בזמן שהרוחות סערו אמש (רביעי) בעקבות הפגנות שונות וקריאות פוליטיות מכיוונים כאלה ואחרים, בבית אחד בירושלים התכנסה קבוצה מגוונת אך מלוכדת בקריאה מסוג שונה: להרגיע את גובה הלהבות, להשמיע קול של אחדות וחיבור בעם ישראל ולהימנע מחזרה לשיח שקדם ל-7 באוקטובר.
במפגש, שנערך בבית משפחתו של סמ"ר ענר שפירא ז"ל, לוחם סיירת הנח"ל שנפל בקרב מול מחבלים ב-7 באוקטובר, השתתפו אביו של ענר משה שפירא, דניאל שטינברג אביו של מח"ט הנח"ל אל"ם יהונתן (יוני) שטינברג ז"ל שנפל גם הוא באותו יום, ושלושה חיילי מילואים הנמצאים בתקופות שירות ממושכות מאז ראשית המלחמה.
3 צפייה בגלריה
yk14303434
yk14303434
מימין: צבי שטרן, עזרא יואל, הילה שיש, דניאל שטינברג ומשה שפירא
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחרי ששמעו על סיפורי גבורת הנופלים ביום הטבח, הם ביקשו להעביר מסר משותף. משה הקריא משיר שכתב בנו ענר, שהיה יוצר ומוזיקאי, ומילותיו נשמעות היום אקטואליות מתמיד: "יש מלחמות שאין ברירה אלא להילחם, יש קרבות שאי-אפשר שלא להפסיד בהם ויש שנאה שמחפשת מקום ומוצאת לעצמה עכשיו קרקע פורייה. יש גם זמן להתעורר ולאהוב".

שגרירים להפצת אור האחדות

בבוקר 7 באוקטובר ענר נאבק במחבלים וגונן בגופו על כ-30 איש שהצטופפו במיגונית ליד שטח מסיבת הנובה ברעים. הוא ניסה להרגיע את מי שהיו לידו, הדף את הרימונים שזרקו המחבלים לעבר המיגונית בזה אחד זה, עד שהמחבלים ירו טיל אר-פי-ג’י שממנו נהרג.
"ענר ראה ממש צו להילחם נגד שנאת אחים והפילוג בעם", אמר משה. "הוא גם נהרג באותה המיגונית כדי להגן על אנשים שהוא לא הכיר, אבל היה לו ברור שזה מה שצריך לעשות. זו המשימה. היא חיה ובועטת. יש מחלוקות, זה נכון, אבל חייבים להתגבר עליהן. אחרי 7 באוקטובר צריך שיהיה ברור מי האויב שלנו.
"שנה שעברה הוצאנו את השיר של ענר 'היום אני נלחם נגד שנאת האחים', על הפילוג בין דתיים לחילונים, ימנים ושמאלנים ועוד. בשבוע הבא אנחנו נשיק את האלבום של ענר, ששמו על שם שיר אחר, 'מחפש אהבה', שגם מדבר על חיפוש המאחד בין חלקי העם", הוסיף משה. "בשנה שעברה הדגשנו את המלחמה בשנאה, עכשיו אנחנו מוסיפים לזה את האהבה. ענר בחייו ובמותו קידש את שני הדברים האלה", סיפר.
3 צפייה בגלריה
yk14303005
yk14303005
סמ"ר ענר שפירא ז"ל
3 צפייה בגלריה
yk14303291
yk14303291
אל"ם יהונתן שטינברג ז"ל
יהונתן שטינברג ז"ל התגורר ביישוב שומריה, שם גידל עם אשתו את ששת ילדיו. בבוקר חג שמחת תורה אשתקד, כשקיבל את הדיווחים הראשונים על הנעשה בדרום, הוא מיהר לצאת מהבית, לחבור לחייליו ולהוביל את הקרבות.
כשהגיע במכוניתו לאזור צומת מגן, נתקל בחוליית מחבלי חמאס וניהל נגדם קרב, כאשר הוא נלחם לבדו. אביו דניאל עמל בימים אלה על יוזמות אחדות והקמת פורום המאגד משפחות שונות שהמלחמה נגעה בהן, כדי לחדד את המשותף והמאחד.
"לכולנו מדינה אחת ויחידה, שלהגנתה דהר יוני הי"ד ועל הגנתה נפל", הוא אמר. "אנחנו לא אחידים אבל אנחנו מאוחדים. אנחנו חייבים להיות קשובים האחד לשני ומאוחדים באהבת הארץ היקרה לכולנו. אנחנו דורשים להפסיק את השיח המפלג ואת ביטויי השנאה. בואו ונהיה שגרירים להפצת אור האחדות.
"לאחרונה אף פתחנו פורום מיוחד ואני קורא לציבור להצטרף אליו, פורום 'מתחברים' שבו חברים נשים וגברים מכל הזרמים", הוסיף דניאל. "אנשי שמאל וימין, משפחות שכולות ומשפחות חטופים, נפגעי הנובה ואימהות ללוחמים, דתיים וחילונים. זו העת להתפכחות".
עימותים בין מפגינים לכוחות המשטרה ברחוב עזה בירושלים, אתמול. "האויב לא מבדיל בין ימין ושמאל"
(צילום: לירן תמרי)

