה יגיעו לישראל
לראשונה מאז 1974, כמאה אנשי דת דרוזים מסוריה, שגרים בכפרים בקו הגבול הסורי-ישראלי, עתידים לבקר בישראל. תכלית הביקור היא דתית, והם יבקרו בקברי נבי שועייב, יתרו וצדיקים דרוזים אחרים. הביקור הייחודי אמור להיות מאושר סופית מחר בכל הדרגים, ואם הכל יילך כשורה - אנשי הדת יגיעו כבר בסוף השבוע הקרוב.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ אמרו לא פעם כי ידאגו לשמור על ביטחונם של הדרוזים בדרום סוריה, מפני הלחימה האכזרית שמנהלים אנשי אבו מוחמד אל-ג'ולאני נגד בני המיעוטים במדינה. מאז עלייתו של אל-ג'ולאני לשלטון בסוריה, הדרוזים בשלושה ריכוזים במדינה הביעו את דאגתם ככל שהתבררו כוונותיו לבנות מדינה איסלאמיסטית שאינה מכבדת מיעוטים ודתות אחרות.
דבריו של שר הביטחון כ"ץ בחרמון הסורי, אתמול
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
בסוריה זוכרים את "פיגועי א-סווידא", סדרת פיגועי התאבדות ופיגועי ירי שביצעו מחבלים מארגון הטרור שאל-ג'ולאני היה חבר בה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. הפיגועים התרחשו ב-2018 בעיר א-סווידא שבדרום סוריה ובסביבתה, ונרצחו בהם 258 אנשים, רובם דרוזים תושבי האזור, מתוכם 142 אזרחים ובהם 38 נשים וילדים.
שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר אתמול במהלך ביקורו במוצבי צה"ל באזור החיץ בפסגת החרמון הסורי כי "בכל בוקר כשאל-ג'ולאני יפקח את עיניו בארמון הנשיאות בדמשק, הוא יראה את צה"ל צופה בו ממרומי החרמון ויזכור שאנחנו נמצאים כאן, ובכל מרחבי הביטחון בדרום סוריה, כדי להגן על תושבי הגולן והגליל מול כל איום שלו ושל חבריו הג'יהאדיסטים. צה"ל נערך לשהייה בסוריה לזמן בלתי מוגבל. נחזיק באזור הביטחון ובחרמון ונוודא שכל מרחב הביטחון בדרום סוריה מפורז ונקי מנשק ומאיומים, ונגן גם על שלומם של הדרוזים במרחב".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.03.25
