"אנחנו נאנקים תחת הנטל תקופה ארוכה, וצריכים שמקבלי ההחלטות יראו אותנו ויבינו שללא תמיכה מסיבית במערך המילואים - ביטחון המדינה יהיה בסכנה ולא תהיה דרך חזרה". את המילים הנוקבות האלה אמר רס"ר במיל' רושל, בן 33 מתל אביב. מאז פרוץ המלחמה השלים רושל שירות מילואים של כ-230 ימים כמפקד לוחם בחטיבה 551, והוא מכיר היטב את הקשיים. "הקולות מהשטח חייבים להדהד בקרב מקבלי ההחלטות", אמר.
היום, הוא וחבריו לארגון "מגן הדור", המאגד אלפי משרתים ומשרתות במילואים, יערכו כנס בהשתתפות משרתי מילואים פעילים, שבו תוצג לראשונה ההצעה לרפורמה שגיבשו. "יצאנו להילחם על המדינה, וכשחזרנו גילינו שהמדינה לא נלחמת מספיק בשבילנו. עכשיו אנחנו יוצאים להילחם על הזכויות שלנו", אמרו חברי הארגון.
האירוע ייפתח בפאנל מילואימניקים שישתפו בחוויה האישית שלהם לאורך המלחמה. בהמשך תוצג התוכנית שנועדה לשפר את זכויות המשרתים ולקדם חוק גיוס שוויוני, ולסיום תיערך שיחה אישית עם ללי דרעי, ששכלה את בנה סעדיה בחודש יוני האחרון, ומאז האובדן האישי פועלת במרץ במטרה לקידום שוויון בנטל, או כפי שהיא מכנה את זה - "שוויון בזכות".
תומר (33) מהרצליה הוא מבין מובילי הארגון ויוזמי הכנס. מאז פרוץ המלחמה, השלים כ-230 ימים בתפקידו כקצין תקשוב בחפ"ק קדמי. "היום נזכה להציג את תוכנית 'מגן הדור' - תוכנית החירום למען משרתי המילואים - וכבר במושב הכנסת הקרוב נדאג לקדם אותה", סיפר.
הרפורמה שתוצג נוגעת לזכויות המשרת ברמת המיקרו ולקריאה למשרתים נוספים שייכנסו תחת האלונקה. בהיבט הפרט, כלל האצבע שהגדיר הארגון הוא "מי שמשרת - מקבל. מי שלא משרת - לא מקבל". ועל כן, התוכנית עוסקת בתגמול עבור מעסיקים על העסקת משרתי מילואים, מימון טיפולים נפשיים ותמיכה בחזרה לשגרה, הנחות נרחבות בתשלומי ביטוח לאומי, ביטוחי בריאות והוספת נקודות זיכוי במס.
בהיבט הכללי, הרפורמה קוראת להגדלת מספר המשרתים בצה"ל, עם הצבת מספר יעד מינימלי לגיוס של 22 אלף חרדים ושירות מלא של כלל החברה הישראלית, בשירות אזרחי או לאומי. עוד מתייחסת הרפורמה לתקציבים שיאושרו בכנסת, וקוראת ל"תקציב משרתים" ולא "תקציב משתמטים". על-פי מייסדי הארגון, משרתי המילואים צריכים להיות אוכלוסייה הזכאית להעדפה מתקנת במכרזים, תעסוקה, קרקעות וקבלה לאקדמיה.
סרן במיל' שירה, בת 35 מירושלים, השלימה יותר מ-300 ימי מילואים בגדוד הכבאות של פלוגת חילוץ והצלה של פיקוד העורף. "חשוב לי שמילואימניקים יקבלו את כל מה שיאפשר להם להמשיך להילחם למען המדינה, אבל בכבוד", אמרה. "להגיע לעוד סבבים נגיע - אבל צריך שהמדינה תדע לתת לנו את הקרקע היציבה בשביל לעשות את זה. אחרי המילואים יש חיים שכרגע התערערו לגמרי".
"חשוב להעניק ודאות בממלכת אי-הוודאות במלחמה", המשיך רס"ן במיל' עמרי בן ה-30 מרחובות, שהשלים 130 ימים בשירות בתור מפקד גף כוח אדם בחיל האוויר. "זכויות משרתי מילואים הן אחת מהדרכים להגדיל מוטיבציה, ליצור שיח ולסייע למי שבאמת צריך".
רס"ל במיל' נדב, בן 25 מחדרה, השלים כ-270 ימים בשירות בתפקידו כלוחם בחטיבה 226. "יש תסכול עמוק מההבנה שאחרי שנה פלוס של לחימה, הזכויות שלנו כמשרתי מילואים ירדו מסדר היום הציבורי. חשוב לקדם שירות שוויוני לכולם, כי רק כשכולם נושאים בנטל - נוכל לבנות חברה צודקת ומאוחדת באמת. אני מצפה שחוק הגיוס יביא פתרון ישים והוגן, כזה שמכבד את כלל המשרתים ויוצר אחריות משותפת לכלל האזרחים".
"בתור מילואימניקים, אנחנו חייבים לקחת את העתיד שלנו בידיים", אמר סגן במיל' מתן, בן 27 מבאר שבע, שהשלים 150 ימים בשירות בתור מפקד מחלקה בגדוד 951 של חילוץ והצלה בפיקוד העורף. "צריך לחזק את מעמד המשרת, את מי שבחר לתת ולתרום ללא כל תנאי וסייג ויתייצב כל עוד הוא נקרא. לדאוג לתמיכה בפן הכלכלי והחברתי ולמנוע את קריסת ושחיקת המערך שנושא בנטל העצום, שרק גדל".
"משרתי מילואים לא מקבלים את מה שמגיע להם", סיכמה סמל במיל' שקד, בת 30 מראשון לציון, שהשלימה כ-170 ימים במילואים כלוחמת בגדוד חילוץ והצלה של פיקוד העורף. "זה גורם לירידת אחוזי ההתייצבות ופוגע ביכולת שלנו לבצע משימות. הסיפור של חוק הגיוס זה לא עוד קוריוז, אלא צורך קיומי. זה הכרחי כדי שנוכל להמשיך להגן על המדינה שלנו".
"אני רואה בכנס הזה אפשרות להביע הוקרה ללוחמים צעירים, שחלקם - מהשירות הסדיר - המשיך לשירות מילואים, מבלי לחוות רגע של אזרחות", אמרה ללי דרעי, אימו של רס"ל במיל' סעדיה יעקב דרעי, שנהרג ביוני שעבר מפגיעת פצמ"ר ברצועת עזה.
"אני רוצה לחזק אותם, ולצד זאת - להגיד שיש צורך בעוד חיילים. זה לא רק עניין של שוויון חברתי - זה הכרח עבור ביטחון המדינה. אני מאמינה ברוח של המילואימניקים האלו. מי שנותן - הוא שצריך לקבל. הם אלו שעזבו הכול כדי להילחם על המדינה והעם. אסור שידאגו ממה שקורה בעורף - צריך לתת להם את כל התמיכה האפשרית".
