ראש הממשלה בנימין נתניהו נותן גיבוי מוחלט ליועצו הקרוב והנאמן יונתן אוריך, ואף טען כי הוא מוחזק כבן ערובה בידי רשויות החוק שרוצות להפילו. אבל שיטת העסקתו ודרך עבודתו של אוריך גורמים לאי-נחת גם במפלגת הבית שלו – הליכוד.
כבר כמה שנים מקבל אוריך את שכרו, המוערך ב-40 אלף שקל, ממצודת זאב, כלומר מקופת המפלגה. כסף ציבורי לכל דבר. בכיר בליכוד טוען שמדובר בקומבינה שנועדה לאפשר לאוריך להיות הכי קרוב לנתניהו, אבל לא תחת המגבלות של עובד מדינה. המטרה כמובן היא להסיר מאוריך חסמים כדי לאפשר לו לבצע עבודות נוספות במקביל לפעילותו הצמודה לראש הממשלה.
1 צפייה בגלריה
(אוריך. משכורת חודשית של 40 אלף שקל מקופת המפלגה בעזרתו הנדיבה של נתניהו | צילום: יואב דודקביץ)
מבקר הליכוד, עו"ד שי גלילי, פתח לאחרונה בבדיקה על התנהלותו של אוריך בליכוד בחשד לניגוד עניינים, בין היתר בעקבות תלונות שהגיעו מאנשי המפלגה. לצורך כך הוא ביקש את טיוטת ההתקשרות עם אוריך. עו"ד גלילי אישר לנו את הפרטים, אבל אמר כי בשלב זה הקפיא את הבדיקה בגלל חקירת המשטרה.
אחת התלונות נגד אוריך היא של רפי קדושים, שהתמודד למועצת העיר הרצליה מטעם הליכוד בבחירות האחרונות. קדושים טען שבמהלך הקמפיין הופצו נגדו הכפשות אנונימיות, שמאחוריהן עמד לכאורה אוריך שפעל לטובת מועמד של יש עתיד
אחת התלונות נגד אוריך היא של רפי קדושים, שהתמודד למועצת העיר הרצליה מטעם הליכוד בבחירות האחרונות. קדושים טען שבמהלך הקמפיין הופצו נגדו הכפשות אנונימיות, שמאחוריהן עמד לכאורה אוריך שפעל לטובת מועמד של יש עתיד. "מדובר בניגוד עניינים מוחלט של נושא משרה במפלגה עד כדי הפרת אמונים כלפי המפלגה וחבריה", כתב קדושים.
בשנים האחרונות גילה נתניהו נדיבות מופלגת בכל הנוגע לתנאי העסקתו של אוריך ושאר נאמניו בליכוד. באוקטובר 2019 נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי מקורביו של נתניהו זכו למשכורות עתק מקופת המפלגה, כאשר אוריך קיבל 66,902 שקל בחודש (עלות שכר של כ-77 אלף שקל) וטופז לוק 65,040 שקל בחודש (עלות שכר של כ-71 אלף שקל). מהליכוד נמסר אז כי שכר היועצים היה בתקופת מערכת הבחירות.
מבקר הליכוד, עו"ד גלילי, מוסר בתגובה: "בחוזה של אוריך והחברה שבבעלותו עם הליכוד יש סעיף מפורש שאוסר עליו ועל מי מטעמו להיקלע לניגוד עניינים עם האינטרסים של המפלגה. בעבר עלו חשדות על כך שנתן שירותים למועמד יש עתיד בהרצליה נגד רשימת הליכוד בעיר, והוא הכחיש זאת. לגבי החשדות החדשים עם קטאר, כרגע אין בסמכותי לשמוע את גרסתו של אוריך או לגבות ראיות אובייקטיביות, לכן לא אוכל לבצע חקירה בשלב זה".
מטעמו של אוריך לא התקבלה תגובה.
קריב תחת מתקפה
יו"ר ועדת החוקה לשעבר, ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), נמצא בימים אלה תחת מתקפה מימין בעקבות טענה כי הדליף לעיתונאי מידע מתוך ישיבה סגורה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. פרקליטות המדינה הודיעה בעקבות עתירה של ארגון הימין "לביא" כי נפתחה בדיקה בנוגע לחשדות. מי שדוחף לחקירתו של קריב הם עיתונאים מטעם ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שגם האשים את היועמ"שית באכיפה בררנית. "גלי בהרב-מיארה מנסה לקבור את פרשת ההדלפה", טען אוחנה.
