צה"ל נכנס לתוך השבוע הראשון של מבצע עוז וחרב עם שני גדודים נוספים מחטיבת גולני, שיורדים מגבול לבנון כדי להגן על גבול הרצועה. אבל לצד זאת, צעדי הצבא נגד חמאס עדיין מדודים ומדורגים, ללא חידוש ממשי של הלחימה.
לוחמי גדודים 12 ו-13 מהחטיבה החומה חוזרים לדרום לאחר למעלה משנה של הגנה והתקפה שביצעו בזירה הלבנונית. במקביל, צה"ל עדיין מפעיל שתי אוגדות למשימות הגנה מול חמאס, תוך לחץ איטי וחלקי על ארגון הטרור ששולט ברצועה. בינתיים חמאס אינו מגלה סימנים של כניעה ולא מאותת שיתפשר במשא ומתן לעסקת חטופים, אשר נכנס לקיפאון.
אתמול ביצעו כוחות צה"ל צעד קטן נוסף על הקרקע, כאשר הרחיבו את אזור החיץ בצפון הרצועה עם הכנסת שני גדודים משולבים של חי"ר ושריון, תחת החטיבה הסדירה 188, לפאתי העיירה בית לאהיה שעל קו החוף. מדובר עדיין בסדר כוחות קטן מאוד, והפעולה הזו עדיין לא מוגדרת אפילו כפשיטה. זאת בזמן שחמאס הולך ומשלים את היערכותו ופריסתו – עם עשרות אלפי פעיליו החמושים – לקראת התנגשות קרקעית עם צה"ל.
בצה"ל לא אישרו גם אתמול את טענת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפיה הפעולה הנוכחית והמדורגת נעשית לפי המלצת ראשי הצבא. בכל מקרה, קצב לחימה הנוכחי מזכיר את סבבי ההסלמה בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר.
חלק מהגדודים שאמורים לפעול קרקעית בעזה אם לא תושג פריצת דרך במשא ומתן מתאמנים מחדש בימים אלו בבסיסי הדרום, בזמן שעיקר הפעילות כרגע נעשית מהאוויר. לעומת הלילה הראשון באמצע השבוע, יש עכשיו פחות תקיפות. כך, למשל, ביממה השלישית של המבצע תקף חיל האוויר כ-30 מטרות – כמות שהייתה יכולה להתבצע תוך חצי שעה בתחילת המלחמה. התקיפות מדויקות, כירורגיות, ומכוונות נגד מפקדים ופעילים מרכזיים בחמאס.
אם חמאס יבצע פיגוע נגד הכוחות ברצועה, לרבות שימוש במנהרות כדי לתקוף את החיילים שבשטח, ישראל צפויה להפעיל מיד מדרגת פעולה משמעותית ביותר. השלב האחרון, אם תוכנית זו תצא לפועל, יהיה מתקפה על התשתית, באופן מדורג ועם מספר אוגדות.
הרמטכ"ל, אייל זמיר, שוקד בימים אלו על שדרוג התוכניות של פיקוד הדרום ויישומן. נכון לשלב זה מסתמן שתוכניות אלה יכללו העברה של מאות אלפי עזתים מצפון הרצועה לאזור אחר כדי לטהר את האזור ממחבלים. זאת בדומה לתוכנית האלופים שנחשבת לשנויה במחלוקת מבחינת הדין הבינלאומי, וחלקים ממנה יושמו בפשיטה האחרונה של צה"ל באזור ג'באליה עוד לפני הפסקת האש.
בשיחות סגורות בצה"ל מבהירים מפקדים כי שיעורי ההתייצבות ביחידות המילואים – ובהן גם קרביות – עדיין נמוכים ביחס לתמרון שנגמר בשנה שעברה. הסיבות: היעדר קונצנזוס לאומי למהלך קרקעי גדול, שיגבה בהכרח מאות הרוגים ויסכן את החטופים; וכן הפעולות לקידום ה"הפיכה המשטרית" המיושמות בימים אלו - והחלה הלילה עם הדחתו של ראש השב"כ רונן בר - לצד קידום חוק הפטור מגיוס על ידי הממשלה.
בצה"ל פחות חוששים מהניצנים הראשונים של סרבנות גלויה עקב אותה "הפיכה", שהתבטאה עד כה, ככל הידוע, בשני מקרים – של נווט קרב מחיל האוויר ושל קצין מודיעין מיחידת 8200.
החשש הגדול יותר הוא הפסקת התייצבות שקטה של עשרות אלפי חיילי וקציני מילואים, שנשחקו עד דק במשך חודשים ארוכים מאוד של לחימה. בקשתם לא להגיע לזימון הנוכחי או הקרוב למילואים, גם, כביכול, בגלל קשיים בבית או במשפחה, ועומסים נפשיים וכלכליים – תתקבל בחיוב על ידי המפקדים, בדיוק כפי שהיא מתקבלת היום בלית ברירה ביחידות קרביות רבות, כולל בגדודי המילואים.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
