"קול קורא!", נכתב באחד הפוסטים בקבוצות הפייסבוק של משרתי המילואים, "דרושים נהגים לכוננות וביצוע משימות בגזרה, שירות בצו 8, גיוס והתחלה מיידית". זו הפכה להיות אחת מהתופעות הכי בולטות בזמן המלחמה: חיפוש משרתי מילואים דרך הרשתות החברתיות, בפייסבוק, בטלגרם, בווטסאפ, באינסטגרם ובלינקדין.
מלבד החשש מהסכנה הביטחונית בחשיפת פערי כוח אדם אצל היחידות השונות, עולה התסכול מצד המשרתים הפעילים שנדרשים לחפש באופן עצמאי אחר משרתי מילואים שימלאו את שורות הלוחמים בצה"ל – בעוד חוק הגיוס מקודם בכנסת, ויזכה ישראלים רבים בפטור.
"השליש ביחידה שלנו פרסם ברשתות קול קורא לגיוס מילואימניקים – כי חסרים לנו אנשים", מסביר רס"ל (במיל') מורן, לוחם שנמצא כעת בצו 8 פעיל בעזה, שאליו חזר במיוחד מחופשה בחו"ל. מורן, פעיל בארגון "כתף אל כתף" שפועל לקידום חוק גיוס שוויוני, הוסיף: "זה מטריד אותנו שצריך לחפש כוח אדם בפייסבוק כדי שנצליח למלא את המשימות שלנו. העובדה שהגענו למצב שפונים לרשתות במקום למאגר הצה"לי היא מביכה. זו שערורייה, אמורות להיות דרכים מקובלות לעשות את זה. ביזיון למדינת ישראל ולצה"ל שלא מצליחים למצוא אנשים לגייס, שלא שולחים צווי גיוס לאברכים שמשתמטים משירות".
הוא תיאר את השחיקה של לוחמי המילואים: "בסבב הראשון הייתה התייצבות של 150 אחוז, אנשים הגיעו גם בלי צו. אבל עכשיו, אחרי שנה וחצי של מלחמה, אנשים כבר מתקשים להתייצב. אני אמשיך להגיע – כל עוד אני אאמין ששווה להילחם על המדינה. אבל ככל שאני רואה שהחברה הופכת לא שוויונית – אני לא רואה את העתיד שלי פה".
סרן (במיל') אוהד ניימרק, המגויס למילואים מפרוץ המלחמה, כתב בפוסט שהוא מחפש לוחמים לאבטחת יישובים. "אנחנו חייבים אנשים. כשנכנסנו למצב של 'שגרה', זה נהיה קשה יותר. זו תחושה מוטעית כי המשימות לא פוחתות, והצורך בכוח אדם קיים", הוא אומר.
ניימרק זוכר מקרים שבהם המחסור הקשה בכוח האדם פגע ביכולת של הכוחות בשטח לעמוד במשימות שאליהן נדרשו: "היו משימות שדרשו שלושה לוחמים, ונאלצנו להסתפק באדם אחד. הגדוד שלנו קם מאפס לנוכח הצורך שעלה מהשטח, ועד היום אנחנו לא סגורים מבחינת התקנים, אז הרבה פעמים אנחנו צריכים להיעזר בדרכים צדדיות כדי להצליח למלא את השורות".
ניימרק, שמקיים אורח חיים דתי, פעיל בארגון "המילואימניקים". "הממשלה שכוללת נציגים מהמגזר החרדי לא יכולה לשלוח אותנו למלחמה בלי לדאוג שגם הם ייכנסו תחת האלונקה. ערבות הדדית ואחדות הן לא סיסמאות. כדי שניצור את זה בנינו אנחנו חייבים להיפגש, ליצור שיח ולהגיע להבנה", אמר. "אנחנו תמיד נתייצב ונשרת. אבל אתם חייבים לעשות הכול כדי לתת לנו את הכלים להתמודד עם המשימות הרבות והגדולות, כדי שנמלא אותן בצורה איכותית".
גם רס"ר (במיל') אופיר חיפש בפייסבוק אחר חובש קרבי לגדוד שבו הוא משרת בפיקוד העורף. "זה מצב הזוי", הוא מודה. "מבחינת צה"ל, גם אם לא יהיו לי האנשים האלו – עדיין נעלה לקו בגישה של 'תסתדרו'. קצינת הקישור שלנו עושה כל מה שהיא יכולה – אבל מלכתחילה ניסינו משני הכיוונים, היא בדרכים המקובלות ואני בדרכים חלופיות. לפני המלחמה היו לנו מאגרים ענקיים של משוחררים שאפשר היה לגייס, אבל אחרי המלחמה כולם כבר נשלפו, ועכשיו מתמודדים עם החוסרים".
לוטם משרת במילואים בתור נהג משא כבד. בימים אלו הוא תחת צו 8 שיסתיים בתחילת חודש מאי, ואז הוא צפוי להתייצב לסבב מילואים שלישי. "פרסמתי פוסט שחסרים לנו נהגים, ניסיתי לעזור לקצין הרכב ששיתף אותי בקושי לגייס אותם. יש היענות, אבל עדיין לא מצאנו מישהו עם הדרישות שאנחנו מחפשים", הוא משתף. "חלק מהפוסטים פרסמתי בקבוצות באנונימיות. כבר למדנו לזהות את והפרופילים הפיקטיביים ואנחנו יודעים לא להגיב להם".
מצידו השני של המתרס – מבין המבקשים להצטרף לשירות המילואים, נמצאת סגן (במיל') נועם. היא הייתה בחודש התשיעי להריונה בתחילת המלחמה ובעלה גויס כלוחם. כיום, על אף שהיא מחזיקה בפטור משירות מילואים, היא מעוניינת להתגייס לתפקיד העוסק בכוח אדם, ובחרה לפרסם פוסט על כך. "חברה שלי, קצינת שלישות בקבע, מגייסת דרך הרשתות מילואימניקים ליחידה שבה משרתת. היא המליצה לי לפרסם באמת מהקבוצות בפייסבוק, זה הכי נוח ונגיש".
מצה"ל נמסר: "גיוס למילואים מתבצע בהתאם לקריטריונים סדורים ובפיקוח גורמי המקצוע, ואינו נשען על פלטפורמות פרטיות או יוזמות אישיות ברשתות החברתיות. צה"ל ימשיך לפעול לחיזוק מערך המילואים ולהבטחת כלל התנאים הנדרשים למשרתים ולמשפחותיהם".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.04.25
