צחי, אב לארבעה מגבעת שמואל, התגייס כלוחם בגבעתי ב-1988 והשתחרר משירות מילואים בדרגת רב-סרן לפני 15 שנה, כשהגיע לגיל 40. אבל כשפרצה המלחמה, הוא ניסה בכל דרך לחזור לשירות.
"פניתי לכל העולם, גם למפקדים וחברים שעוד משרתים בגדוד שממנו השתחררתי", סיפר. "הסכמתי לעשות כל מה שצריך. אמרתי שאני בכושר טוב, ידעתי שאני יכול להועיל. כשאמרו שיש מחסור בתקנים לקצינים, הצעתי להתגייס כחייל פשוט. אבל בימים הראשונים הבלגן חגג ונתקלתי באטימות בלתי נסבלת, לא ידעו איך להתמודד עם הבקשה שלי".
עם הקמת כוח יעל, שנועד לחזק את כיתות הכוננות בעוטף עזה, ביקש צחי להתגייס לשורותיו. במקביל פנה גם לאוגדת דוד, והחליט שיתייצב אצל מי שיחזור אליו קודם. כעבור כחצי שנה, שבמהלכה השלים הליך בירוקרטי, זומן לתחילת תעסוקה מבצעית בכוח יעל ומאז השלים כבר 125 ימים במילואים.
"זה תהליך שדורש המון התעסקות. העברת קורות חיים, הגשת מסמכים, העברת חתימות", סיפר. "זה פספוס גדול של צה"ל שלקח לו הרבה זמן לאפשר את החזרה מהפטור, וגם עכשיו, כשאנחנו מגויסים – אנחנו לא באמת מרגישים חלק מהכוח, עם רציפות של לוחם מילואים 'רגיל'".
כמו צחי, יש עוד רבים שכבר קיבלו פטור מהמילואים בעבר, אבל החליטו לוותר עליו ולהיכנס מתחת לאלונקה. הם הבינו שזה צו השעה, ולמרות שזה לא מה שימלא את השורות החסרות - שזקוקות גם לאלפי הצעירים החרדים - יש ביכולתם לתרום ולעבות את הכוחות בצה"ל. אך הדרך להתחיילות המחודשת לא בהכרח פשוטה.
6 צפייה בגלריה
ש' ותומר. "יש תסכול כשאחרים בוחרים שלא לקחת חלק, אבל זה לא יכול להיות מעצור בדרך להתגייסות שלנו"
אסף ויס, ששכל את אחיו רס"ב (במיל') אילון ויס ז"ל במלחמה, הקים ומוביל עם שני אחיו את מיזם "חוזרים למדים", שמסייע לבעלי פטור ממילואים להתגייס למערך מחדש. אילון ז"ל עצמו ויתר על הפטור ממילואים – וכעת גם אחיו, ששוחררו גם הם מפאת גילם, בחרו לעלות על מדים.
"זה פרויקט בדמותו של אחי ז"ל, ככה הוא חי", סיפר אסף. "מניסיוננו, בעזרת מספר פעולות פשוטות וייעודיות, אפשר להחזיר אלפי בעלי פטור לשירות פעיל בטווח זמן קצר. זה כוח אדם איכותי, בעל כל ההכשרות הנדרשות, והוא נכון להתגייס באופן מיידי עם מוטיבציה גבוהה. במיזם ליווינו כבר 6,000 אנשים שביקשו לחזור לשירות, מתוכם הצלחנו להחזיר 1,800 לשירות פעיל, שכבר התייצבו לסבב שני או שלישי".
לדבריו, "מפקדים עדיין מבקשים סיוע דחוף בגיוס אנשים, משתפים שהם עולים לקו עם מחסור במצבה של 30 אחוז. אנחנו מבינים שיש פוטנציאל אדיר בקרב בעלי פטור שמעוניינים להתגייס מחדש, ומקווים ומייחלים שצה"ל יצליח לייעל את הליך החזרה של אותם האנשים לשירות באופן מיידי. שישכילו להקל על התהליך ולא להתיש אותם בהליך בירוקרטי. השטח זקוק להם עכשיו".
6 צפייה בגלריה
"ליווינו כבר 6,000 אנשים שביקשו לחזור לשירות, מתוכם הצלחנו להחזיר 1,800 לשירות פעיל". אסף
ארז (54), אב לשישה, השתחרר מהשירות הסדיר כלוחם במגלן ועזב את הארץ ללוס אנג'לס בגיל 26. בגלל השהות הממושכת בחו"ל הוא נגרע ממצבת המילואים, אבל במבצע חומת מגן התייצב וביקש להתגייס למילואים. במלחמת חרבות ברזל, ארז כבר החזיק בפטור כפול: הוא חי בחו"ל וחצה את גיל 40. בזכות "חוזרים למדים", הוא הצליח לחזור שוב לשירות ובאוקטובר האחרון התייצב לסבב מילואים ראשון בכוח יעל. בסיומו הוא החליט לעלות ארצה.
