בשקט-בשקט, מתחת לרדאר, ממשיכה ממשלת ישראל לקדם במרץ את הסיפוח ביהודה ושומרון. כך למשל, היום (שלישי) צפויה ועדת החוץ והביטחון להתכנס לדיון בהצעת החוק ל"ביטול האפליה ברכישת מקרקעין ביהודה ושומרון", שמעניקה למתנחלים את הזכות לרכוש קרקע מעבר לקו הירוק, כולל בתוך יישובים פלסטיניים, ולהקים יישובים כמעט ללא פיקוח מדינתי. ההצעה עלולה להצית את השטח ולעורר הסלמה ביו"ש.
מתברר שבזמן שהיחסים בין ישראל לארה"ב מידרדרים, מקדמים חברי הקואליציה שורה של הצעות חוק קטנות לכאורה, שיחד מבקשות ליצור שינויים מרחיקי לכת במציאות הביטחונית והמדינית. מחר צפויה הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד, לדון בחיבור גז טבעי ביהודה ושומרון, בהשתתפות שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן.
בנוסף, בשבוע שעבר אישר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) בוועדת החוקה לקריאה ראשונה את הצעת החוק שלו, שמעגנת בחוק את המונח "יהודה ושומרון" ככינוי הרשמי בכל החקיקה הישראלית לגדה המערבית - מה שממשיך לנרמל את ההתיישבות מעבר לקו הירוק. הצעות חוק נוספות שנמצאות בהליך חקיקה הן הצעת חוק רשות העתיקות, שתעביר את סמכות הפעילות על אתרים וחפירות ארכיאולוגיות ביו"ש מצה”ל לידי רשות העתיקות (שהינה רשות ממשלתית); והצעה לתיקון החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל. לפי התיקון, תקזז ישראל כספים מהרשות הפלסטינית על מכוניות ישראליות שנגנבו.
כל אלה מצטרפים להחלטה שאישר בתחילת השבוע הקבינט המדיני-ביטחוני, שלפיה אנשיו במנהלת ההסדרה של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', יחלו בשבועות הקרובים לבצע סקרי קרקעות בשטחי יהודה ושומרון, מה שיוביל לסיפוח אדמות נוספות שם כאדמות מדינה.
מטרת ההחלטה, שמאחוריה עמדו שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר סמוטריץ', היא חידוש ביצוע הסדר המקרקעין הרשמי על-ידי מדינת ישראל ביהודה ושומרון, ובלימת ניסיונות הרשות הפלסטינית לבצע הליכי הסדר מקרקעין בלתי חוקיים בשטחי C בניגוד להסכמים.
בהודעת השרים סמוטריץ' וכ"ץ נכתב: "במסגרת ההצעה ייקבע כי הליכי ההסדר שמבצעת הרשות הפלסטינית בשטחי C נעשים בחוסר סמכות, ותוצריהם - לרבות מסמכים, מפות, רישומים ואישורים - יהיו חסרי תוקף משפטי או מעמדי בכל הליך רשמי במדינת ישראל. נוסף על כך, תונחה מערכת הביטחון לפעול למניעת המשך ההסדר הפלסטיני, לרבות מניעת כניסת אנשי מקצוע לשטח, חסימת סיוע זר להסדר ודרישה ישירה מהרשות הפלסטינית לבטל את פעולתה בתחום זה. שר הביטחון יורה גם על חידוש הסדר המקרקעין ביהודה ושומרון על-ידי רשויות האזור הישראליות, וכן על הקמת צוות בין-משרדי להשלמת ההיערכות המקצועית, המשפטית והתקציבית לביצוע המהלך בתוך 60 יום".
"נורמליזציה וריבונות דה פקטו"
מדובר למעשה בשלב נוסף בשרשרת של מהלכים דרמטיים שמתרחשים ביהודה ושומרון בשנתיים האחרונות: אחרי ששלל כמעט לחלוטין את סמכויות המנהל האזרחי, הקים את מנהלת ההסדרה, העביר את אישורי הבנייה בהתנחלויות לשבועיות, הרחיב את הקמת החוות החקלאיות, וביצע שורת הכרזות על אזורים שונים כאדמות מדינה, ממשיך סמוטריץ' לצעד הבא – שלילת סקרי הקרקע שביצעו הפלסטינים בשטחים שונים בגדה ועריכת סקרים חדשים על-ידי אנשיו.
אחת הבעיות שבהן נתקלים המתנחלים בדרך להרחבת התנחלויות ומאחזים היא "קרקע פלסטינית פרטית". מדובר בקרקעות שבעליהן הוכיחו בעבר שהן שייכות להם עוד מימי השלטון הירדני. כעת, עם החלטת הקבינט, קרקעות רבות ביו"ש יעברו סקר חדש על-ידי אנשיו של סמוטריץ' במנהלת, ואם יימצאו כאלה יוכרזו כאדמות מדינה. זהו עוד מהלך שדרכו תוכל תנועת ההתיישבות להכריז על שטחים נוספים כאדמות מדינה.
"ההחלטה מבטלת את ניסיונות ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על הקרקעות באזור C ותביא, בהובלת משרד הביטחון, להסדר לרישום המקרקעין ביו"ש", אמר השר כ"ץ. "המלחמה הוכיחה שההתיישבות ביהודה ושומרון היא חומת מגן לריכוזי האוכלוסייה הישראלית באזור המרכז – ועל מדינת ישראל לעשות הכול כדי להגן ולחזק את מי שמגן על יישובי ותושבי ישראל". השר סמוטריץ' הסביר: "במסגרת מהפכת הנורמליזציה והריבונות דה פקטו שאנחנו מובילים ביהודה ושומרון העברנו החלטת קבינט חשובה. לראשונה, מדינת ישראל לוקחת אחריות על השטח כריבון קבוע, ופותחת בביצוע הסדר מקרקעין ביהודה ושומרון. הסדר מקרקעין ייצור ודאות משפטית, יאפשר עתודות קרקע לפיתוח ההתיישבות, ימנע את מאמצי ההשתלטות של הרש"פ על השטחים הפתוחים ויחסל את סכנת מדינת הטרור הפלסטינית".
לדברי ד"ר יוחנן צורף, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה לנושאים פלסטיניים, המהלכים הללו הם סוג של סיפוח לא רשמי שישראל עושה: "זו משימת חייו של סמוטריץ', שרוצה לקבוע עובדות בשטח שימנעו בכל מחיר איזושהי היתכנות להסכם מדיני שיכלול שתי מדינות וייאלץ את ישראל להתפשר טריטוריאלית בשטחים האלה. אם בעבר עשו את זה באופן זהיר יותר, היום זה פשוט על סטרואידים".
על-פי ד"ר צורף, שחבר ב"קואליציה הישראלית לביטחון אזורי", לצעדי החקיקה הללו יהיו השלכות נרחבות: "במוקדם או במאוחר ישראל תיתפס כמדינה שלא רוצה הסדר. עם השנים זה נראה שישראל לא רוצה שלום. לממשלות הימין אין רצון לחיות פה במשותף. טראמפ מבין שיש בעיה. אנחנו ברגע היסטורי מאוד בעייתי מבחינת מדינת ישראל. אם לא נתעשת ונבין שאנחנו חלק מהאזור ושאנחנו צריכים להשתלב באזור, זה יהיה חמור. חייבים למצוא נוסחה שבה אנחנו יכולים לחיות פה. יכול להיות שנתניהו לא חושב שזה נכון לאפשר את המהלכים האלו, אבל הוא כבר מתקשה לעצור את זה כי הוא נשען על המפלגות האלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.05.25