האמת היא שהדלפות מישיבות ועדת החוץ והביטחון הן עניין שבשגרה. כך גם מישיבות ממשלה וקבינט. ובכל זאת, קריב נקלע לפרשה מביכה. "מדובר בניסיון מכוון לייצר סימטריה לפרשת קטארגייט", הוא אומר, "אבל בניגוד לקטארגייט אין כאן עבירת צנזורה, מגע עם סוכן זר או פגיעה בביטחון המדינה". מקורב לקריב הוסיף: "נתניהו וסביבתו ניהלו קמפיין על הראש של הפרקליטות, ולכן היא שוקלת לפתוח בחקירה. למרות זאת, ברור שגלעד יתייצב אם יוזמן".
ומה יהיה קו ההגנה של קריב, שלקח אחריות על ההדלפה? ראשית, הוא טוען שמעולם לא הדליף או מסר פרוטוקולים. הוא גם מחזיק בקובץ הנחיות של הייעוץ המשפטי לממשלה בנושא. בסעיף 20 נכתב: "במקרים בהם המידע שנמסר אינו מסכן אינטרס חשוב, הנטייה תהיה שלא לפתוח בחקירה פלילית באותה סיטואציה".
לדברי קריב, מאחר שהכתבה שפורסמה עברה צנזורה, לא סוכן אף אינטרס חשוב.
"רדיפה פוליטית"
קו ההגנה של ראש הממשלה בעניין פרשת קטארגייט הוא ברור, חריף ובוטה: זו רדיפה פוליטית; רשויות אכיפת החוק פועלות להפיל את שלטון הימין ואת נתניהו באופן אישי. אבל האם הציבור קונה את הנרטיב הזה? לא בטוח.
על פי סקר של מכון "אגם" בראשות הפסיכולוג הפוליטי נמרוד ניר מהאוניברסיטה העברית, שנערך בשלושת הימים האחרונים של חודש מארס בקרב 1,988 נשאלים – 54% מהציבור סבורים שחקירותיו של נתניהו הן לגיטימיות ושיש למצותן עד תום. רק 20% השיבו כי לדעתם מדובר בחקירות לא לגיטימיות. 26% אמרו כי הם לא בטוחים / לא יודעים.
בסוגיית פיטורי ראש השב"כ, 50% מהנשאלים בסקר סבורים שמדובר במהלך לא לגיטימי של ראש הממשלה לפטר בכיר במערכת הביטחון בתגובה לכך ששב"כ פתח בחקירה סביב פרשת ההדלפות ממקורביו; 31% השיבו כי מדובר במהלך לגיטימי; 19% השיבו כי זכותו של ראש הממשלה לפטר את ראש השב"כ, אך אין לעשות זאת כשישראל עדיין במצב מלחמה.
"הפרת נוהל ישן"
האם הקואליציה הפרה קוד בלתי כתוב ביחסים בינה לבין הח"כים המוסלמים בכנסת? ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) טוען שכן. "כבר 20 שנה מקובל שבחודש רמדאן ובחגים המוסלמיים לא מעלים הצעות חוק שנויות במחלוקת הקשורות לחברה הערבית או לח"כים הערבים", אומר ח"כ טיבי. הוא מספר כי הוא ויו"ר סיעת רע"מ ח"כ ווליד טאהא שלחו מכתב ליו"ר הכנסת, הזכירו לו את הנוהל הבלתי רשמי וביקשו ממנו להתחשב בח"כים המוסלמים.
"בזמן שאנחנו בחופשת החג אנחנו מגלים שהקואליציה החליטה להעלות חוק של ח"כ עמית הלוי, שנועד לפגוע בסטודנטים הערבים בישראל", טוען ח"כ טיבי. "זו הפרה של נוהל שהיה קיים שנים בכנסת". הצעת החוק קובעת כי ערבי ישראלי שקיבל תעודת הוראה בתחומי הרשות הפלסטינית – לא יוכל לעבוד במשרד החינוך בישראל. "מדובר בחוק הקשור למגזר הערבי, ולמעשה מנעו מאיתנו את האפשרות להצביע נגדו", הוא אומר.
יובל קרניללא קרדיטמכאן החלה השתלשלות אירועים מוזרה: טיבי פנה כאמור ליו"ר הכנסת, ושם נמסר לו כי מדובר בסיכום בין יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ לבין מרכזת סיעות האופוזיציה ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). טיבי שוחח עם ח"כ בן ארי, שהכחישה את הדברים וטענה שסדר היום של הקואליציה נכפה על האופוזיציה.
מלשכתו של ח"כ כץ נמסר שאינו קשור כלל להחלטה והכתובת היא יו"ר הכנסת. כשלא נעים, כנראה מגלגלים אחריות על מישהו אחר.
"מילא שהם רוצים להעביר את החוק, אבל זו דריסה ברגל גסה של הזכויות והרגשות של הח"כים שהיו בחופשת חג. בכנסת הזאת נחצו כל הקווים האדומים", מסכם טיבי.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.04.25