"ברור לי, וצריך להיות ברור לכולם, שאם אני כשיר ויכול להתייצב ראוי שאוותר על הפטור", אמר. "אני פוגש בעבודה אנשים בני 30 ששירתו כלוחמים בסדיר ולא מתייצבים למילואים, כי בעבר לא היה בהם צורך. זה אבסורד, אנחנו במלחמה קיומית. יש לנו עוד הרבה מה לעשות. תעלו על מדים, חבר'ה". הוא הוסיף כי "אנחנו יכולים כל היום לצעוק על החרדים שלא מתגייסים, ואין ספק שמי שתורתו היא לא אמונתו חייב להתגייס, אבל ייקח זמן עד שישתלבו בצה"ל. יש בחברה הישראלית כוח אדם זמין, איכותי, חזק, שבכמה ימים של רענון - אפשר להקים ממנו חטיבות לוחמות שלמות".
תומר (49), אב לשלושה מגני יוחנן, עשה 150 ימי מילואים במלחמה. ש' (48), אב לארבעה ממשמר העמק, השלים 120 ימי מילואים. הם נפגשו במילואים אחרי ששניהם ויתרו על הפטור.
תומר סיפר כי "ב-8 באוקטובר התקשרו והציעו לי להצטרף למשימה נקודתית, אבל מהר מאוד כבר היינו חלק מהפלוגה והצטרפנו כחיילים פשוטים. לתחושתי, היה לנו חלון הזדמנויות קטן בתחילת המלחמה, וברגע שהסכמנו להצעה - התחיילנו מאוד מהר. חודש אחרי זה כבר נהיה קשה יותר. יש 15 חבר'ה ששירתו איתי בסדיר ומבקשים לחזור אבל נתקלים בקשיים. כשנכנסנו ללבנון, היינו צריכים תגבורות של כוח אדם בתפקידים עורפיים. התקשרנו לאנשים שהסכימו להתייצב, אבל בסוף לא הצלחנו לגייס אותם. זה חבל, אלו אנשים בכשירות שהיו מוכנים לתרום מעצמם".
על ההחלטה לוותר על הפטור אמר תומר: "לא יכולתי לעמוד מנגד, הבנתי את גודל השעה. כשהצטרפנו, 'הזקנים', זה נתן לצעירים המון ביטחון, 'אם הם פה, מי אני שאלך הביתה'". ש' הוסיף כי "החבר'ה הצעירים מתמלאים אנרגיות כשהזקנים באים".
לדברי ש', "אנחנו נושאים בנטל כבד. נותנים מאות ימים, נקראים שוב ושוב ורואים שאנחנו די לבד, אחרי ששמנו את כל החיים שלנו בצד ובאנו כי המדינה חשובה לנו. יש תסכול כשאחרים בוחרים שלא לקחת חלק, אבל זה לא יכול להיות מעצור בדרך להתגייסות שלנו".
ירדן, אם לארבעה מנהריה, היא עובדת סוציאלית במקצועה. היא בוגרת השירות הלאומי, אך לאחר פרוץ המלחמה ביקשה להצטרך למערך המילואים, והיא משרתת כיום במערך הנפגעים. "ידעתי שבמצב הנוכחי אוכל לתרום המון", סיפרה. "הרגשתי גם שזה סוג של תיקון עבורי, להתגייס לצה"ל כמו שהייתי רוצה בגיל גיוס. אנשים שואלים איך עשיתי את זה. שלחתי את הטפסים הנדרשים ופשוט התקשרתי בלי הפסקה למוקד הגיוס, עד שזימנו אותי לצו ראשון. אחריו הפעלתי עוד לחצים אדירים עד שהתחיילתי. כשאני שומעת על בעלי מקצוע שרוצים להצטרף למילואים אבל מתקשים, זה מבאס אותי מאוד. הצבא צריך אותם, ראוי שיהיה להם מסלול נגיש יותר, שיקל עליהם את התהליך".
גם בעלה חן עושה מילואים כלוחם, ואחרי ששירת 160 ימים זומן כעת לסבב נוסף של 70 ימים. "חושבים שהשתגעתי", הוסיפה בחיוך. "אבל אני לא מבינה איך אפשר לעמוד מהצד במצב הזה".
ביום שבת פנינו לדובר צה"ל בבקשה לקבל את מספר המחזיקים בפטור שהם בני גיוס, פילוח נסיבות הפטור שניתן ותוכניות צה"ל בנוגע למיצוי פוטנציאל הגיוס. המידע טרם נמסר.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.04.25
