השגרה המסוכנת של חיילי צה"ל בגבול עזה: ציר אדמה או אספלט ברוחב של כמה מאות מטרים מפריד בין השערים של גדר הגבול עם רצועת עזה לבין כ-15 המוצבים החדשים שהוקמו שם בשנה האחרונה. הבמ"קים – "בסיס מצבים קדמי" – נפרסים ומוקמים במה שמוגדר כ"אזור החיץ" שאמור למנוע את 7 באוקטובר הבא. אבל התקרית בסוף השבוע, שבה נהרג גאלב נסאסרה מפיצוץ מטען, הזכירה כמה מרחב זה דומה יותר במסוכנותו לרצועת הביטחון שהייתה בלבנון.
באותה התקרית, מחבלים הגיחו ממסתור במנהרה וירו טיל RPG לעבר כלי רכב צבאי שאינו ממוגן מנ"ט. שלוש לוחמות נפצעו קשה ופונו במסוקים לבתי חולים בישראל. בחלוף 28 דקות, הפעילו המחבלים מטען צד לעבר גששים מהכוח החטיבתי שקפץ לזירה כדי ללוות את חילוץ הלוחמות. התוצאות הקשות מוכרות: הגשש נסאסרה נהרג, ועוד שני לוחמים נפצעו קשה. חוליית המחבלים הצליחה לברוח לעיירה הסמוכה, בית חאנון.
במציאות הנוכחית, תרחיש דומה לזה עלול לחזור על עצמו ברצועת הביטחון החדשה שהקים צה"ל בצד העזתי של הגבול עם רצועת עזה, מזיקים ועד כרם שלום. מטרת המוצבים שהוקמו שם, שבנויים סביב סוללות אדמה גבוהות ופירמידות תיל, ברורה: לספוג את המתקפות העתידיות שחמאס או הג'יהאד האיסלאמי ינסו להוציא על יישובי הנגב המערבי.
אגב, חמישה מוצבים דומים מוקמים בימים אלו גם ב"מיני רצועת ביטחון" שפיקוד הצפון מייסד ליד הגבול בדרום לבנון, ומטרתם המשנית היא לנסוך ביטחון בתושבים שישובו לגליל. אבל בשטח, גם בצה"ל מודים שזה לא מספיק. "צריך שנרחיב אזור חיץ זה במקומות שבהם יש שכונות עזתיות ממש סמוכות לגבול, אחרת לא יהיה ביטחון לתושבים שיחזרו לנחל עוז שמול שג'אעיה", אומרים שם.
חמאס מנצל את החזרה ללחימה
בגלל חידוש הלחימה המוגבלת של צה"ל בשטח הרצועה לפני כחודש, גדודי ארגון הטרור עברו למצב של מגננה והסיגו לאחור, בעיקר לתוך ערי העקורים, את כ-20 אלף המחבלים, במטרה לשמור כוחות לעתיד. בהינתן הזדמנות ולנוכח קריסת הפסקת האש, המחבלים לא מהססים לתקוף את לוחמי צה"ל בפעולות גרילה מקומיות.
התקרית הקטלנית בסוף השבוע בצפון רצועת עזה הגיעה אחרי תקרית דומה שאירעה בימים האחרונים, רק שתוצאותיה היו אחרות: אז, חוליית מחבלים הגיחה מפיר לעבר כוח מחטיבה 401 שמרחיב את אזור החיץ בשכונת דרג' תופאח בעיר עזה, ליד הגבול. במקרה זה, החוליה חוסלה ללא נפגעים לצה"ל.
3 צפייה בגלריה
הגשש גאלב נסאסרה, שנהרג באזור החיץ. "הרבה יותר קל לאויב לתקוף מטרות סטטיות מאוישות שלנו"
(צילום: דובר צה"ל)
ניתן להניח שחמאס תכנן היטב את הפעולה שגבתה את חייו של נסאסרה סמוך לבית חאנון. היא, ככל הנראה, כללה תצפיות מקדימות על תנועת הלוחמים לעבר המוצב המאויש והסטטי. המחבלים זיהו את הפעילות של צה"ל בשבוע האחרון על המנהרה שצמודה למוצב וראו שהכוחות איתרו אותה. לפי ההערכות בצבא, הם גם השתמשו במנהרה כדי לברוח חזרה לבית חאנון לפני שזו תושמד ו"תישרף סופית". בשנה האחרונה, בצה"ל השמידו לא מעט מנהרות כאלו שמתקרבות לגדר המערכת, כולל שתיים נוספות בחודש האחרון – אך לא יכולים להבטיח שאין עוד מנהרות כאלו שממש עוברות מתחת לרגלי החיילים במוצבים החדשים של רצועת הביטחון.
