לישראל לא חסרות חזיתות, אבל השאלה שעומדת כרגע במוקד הדיונים שמנהל ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים אלה היא איזו מהן החשובה והדחופה ביותר. לפי גורמים בכירים במערכת הביטחון, התשובה – לצד המערכה מול חמאס שממשיך בירי לכיוון ישראל, האיום הטורקי על אדמת סוריה, ניסיונות ההתעצמות של חיזבאללה בלבנון והירי של החות'ים לישראל – היא גם איראן.
תקיפות חיל האוויר האמריקני בסעדה, תימן
בינתיים, נשיא ארה"ב מגביר את האיומים על משטר האייתוללות: לצד עלייה בחריפות ההתבטאויות כלפי איראן, טראמפ הכריז שכל תקיפה מתימן תיחשב כאילו יצאה מאיראן עצמה, על כל המשתמע מכך. גם מול החות'ים הוא הבטיח לא להוריד את הרגל מהגז, מה שלא מונע מהם בינתיים להטריד את הציבור הישראלי עם ירי מתמשך ומשבש שגרה.
לא ברור עדיין אם כל זה מצביע על פעולה בטווח זמן מיידי – אך לא צריך דוקטורט בתכנון לוחמה כדי להבין את הרמז. נותר רק להבין אם זאת חלק מטקטיקת משא ומתן של טראמפ לקראת דיונים מחודשים על הסכם גרעין מול איראן, או שאנחנו לקראת מהלך דרמטי נוסף במזרח התיכון, אולי הדרמטי מכולם. אתמול, אגב, הגיבה איראן לאפשרות שתקיים משא ומתן עם ארה"ב והצהירה כי היא מקבלת את האפשרות של דיונים באמצעות מדינה שלישית.
אך לא ניתן להתעלם מכך שגם בשטח מסתמנת תזוזה אמריקנית: בימים האחרונים הגיעו לפחות חמישה מפציצים חמקנים מסוג B2 לבסיס הממוקם באי בשם דייגו גרסיה, השוכן באוקיינוס ההודי. המקום נחשב לטריטוריה בריטית, אך ידוע שארה"ב עושה שימוש בבסיס, שממנו יצאו בעבר מטוסים לתקיפות באפגניסטן ובעיראק. ככל הנראה, זרם החמקנים לבסיס יימשך, ולצידם יגיעו מטוסי תובלה ותדלוק.
הכותרת
האינטרסים של ארה"ב מאחורי המתקפה בתימן ועד כמה היא פוגעת ביכולות החות'ים
20:48
סימן נוסף להתחממות הזירה היא ההוראה של הפנטגון לאחרונה להאריך את שהותה של נושאת המטוסים "הארי טרומן" בים האדום בחודש נוסף, וכן לשלוח למזרח התיכון את נושאת המטוסים "קרל וינסון". ניכר כי ישנו גם תיאום עם ישראל: מערכות ההגנה האמריקניות, התאא"ד, היו אלו שיירטו את שני הטילים הבליסטיים ששוגרו לעבר ישראל מתימן.
אלא שהמצב מורכב: אתמול פורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" כי המתקפה שעליה התכתבו בצ'אט הסודי של הבית הלבן, שנחשף השבוע ב"אטלנטיק" - בוצעה בעקבות מידע מודיעיני רגיש שסיפקה ישראל. בישראל מוטרדים מהדלף הזה, גם מעצם הפרשה שנחשפה ב"סיגנל-גייט" וגם מהפרסומים הקושרים אותה שוב ושוב אל ההפצצות בתימן.
במקביל, בצה"ל סוגרים שבוע נוסף של הנורמליות החדשה, כלומר תקיפות וחיכוכים בשלל זירות: בסוריה הותקפו אמצעי לחימה של צבא אסד שנפלו לידי המורדים, מתקפה שגם מהווה איתות לטורקיה הלוטשת עיניים לאזור; בלבנון ובעזה חוסלו גורמים בכירים יותר ופחות במערכים של חיזבאללה וחמאס. מנגד, ברצועה הפעילות הקרקעית המחודשת ממשיכה להתגלגל באיטיות, כשהרעיון הוא עדיין להפעיל לחץ על האוכלוסייה העזתית, במטרה לגרום לחמאס לקבל את הפשרות שהציעו ארה"ב וישראל במקום שלב ב' שדרש את סיום המלחמה. בהקשר הזה, ההפגנות שנראו השבוע ברצועה נגד חמאס עוררו עניין רב, אך מוקדם לגזור מהן מסקנות מרחיקות לכת.
ובכן, כרגע לא נראה שבקרוב תצא לפועל פעולה נרחבת בעזה. לא צפויה כניסה נרחבת של מספר אוגדות, וכרגע הפעולה היא מדורגת למדי. הכוחות שכן פועלים ברצועה תופסים עוד ועוד שטחים, וכרגע גם אין נפגעים ולכן הפעילות האיטית אמנם, עוברת בשקט. אבל כדי לממש את הבטחות ה"הכרעה", יש צורך בסדר כוחות גדול בהרבה – ממש הרבה – ולשם כך יש צורך בגיוס מילואים נרחב.
אלא שלאור השחיקה העצומה, הקרע הפוליטי שמתרחב ובמיוחד הנצחת ההשתמטות החרדית – ספק אם יש מי שירצה להתחלף בימים אלה עם קצינות קישור במערך המילואים. לכן, יש להאזין בקשב רב לדברים שאמר אתמול דובר צה"ל היוצא, תת-אלוף דניאל הגרי, שהעביר את השרביט למחליפו, תא"ל אפי דפרין, כשקרא כי "כלל חלקי החברה צריכים להיכנס מתחת לאלונקה". הגרי הסביר כי "צריך עוד לוחמים בצה"ל כבר עכשיו. לא רק בעוד מספר שנים - המלחמה מתרחשת כעת". הגרי עשה את הטעויות שלו וכך הפך לסדין אדום בעיני השלטון. אך הוא עדיין צודק בעניין הזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.03.25
