רס"ם במיל' דותן שלמה (39) נעדר מעבודתו בחברת אינסטלציה ואחזקה כאשר מילא כ-270 ימי מילואים בתפקידו כלוחם בגדוד 8109. דותן בוחר להתנדב למילואים אף שזכאי לפטור משירות אחרי שניצח את מחלת הסרטן. "קרעתי את הפטור שקיבלתי מהרופאה. כל עוד אני עומד על רגליי – אשרת את המדינה שלי. חליתי ביולי 2020 וכבר בנובמבר 2021 התייצבתי לשירות מילואים לראשונה אחרי ההחלמה", הוא מספר בגאווה.
אבל עוד כשהיה בסבב האחרון שהשלים, קיבל את מכתב סיום העסקתו. דותן, נשוי ואב לילד על הספקטרום האוטיסטי, הוא רק אחד מבין המילואימניקים הרבים שנאלצו לעזוב את מקום עבודתם במהלך המלחמה. עוד מכה כואבת אחרי שהחיים השתנו מקצה לקצה. "הייתי בשוק", הוא משתף. "קטעו לי את מקור ההכנסה היחיד שלי ביום בהיר אחד. ניסיתי לחתום בלשכת האבטלה, אבל המעסיק לשעבר לא הגיש את כל הטפסים ולא קיבלתי את כל מה שמגיע לי. בלי חיילי מילואים – אין מדינה. אני מצפה שמלכתחילה המדינה תמנע מצבים כמו שלי".
הפתרון: תמריצים למעסיקים
גם רס"ר במיל' גל ברנדר (27) פוטרה ממקום עבודתה בתור חובשת-מאבטחת, לאחר שהתייצבה לארבעה סבבים. אחרי שהשלימה למעלה מ-260 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, היא נמצאת בימים אלו בצו 8 נוסף ביהודה ושומרון. "קיבלתי הודעה ממנכ"ל החברה עם זימון לשימוע", משתפת גל, חברה בתנועת "מגן הדור" שנמצאת כיום בהליך הכרה כמתמודדת עם פוסט-טראומה.
"אני מרגישה כפיות טובה וזלזול. מטורף בעיניי שאני נלחמת עבור המדינה שלי, ופולטים אותי מהדבר היציב היחיד שנשאר לי בחיים – מקום העבודה שלי. הייתי מצפה ליותר רגישות, הכלה והבנה. חזרתי אדם שונה ממה שהייתי לפני המלחמה, שיתפתי את המעסיקים והם בחרו לפטר אותי. הטראומה הפכה לעלבון", היא מוסיפה. "הממשלה צריכה לתת למעסיקים של משרתי מילואים תמריצים, לאפשר לנו להתייצב לצו בראש שקט ולמלא את חובתנו להגן על המדינה".
7 צפייה בגלריה


רס"ם במיל' אופיר יוגב, שירת כ-300 ימים - ופוטר מחברת הייטק. "מכניס המון מתחים הביתה"
(צילום: שלו שלום)
לפני כחודשיים וחצי, בסיום סבב המילואים הרביעי שלו, רס"ם במיל' אופיר יוגב (43), נשוי ואב לארבעה, פוטר מעבודתו כסמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות בחברת הייטק. "בהתחלה התבקשתי להסכים לקיצוץ של 30 אחוז בשכר, ללא הצדקה. אחרי שסירבתי - קיבלתי מכתב פיטורים", סיפר. "ניסיתי לעמת את החברה עם העובדה שהפיטורים מגיעים לאחר ההיעדרות הממושכת בשביל שירות המילואים – אבל הם התנערו". הנימוק שקיבל לפיטוריו היה "שינויים במצבת כוח האדם בחברה".
"ראיתי את שר האוצר מתהדר בתקציב המדינה, משווק אותו בתור 'תקציב המילואים'. זה נחמד לקבל עוד שובר לגלידה, אבל זה לא פותר שום בעיה. לא לסטודנטים שנעדרים מהלימודים, לא להורים שרחוקים מהילדים שלהם ולא לעובדים שנפגעים כלכלית ומקצועית", אומר אופיר. "כל החיים ראיתי בשירות המילואים זכות ולא חובה, אבל התחושה היום היא שהמדינה בוחרת בפתרון הקל, לתת לנו עוד קצת פיצויים, במקום בפתרון הנכון – לגייס עוד חיילים". מאז פרוץ המלחמה הוא השלים קרוב ל-300 ימי מילואים בתפקידו כלוחם בסיירת גולני. בשלוש השנים האחרונות אופיר בחר להתנדב לשירות מילואים אף שזכאי לפטור בשל גילו. "זה מכניס המון חששות ומתחים הביתה. הסבב הקרוב (באפריל), שיימשך 67 ימים, משפיע על המסוגלות שלי להגיש מועמדות לעבודה חדשה ולהתייצב לראיונות. הממשלה צריכה להכיר בזה ולטפל בבעיה".