"הרבה יותר קל לאויב לתקוף מטרות סטטיות מאוישות שלנו, כמו באזור החיץ הזה, שמתוצפתות היטב מהצד העזתי", מסבירים גורמים בצה"ל. "חמאס מתכנן מתקפות אפשריות על מוצבים אלו. גם תרחיש של 'פצמו"ר' מוצבים כאלו נלקח כל הזמן בחשבון – ככל שחולף הזמן במשימות הגנה שוחקות אלו, כך יורדת חדות החיילים, והמשימה הזו, שהיא לא התקפה ויותר הגנה קדמית - נהיית יותר חשופה ופגיעה. כבר היו לנו פצמ"רים שנורו למוצבים אלו לאחרונה, אך מעט מאוד ולא בצורה יעילה, למרות שמדובר במטרות קלות לטיווח בשל התרנים הגבוהים מהם וצורת המוצב כמגנן גבוה שנראה מרחוק".
המוצבים חשופים ובולטים
במוצבים אלו יש לרוב כוחות חי"ר ושריון והם מוקפים סוללות אדמה גבוהות, כמו המגננים ששימשו את הכוחות בתמרון ברצועת עזה שנגמר בשנה שעברה, והוחלף בפשיטות בתצורות שונות. היקפי הכוחות מוגבלים, גם בגלל מגבלות כוח אדם, והם מתוחזקים מתחילת המלחמה בעיקר בידי גדודי מילואים.
החיילים ישנים במוצבים אלו בחדרים נוחים, חדישים וממוגנים היטב מסוג "מיגרונית", או מצד שני - באוהלים. הם מקבלים למוצבים אלו מזון טוב יחסית טוב, אך מבחוץ, כמו מספקי קייטרינג בדרום: ממנות שווארמה בלחמנייה ועד למנות חמות מבושלות, אך כאלו שעם הזמן מעוררות ביקורת שלילית. "אנחנו מנסים לגוון כמה שניתן, להחליף ספקים ומסעדות שמייצרות ארוחות צהריים למוצבים אלו", אומרים באט"ל. "אם פעם סיפקנו להם שניצל בלחמנייה בשישי ממסעדות בדרום וזה היה להיט אצל הלוחמים, גם זה התחיל להימאס, ולכן כל הזמן אנו מנסים לשפר ולתספק".
אחת הבעיות במוצבים הללו היא הארעיות שלהם: לא בין כולם יש חיפוי הדדי אם מתרחש אירוע, בשל מרחקים גדולים ביניהם ומרחק מה מהגדוד שאחראי עליהם בצד הישראלי של הגבול. צה"ל גם נאלץ לפעמים להזיז מוצבים אלו משיקולים מבצעיים, כמו בכיבוש החלקי של ציר נצרים בחודש האחרון, שגרם לכוח מילואים לדלג מאחד המוצבים למחסום החדש בציר סלאח א-דין (טאנצ'ר).
בפיקוד הדרום אומרים כי רצועת ביטחון זו, שלטובתה שוטחו עשרות אלפי דונמים של שטחים בנויים וחקלאיים של העזתים על-ידי צה"ל, טרם מוסדה סופית – אך בעת האחרונה, מאז שנגמרה הפסקת האש, ניתן ללוחמים יותר חופש ירי ממוצבים אלו, והקלה נרחבת בהוראות הפתיחה באש.
"הלוחמים עוסקים בהגנה קדמית ממוצבים אלו, מאתרים כל היום אויב באמצעים שונים, סוגרים מעגלים ומסייעים כך בחיסול של עשרות רבות של מחבלים בשבועות האחרונים", מציינים בפיקוד הדרום. "יש לכך ערך מבצעי ומודיעיני רב גם במשימות ההתקפיות הבאות של צה"ל בעומק שטח הרצועה, כמו איתור פירים חדשים ונקודות מארב אפשריות של מחבלים".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.04.25