שומעים את הקיטוב ברחובות

הילה שיש, סרן במיל' וקמב"צית באוגדת עזה, היא חברה בהנהגת הרבעון הרביעי, תנועה חברתית הפועלת ליצירת שיח של שותפות בין כלל חלקי הציבור בישראל. במהלך המפגש סיפרה כי עברה ליד מכוניתו של יוני שטינברג ז"ל באותו יום קשה. לדבריה, "כשאנחנו בחזית הדבר היחיד שמעניין אותנו זה לדעת שהגב שלנו מאוחד. כשהעורף מתפורר אנחנו נחלשים גם בקרב".
היא המשיכה וסיפרה על חוויותיה מהשבוע האחרון: "כשהתעוררתי בשבע בבוקר וקיבלתי הודעה מהמפקד שלי שחזרנו ללחימה - והוסיף 'תתאפסי על המדים, תארגני לך טרמפ ותהיי מוכנה להגיע למקום שאגיד לך', מבחינתי סבבה. ברור. אני מתייצבת. שלחתי הודעות למשפחה ולחברים שיצטרכו להסתדר בלעדיי.
משה שפירא: "ענר ראה ממש צו להילחם נגד שנאת אחים והפילוג בעם. יש מחלוקות, זה נכון, אבל חייבים להתגבר עליהן. אחרי 7 באוקטובר צריך שיהיה ברור מי האויב"
"התחלתי לקבל הודעות מאוד מפתיעות: 'באמת יש אינדיקציות שחמאס מנסה לעשות משהו? אולי ביבי מנסה להתחמק מכל מיני דברים? באמת יש לחמאס יכולות?' עכשיו עזבו שאני יודעת שיש יכולות, אני הרבה בגזרה וממליצה לא לנסות את היכולות של חמאס. עשינו את זה כבר ב-7 באוקטובר והתוצאה לא הייתה טובה", שיתפה.
צבי שטרן, רס"ל במיל', בוגר ישיבה גבוהה ונהג טנק בחטיבה 179, פעיל גם הוא בתנועה. "כשהצו עוד שנייה בדלת, אחרי 250 ימי מילואים, ומולו אני רואה ושומע את הקיטוב ברחובות, מה שעובר לי בראש זה: חברים, התבלבלנו", הוא אמר. "יש לנו חזיתות חיצוניות שמאיימות על קיומה של מדינת ישראל, אני צריך אתכם מאוחדים. לכן בין היתר אני עושה את מה שאני עושה באזרחות", סיפר.
"אני רואה בפעילות שלי בתנועת הרבעון הרביעי המשך ישיר לשירות המילואים הארוך שעשיתי. שם, אנחנו, ישראלים שונים ומגוונים, עובדים על מנת ליצור הסכמות רחבות בחברה הישראלית בנושאים שבמחלוקת. גם אם לפעמים זה נראה בלתי אפשרי. אין לנו ברירה".
עזרא יואל, רס"ל במיל' בחטיבת הקומנדו ופעיל ברבעון הרביעי גם הוא: "מה שלמדנו הכי חזק מ-7 באוקטובר זה שיש לנו כוח אדיר כשאנחנו מלוכדים, גם כשלא מסכימים על הכול. כשאני יוצא למילואים ורואה את כל הריבים בעורף, אני מרגיש איך זה פוגע ישירות במאמץ המלחמתי - מקבלי ההחלטות עסוקים בכיבוי שריפות פנימיות במקום להתמקד במלחמה האמיתית". לדבריו, "בדיוק כמו שביחידה אנחנו חייבים לסמוך האחד על השני בלי קשר לדעות, ככה גם במדינה. או שנילחם וננצח יחד או שנפסיד יחד. האויב לא מבדיל בין ימין ושמאל".
פורסם לראשונה: 00:00, 20.03.25