מתחת לאלונקה, עם הדור הבא
בצעדה שנערכה אתמול בירושלים ביוזמת תנועת "המילואימניקים" בראשות יועז הנדל, השתתפו משרתי מילואים ובני נוער ממכינות קדם-צבאיות ברחבי הארץ. המשתתפים נפגשו ליד בית המשפט העליון, ומשם המשיכו ל"מסע אלונקות" סמלי מסביב לכנסת, שהסתיים בעצרת בהשתתפות משפחות שכולות.
7 צפייה בגלריה


גילנית ריף-אמר, אימו של סמ"ר רגב אמר ז"ל. "מרגש אותי כל פעם לספר את הסיפור שלו"
(צילום: שלו שלום)
"באוגוסט אתגייס כלוחם, זה היה החלום שלי, לשרת שירות משמעותי בצה"ל. מתסכל אותי להבין שיש אנשים בחברה הישראלית שמתחמקים מהאחריות שלהם לקחת חלק בשמירה על ביטחון המדינה. באתי לכאן כי יש לי תקווה שנצליח לשנות את המצב, שיהיה שוויון אמיתי בנטל", משתף עידו וינשטוק שהגיע לצעדה, ואליו מצטרפת מאיה אמירי: "באתי למחות על הדברים שלא עובדים במדינה כמו שצריך. אין בחברה שלנו אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב' - כולנו שווים בפני החוק ועל כולנו מוטלות החובה והזכות לשרת בצה"ל. קשה להאמין שיש אנשים במדינה שלא רואים את המצב כמו שאנחנו מבינים אותו - וזה התפקיד של הממשלה, לפעול לשוויון אמיתי. אנחנו כאן כדי להזכיר לה את זה".
לצידם צעד רס"ב במיל' איתי גיטלר, ששירת בחטיבה 55 250 ימי מילואים במהלך המלחמה: "אני גאה לראות את הצעירים שהגיעו היום, שיצטרפו אלינו מתישהו וגם יחליפו אותנו בעתיד. המחאה היא לא רק שלנו או של נוער המכינות - היא של כולנו, כחברה ישראלית".
גילנית ריף-אמר, אימו של סמ"ר רגב אמר ז"ל, הגיעה לספר לנוער המכינות את סיפורו של בנה ‑ לוחם הצנחנים שנפל ב-7 באוקטובר. לזכרו, הקימו הוריו מכינה קדם-צבאית בשדה נחמיה בשם "דרך רגב". "מרגש אותי כל פעם מחדש לספר את הסיפור של רגב, זה משאיר אותו בחיים", מספרת גילנית. "אני רוצה להאמין שהם שומעים את הסיפור של רגב וזה נותן להם השראה, שכשהם עצמם יגיעו לקרב - הם יזכרו אותו ויפעלו לאורו. יחתרו למגע, יפעלו ברעות וישמרו זה על זה. החבר'ה האלו הם שיובילו אותנו בעתיד".
סא"ל במיל' יונתן בהט, סגן מפקד חטיבה 646 שנפצע באורח אנוש במהלך שירות המילואים שלו, הגיע גם הוא לדבר עם חניכי המכינות. "המקום הערכי וטובת כל עם ישראל נעלמו מהשיקולים. הכול סביב הישרדות פוליטית ודאגה למגזרים מסוימים. אבל זה לא מה שראיתי במילואים – שם כולם אחים, מכל הקשת הפוליטית. מקווה שהנוער שיוביל אותנו בעתיד יתנהל אחרת, שלא ילמדו מההנהגה כיום, שיובילו שינוי", הוא אומר. "להיות ישראלי זה לשרת בצה"ל. לחרדים שלא מתגייסים אני אומר שאנחנו רוצים שיתגייסו כדי שיהיו חלק אמיתי מהחברה שלנו".
יועז הנדל, מוביל תנועת "המילואימניקים", נאם בעצרת: "לאחיי החרדים אני אומר - סרבו פקודה. סרבו לעסקנים, סרבו למנגנון שמונע מכם להיות יהודים טובים יותר ולשרת את המדינה. סרבו לעוול המוסרי, למי שמבקש מכם להפר ברגל גסה את ערך הערבות ההדדית".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.03.25