לוחם שהיה עד לאסון פגיעת הקטיושה בשטח כינוס בכפר גלעדי במלחמת לבנון השנייה והשתתף בלחימה, הוכר כנכה צה"ל הסובל מפוסט-טראומה - לאחר שזו התפרצה באופן משמעותי במלחמת חרבות ברזל בעקבות נפילת חברו. הלוחם, כיום בשנות ה-40 לחייו, השתתף בקרבות בשנת 2006 בלבנון, ואף קיבל תעודת הוקרה ממפקד האוגדה דאז, תא"ל יאיר גולן (יו"ר מפלגת הדמוקרטים – ל.א), על גילוי זירת מטענים שכוונה להתפוצץ על חיילי צה"ל בנהר החצבני.
ב-6 באוגוסט 2006, הוא היה בין החיילים שפינו פצועים והרוגים בשטח הכינוס בכפר גלעדי - בעקבות תקרית קשה של נפילת קטיושה במקום. באסון נהרגו 12 חיילים וקצינים במילואים ורבים נפצעו.
לטענת הלוחם, הוא חי לאורך השנים עם פוסט-טראומה והצליח לתפקד, ואולם במלחמה האחרונה, בעקבות מספר אירועים, ובהם גם נפילת חברו ששירת עימו במלחמת לבנון השנייה מפגיעת כטב"ם בגבול לבנון, המחלה התפרצה במלוא עוזה. באמצעות עו"ד מיכאל פסקל, פנה הלוחם לקצין התגמולים במשרד הביטחון וביקש להכיר בו כמי שסובל מפוסט-טראומה בעקבות שירותו הצבאי.
"כבר במסגרת שירות החובה שלי נדרשתי לאירוע שאותו אני חווה למעשה עד היום, וזהו האירוע הראשון שבו נדרשתי לבדי להתקדם במסגרת סריקה בתוך שטח לבנון במורדות נהר החצבני", כתב הלוחם בפנייתו לקצין התגמולים. "התקדמתי בראש הכוח וגיליתי שורה של מטענים מסודרים לאורך הדרך ומיועדים לפיצוץ על-ידי כוחותינו. מיד עם גילוי המטענים החל 'נוהל קורבנית', הגיע כלי D9 והמטענים פוצצו בפיצוץ מבוקר. זה היה האירוע הראשון שבו השתתפתי ועוד לבדי, והתחושה הראשונה שאפפה אותי מיד בסמוך לפיצוץ הייתה שכל המטענים הללו אמורים היו להתפוצץ עליי. בעקבות האירוע הזה, זכיתי לתעודות הוכרה והערכה ממפקד החטיבה וממפקד האוגדה".

לדברי הלוחם, הפעילות המלחמתית שלו נמשכה גם במהלך השנים שעברו, תוך שהוא נחשף לפיצוצים, סכנות חיים ומראות קשים של פצועים וגופות. הוא המשיך לשירות קבע, למרות שחש קשיים רבים והפרעות בשינה, אך הוא "חש גאווה על שהתקבלתי לשירות בצבא הקבע. התביישתי לפנות פן תידבק בי סטיגמה ואף יופסק שירותי, ועשיתי כל מה שאני יכול להתגבר על תחושותיי".
הלוחם השתתף במלחמת לבנון השנייה, תוך כדי סכנת חיים מתמדת וללא יום חופש אחד. "במהלך המלחמה נחשפתי לסכנת חיים מתמדת ואף למראות הנפגעים, פצועים והרוגים שאותם התבקשתי להעביר לשטח ישראל", כתב. "לדוגמה, אירוע הפגיעה הישירה בחיילים בשטחי התכנסות ליד כפר גלעדי, שם נהרגו מספר רב של חיילים - מראה קשה מאוד שאליו נחשפתי".
2 צפייה בגלריה


"הפכתי דרוך ועצבני, במצב רוח ירוד, חסר תיאבון ולא מצליח להירדם בעקבות סיוטי לילה"
(צילום: דובר צה"ל )
עוד ציין הלוחם בתצהירו: "למרות שאני מחשיב את עצמי אדם חזק, אירועי מלחמת חרבות ברזל ובהמשך נפילתו של חברי, שלמעשה החל לשרת בתפקיד שבו אני הייתי אמור לשרת ונהרג מירי כטב"ם, החריפו את מצבי בצורה משמעותית. הפכתי דרוך ועצבני, במצב רוח ירוד, חסר תיאבון ולא מצליח להירדם בעקבות סיוטי לילה".
בחוות דעת של מומחית בפסיכיאטריה, שצורפה לתביעה, צוין כי הלוחם סובל מפוסט-טראומה "כתוצאה מחשיפה ממושכת לאירועים טראומטיים במהלך שירותו הצבאי הארוך, שהוחמרה באופן משמעותי בעקבות מלחמת חרבות ברזל".
קצין התגמולים הודיע ללוחם כי לאחר עיון בחומר ההוכחות, לרבות חוות הדעת הרפואית, הוא הגיע למסקנה כי ההפרעה שממנה הוא סובל "אירעה בתקופת שירותך הצבאי ועקב שירותך".
עו"ד מיכאל פסקל, בא כוחו של הלוחם, מסר: "נכון עשה אגף השיקום שלאחר בדיקה מעמיקה קיבל את תביעתו של הלוחם ואת טענותינו, שלפיהן פוסט-טראומה עלולה להתפתח בצבר של אירועים, שהתרחשו בחלקם אף בעבר הרחוק, עד לקריסה הנפשית וההתפרצות המלאה".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.05.25