דווקא כאן, בתוך מבנה נטוש על אדמת סוריה, בין גבעות מוריקות וחורשות אלונים, הצליח א' לגייס את תעצומות הנפש כדי לדבר על הבוקר ההוא. שמונה מחבריו לפלוגת החשיפה והתקיפה של גדוד 13 נפלו ב-7 באוקטובר. שניים מהם נהרגו לנגד עיניו בהגנה על מוצב יפתח, סמוך לזיקים. שנה וחצי נצר בליבו את הכאב והגעגוע. ביום הזיכרון האחרון יצא חלק מהפלוגה לפקוד את בתי העלמין, והשאר ערכו טקס זיכרון על אדמת סוריה. "כל אחד מאיתנו סיפר על חבר שנפל", אומר א', בן קריית גת. "כשהגיע תורי התחלתי לדבר, אבל אז משהו עצר אותי ולא יכולתי להמשיך. הלכתי הצידה ובכיתי. זה לא נתפס שאנשים שישנו איתך שמונה חודשים מיטה ליד מיטה, עשו איתך הכל ביחד מהיום הראשון של הטירונות, נעלמים לך פתאום".
אנחנו יושבים על כיסאות פלסטיק במבנה שתפס צה"ל. מישהו מדרבק קפה שחור על גזייה ומוזג לנוכחים. בדרך לכאן, בנסיעה על דרך עפר שסלל הצבא, חלפנו על אחד המוצבים שהוקמו בגולן הסורי, חדש מהניילונים. לצד הדרך פרות ליחכו עשב בשלווה. שווייץ של המזרח התיכון. ד' מחדרה, שהיה חלק מכוח האבטחה של מת"ק ארז בשבת הארורה ואיבד שם ארבעה מחבריו למחלקה, מנסה לסדר את מחשבותיו. "זו פעם ראשונה שאני מספר על הקרב, אז זה קצת מסתבך לי", הוא מתנצל. "הסיבה היחידה שאני מתראיין היא המשפחות השכולות. חשוב לי שיידעו שהבנים שלהן חתרו למגע ונלחמו עד טיפת הדם האחרונה".
גולנצ'יק אמיתי
גדוד 13 ספג את המכה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר. 41 מלוחמיו נפלו באותו יום, רובם במוצב נחל עוז. חודשיים אחר כך נפל גם המג"ד, סא"ל תומר גרינברג ז"ל, בקרב בשג'אעייה. כ' מפתח תקווה, שלחם לצידו בכפר עזה, מספר: "היה לו אומץ לב קיצוני. אתה רואה אותו מתהלך בקור רוח בזמן שיורים עלינו ואומר לעצמך: 'מי זה המשוגע הזה?' גולנצ'יק אמיתי".
הפלוגה שלהם, פחת"ק 13, שייכת אמנם לגולני, אבל כפופה מבצעית באופן קבוע לגדוד 77 של חטיבה 7. "אנחנו בעצם המסייעת שלהם", מסביר רס"ן ח' המ"פ, בן 27 ממודיעין, נשוי למרב ואבא של עלמא בת השלוש ועוז בן השנה.
ב-7 באוקטובר הייתה הפלוגה מפוזרת בין מספר מוצבים בצפון העוטף, בגזרה של מג"ד 77. ארבעה מלוחמיה נפלו בקרב על מת"ק ארז: סמ"ר דניאל משה דנינו, סמ"ר רועי חיים ויזר, סמל אריאל ארז וסמל אדיר טהר. בין הנופלים במוצב יפתח היו שני לוחמים מהפלוגה: סמל עילי בר שדה וסמל נתנאל יאנג. במוצב ק-2 הסמוך לשדרות, שהחזיקה מחלקת המרגמות של הפלוגה, נפלו סמל ירון זהר וסמל אופיר ירוחין, שנהרג יומיים אחר כך.
המ"פ ח': "מצאנו פה בכפרים לא מעט מחסני אמל"ח. אני מונע התבססות בשטח של מי שיכול לפגוע בנו. אני לא בודק אם השייח' של אותו כפר תומך או לא תומך באל-ג'ולאני. לפני כחודשיים כוח מקומי הציב לנו מארב ופתח עלינו באש. השבנו אש ופגענו בחוליה"
מאז ועד היום נמצאת הפלוגה בלחימה שוטפת תחת גדוד 77. תחילה בעוטף, אחר כך כמעט שנה בעזה, משם לתמרון בלבנון, וביום שבו נפל משטר אסד – הוקפצו לסוריה, שבה הם נמצאים כבר חמישה חודשים. ותמיד בראש החץ של התמרון, הם מתגאים. "מה שמצחיק", אומר ד', "זה שעד הצבא אף פעם לא טסתי לחו"ל, ובשנה וחצי האחרונות הייתי גם בעזה, גם בלבנון וגם בסוריה. ואפילו לא צריך דרכון".
הבדל של שמיים וארץ בין עזה לסוריה: בנוף, באווירה, באופי המשימה. אנחנו עומדים על גג המבנה וח' המ"פ מסביר על הגזרה ועל הפעילות: "משימתנו היא הגנה על תושבי רמת הגולן ומניעת התבססות של האויב. מה זה אויב? כל מי שיש לו יכולת לפגוע בנו. מצאנו פה בכפרים לא מעט מחסני אמל"ח. מבחינתי, כמ"פ, אני מונע התבססות בשטח של מי שיכול לפגוע בנו. אני לא בודק אם השייח' של אותו כפר תומך או לא תומך באל-ג'ולאני".
