יודעי דבר אומרים שכאשר הבחירות לנשיאות ארצות הברית היו בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף את ביידן מתוך הנחה שהוא מאוד ציוני ותומך ישראל, ונתניהו כבר יֵדע לתמרן את המערכת לטובת האינטרס הישראלי. כאשר ביידן ירד מהפרק וקמלה האריס נכנסה לתמונה, המצב הפך מורכב יותר. לאורך כל הדרך ידעו בישראל על תמיכתה הבלתי-מסויגת של המפלגה הרפובליקנית, אך טראמפ הוא לא רפובליקני טיפוסי. מעל הכול הוא מאמין ב-MAGA, כלומר Make America Great Again, ותפיסת העולם שלו מורכבת מניהול סיכונים ומקסום רווחים לארה"ב.
הצהרת טראמפ על החות'ים
הנסיעה הקרובה שלו למזרח התיכון תתמקד בהיבטים כלכליים, עסקאות ענק שעומדות להיחתם בין המדינות והשקעות שיקרבו את ארה"ב למדינות הערביות לשנים קדימה. ביקור בישראל כרגע לא בתכנון, למרות המאמצים, מה שיכול לרמז על סדר העדיפויות. בזמנו, הנשיא אובמה החל את כהונתו הראשונה בביקור בקהיר ואיסטנבול ופסח על ישראל, ובכך פתח את היחסים עם ישראל ברגל שמאל.
במפלגה הרפובליקנית יש חילוקי דעות בנושא מדיניות החוץ: מחד, רפובליקנים קלאסיים מבטן ומלידה כמו מייק וולץ, שתומכים בישראל ורוצים לתקוף באיראן; ומאידך ניאו-שמרנים, כמו דון ג'וניור (בנו של הנשיא טראמפ) וסגן הנשיא ג'יי די ואנס, שמעדיפים להימנע מתקיפה, רוצים להתמקד בארה"ב ומובילים קו בדלני. נכון לעכשיו, ובעקבות הרחקתו של וולץ מתפקיד היועץ לביטחון לאומי, נראה שהם עם היד על העליונה - ולמרות שלכאורה רוב האנשים שקיבלו תפקידים בכירים בנושאי חוץ וביטחון נחשבים לפרו-ישראלים, ישראל נותרה מאחור.
2 צפייה בגלריה
ישאיר את ישראל לבד בזירה החות’ית? נזקי הפגיעה הישראלית בשדה התעופה בצנעא
(צילום: AP, Osamah Abdulrahman)
מדיניות "אמריקה תחילה" אינה בהכרח נגד ישראל, אלא היא בעד קידום האינטרסים האמריקניים. כאשר התחילו התקיפות האמריקניות בתימן, סבר סגן הנשיא ואנס כי הם לא צריכים לתקוף, מכיוון שזאת לא הבעיה שלהם. האינטרסים של ישראל פחות רלוונטיים לאינטרסים של אמריקה, וזה הכי מדאיג מול איראן.
ארה"ב שועטת להסכם גרעין, ומדברת בגלוי על לאפשר לאיראן אנרגיה גרעינית. ישראל עודכנה על המו"מ הזה ברגע האחרון והייתה בהלם: ארה"ב שכחה פתאום שהאיראנים עובדים על כולם, שכחה שאותה איראן תכננה להתנקש בחייו של טראמפ ומזכיר המדינה דאז מייק פומפאו ושהיא ראש התמנון שמפעיל את כל הזרועות ומממן אותן. בישראל גם נדהמו כאשר טראמפ חשף ששכנע את נתניהו לא לתקוף באיראן.
כבר קשה להסתיר את התסכול בירושלים מההתנהלות של טראמפ. בהחלטה של טראמפ להפסיק לתקוף את החות'ים ישראל כבר לא עודכנה בכלל, ולמדה על כך מהטלוויזיה. זה כבר היה צעד אחד יותר מדי, והמסר שעבר למזרח התיכון הוא שישראל לא באמת בראש סדר העדיפויות של ארה"ב. אם גם החות'ים וגם האיראנים יכולים להגיע להסכמים עם ארה"ב מאחורי גבה של ישראל – אז אפשר להמשיך לתקוף אותה.
רואים את זה גם בסוריה, שם ארה"ב אורזת את כוחותיה ומתכננת להוציא אותם. רואים את זה גם מול טורקיה, בפלירטוט של טראמפ עם ארדואן שלא מרסן את התבטאויותיו האנטישמיות ואת איומיו שרק הולכים ומסלימים. אפילו מכירת מטוסי ה-F35 חזרה לשולחן מול טורקיה. רואים את זה גם בסעודיה, בעסקאות הכלכליות שטראמפ מקדם. הנורמליזציה כבר לא בראש סדר העדיפויות שלו, אולי בגלל שהוא יודע שנתניהו לא ממהר לסיים את המלחמה בעזה ולא מוכן לשמוע על כל נוסחה שתרמז לנכונות לפתרון שתי המדינות – המינימום ההכרחי מבחינת ריאד. רואים את זה גם בתוכנית הרילוקיישן של טראמפ בעזה, שאותה הוא הפסיק לקדם.
האם טראמפ נטש את ישראל? תלוי את מי שואלים. יש מי שטוענים שהוא מההתחלה לא היה איתנו באמת. טראמפ לא באמת מאוהב במדיניות של עצמו ולכן הוא משנה אותה כל הזמן, ובישראל מנסים להשפיע אך ללא הועיל. אם ביידן היה עושה את מה שטראמפ עשה בשבועות האחרונים, סביר להניח שנתניהו כבר היה עולה על מטוס ומבקש לנאום בקונגרס. אבל כאן הידיים שלו קשורות, בעיקר בגלל שטראמפ יודע שהוא נחשב לנשיא הכי פרו-ישראלי שיש.
ישראל צריכה לשבור את הראש ולהבין איך היא הופכת רלוונטית לתפיסה האמריקנית. לכאורה יש עדיין אנשים טובים שבאמת אוהבים את ישראל: מרקו רוביו, סטיב וויטקוף והשגריר האמריקני החדש מייק האקבי, שאתמול ערך ביקור רשמי היסטורי בשילה העתיקה ונפגש באופן רשמי עם ראשי מועצת יש"ע. אפשר רק לקוות שיצליח לשכנע את טראמפ ללכת לקראת ישראל בנושאים הגורליים עבורה.
יש בישראל מי שמסתכלים על חצי הכוס המלאה ומנסים להרגיע: בעניין החות'י, אין כל נטישה של טראמפ. הוא הבהיר מהיום הראשון שמטרת המבצע היא להשיב את חופש השיט בים האדום, וזה הסיכום שהושג בתיווך עומאני. הוא מעולם לא התחייב לפעול בעניין הירי החות'י על ישראל, וממשיך לסייע לישראל בהגנה. על ההגירה מעזה אומרים האופטימיסטים בירושלים כי החזון של טראמפ חי וקיים, ותלוי בקיומן של מדינות קולטות. והמו"מ מול איראן? קשה לחזות מה יעלה בגורל המגעים, אך בלי מו"מ אמיתי אין לטראמפ דרך להצדיק מהלך צבאי. ואכן, בישראל מתפללים שהמו"מ ייכשל - ואז האופציה הצבאית תחזור לשולחן.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.05.25