לפני כחודשיים הייתה לפלוגה שלו היתקלות באש, אירוע די נדיר בגזרה. "אחד הכוחות המקומיים הציב לנו מארב ופתח עלינו באש", משחזר ח'. "השבנו אש ופגענו בחוליה".
מצפון לנו, למרגלות החרמון, העיירה הדרוזית חאדר. "זה כמו אי בתוך הגולן הסורי, שרוב תושביו סונים", מסביר ח'. "מי שהגן על חאדר היה משטר אסד, ואנחנו מבינים שעכשיו אין מי שיגן עליהם ושדמם הותר. לכן צה"ל ערוך להגן על הדרוזים בכל האמצעים האפשריים. אנחנו מחויבים לאחינו הדרוזים. נמצא אצלי בפלוגה הלוחם הראשון ממג'דל שמס (תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן, שהיו פעם חלק מסוריה, וכמעט שלא מתגייסים – י"ק). הוא נלחם גם ב-7 באוקטובר. יש לו משפחה בחאדר. להגיד לו, 'אתה לא מגן על המשפחה שלך' זה בלתי אפשרי".
ת', לוחם מהכפר הדרוזי ירכא שבגליל, מבוגר בכמה חודשים מחבריו לפלוגה. לפני שבוע השתחרר משירות חובה, והוא ממשיך כחייל מילואים. ב-7 באוקטובר לחם במוצב ק-2. "אופיר ירוחין נהרג מטר ממני", הוא מספר. ת' מקמץ במילים, אבל מודה: "אני מרגיש שאנחנו עוזרים לדרוזים בסוריה. אני לא רוצה לפרט, אבל צה"ל עושה הרבה דברים בשבילם. וגם לי יש חלק בזה".
הצטרפנו אליהם לפעילות מבצעית של איסוף מודיעין בעזרת רחפן. בדרך חלפנו בפאתי הכפר הסוני ג'ובתא אל-חשב. התושבים מנסים להמשיך בשגרת חייהם. לא כולם אוהבים את נוכחות צה"ל. סמל המחלקה מודיע בקשר למ"מ: "קבל 50 קצרים מפה כמה חקלאים שמעבדים את האדמה שלהם". המ"מ משיב לו בקשר: "שימו עליהם עין. אם אחד מהם מתקרב, קח אותו לתחקור".
זו הפעם הראשונה שלוחמי גולני נמצאים על אדמת סוריה מאז מלחמת יום הכיפורים. גם לגדוד 77, שתחתיו הם פועלים, מורשת מפוארת. סבו של כ' היה ב-73' טנקיסט באותו גדוד. הוא לא הספיק להילחם בקרב הבלימה בעמק הבכא, אבל השתתף בקרבות הפריצה לסוריה. "כשסבא שלי שמע שאני נלחם תחת גדוד 77, הוא ממש בכה מרוב התרגשות. זו הייתה בשבילו סגירת מעגל. כשסיפרתי לו שאני מוקפץ לסוריה, הוא שאל לאן. אמרתי לו: 'לאזור עמק הבכא'. הוא הסתכל עליי ואמר: 'דור ממשיך דור'".
בין חיים ומוות
הם צמאים כל כך לספר, לחלוק, לשתף, והסיפורים בלתי נתפסים. הנה למשל ע"פ מנהריה: "ב-7 באוקטובר הייתי במוצב ק-2 ואח שלי, שגם הוא לוחם בגדוד 13, בפלוגה ב', היה במוצב נחל עוז. אתה צריך לשמוע את ההודעות המוקלטות שסבתא שלנו שלחה לנו, בצרחות ובבכי: 'תתחבאו' ו'איפה אתם'. יום למחרת חברים של אחי הודיעו לו שנהרגתי. הוא ניסה להתקשר ולא עניתי, כי נגמרה לי הסוללה. הוא לא ידע אם להודיע למשפחה, בסוף לא אמר להם כלום. רק אחרי שעה הבין שאני חי ונושם".
כ' מבקש שאזכיר אירוע שקרה להם במהלך טיהור בית בחאן יונס, כשחברו הטוב יוחאי נפצע קשה מירי RPG. "אני ועוד שני חבר'ה התחלנו לטפל בו. הוא איבד מלא דם. היה חיוור. אמרתי לעצמי, 'פאק, הוא נהרג'. הייתי בטוח שהוא מת. פינו אותו לבית חולים. בערב אנחנו יושבים בסלון של האיתור וממש מספידים אותו. ואז אנחנו שומעים את המ"מ שלנו צועק: 'הוא חי, יוחאי חי'. עכשיו הוא בשיקום".
גם ע"מ, מגדרה, קשר המ"פ, היה באותו אירוע. "אני ועוד לוחם עלינו לקומה העליונה כדי לחלץ את יוחאי. אני זוכר שאנחנו מנסים למשוך אותו תחת אש. גם אני הייתי בטוח שזהו, הוא מת. תפסתי זיג, נתתי אש החוצה, ואז שמנו אותו על אלונקה והורדנו אותו למטה".
בשבועות הקרובים הם צפויים לחזור ללחימה בעזה. גם סוג של סגירת מעגל. "נבצע כל משימה שיטילו עלינו, עד הניצחון", הם אומרים. אבל כשהמפקדים לא בסביבה, אפשר לשמוע גם התבטאויות אחרות. "אנחנו לא רוצים לחזור למקום המסריח הזה", אומר אחד הלוחמים. אחרי כל מה שהוא וחבריו עברו, אחרי כל מה שאיבדו, אפשר להבין אותו.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.05.25
