המחלוקת הבאה בממשלה? במסדרונות הכנסת יש כבר מי שחשים כי כנס הקיץ בכנסת צפוי להיות מהגורליים לחייה של הממשלה ה-37, ובמיוחד לנוכחות המפלגות החרדיות בה. בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) נפתחו הדיונים בשתי הצעות חוק הנוגעות לבתי הדין הרבניים - חוק שחשוב מאוד לחרדים, אך מעוכב כרגע בידי הממשלה.
כבר בכנס הקודם הבטיחו לחרדים להתקדם במהירות עם החקיקה שלהם, אלא שלקואליציה היו סדרי עדיפויות אחרים. הפעם, היה ברור שזהו כנס שכולו יתמקד בחוק הגיוס שכנראה ישפיע גם על גורל הממשלה - ולכן כבר בימים הראשונים נערכו דיונים רציניים ומעמיקים בשתי הצעות החוק שיחזקו את מערך בתי הדין הרבניים כחלק מ"חזון המדינה היהודית". אלא שלמחרת הכריזו הסיעות החרדיות על חרם הצבעות במליאה, ומאז החוקים הללו זזו הצידה מסדר היום של הוועדה.
2 צפייה בגלריה
גולדקנופף, דרעי וגפני. הצעד הבא - הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
זה כבר שבוע רביעי לחרם ההצבעות של החרדים בצל המחלוקת על חוק הגיוס, ובקואליציה מתקשים למצוא פתרון למשבר. בסיעות החרדיות בינתיים לא מצהירים מה הצעד הבא, נמנעים מלאיים בפרישה מהממשלה - וממתינים להחלטות בוועדת החוץ והביטחון של ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד). או כמו ששאל יו"ר ש"ס אריה דרעי את יו"ר הוועדה בפגישה המשולשת איתו ועם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הלנו אתה או לצרינו?".
בינתיים, הקואליציה נאלצת שוב ושוב להסיר מסדר היום של המליאה את חוקי בתי הדין הרבניים. מדובר בשתי הצעות חוק נפרדות - האחת פרטית של ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שנמצאת בהכנה לקריאה ראשונה, המבקשת להסמיך את בתי הדין הדתיים לדון כבוררים בכל עניין אזרחי היכול לשמש נושא להסכם, ובלבד שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו את הסכמתם בכתב וכשלפחות אחד הצדדים יהודי.
ההצעה השנייה היא הצעת חוק ממשלתית שנמצאת בהכנה לקריאות שנייה ושלישית, ומבקשת לאפשר לבתי הדין הרבניים לעסוק במזונות ילדים, גם ללא הסכמת שני ההורים. החרדים, מצידם, טוענים שהמטרה היא בסך הכול להחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני שבג"ץ פסק שאסור לבתי הדין הרבניים לעסוק בנושאים הללו.
אלא שהדברים הם מורכבים יותר, והפועל היוצא של שינוי כזה עלול להיות פגיעה בזכויות אזרח, במיוחד של נשים. אלו עלולים ועלולות למצוא את עצמם עומדים בפני ערכאה דתית שמכריעה לפי עקרונות הלכתיים שאינם כפופים לחוקי היסוד של מדינת ישראל, כמו שוויון, חופש העיסוק וכבוד האדם. במקרים רגישים כמו גירושין למשל, נשים עלולות לחוות לחץ לחתום על טפסים מבלי להבין את ההשלכות. הפגיעה היא גם בגברים, למשל במקרה בו בית דין יפסוק מזונות לאב למרות שאשתו מרוויחה יותר ממנו.
מעבר לכך, מתריעים בארגוני חברה אזרחית כי החוק שמקדם גפני מתיר מצב בו עשוי אדם שאינו יהודי (או אינו בן הדת של האדם השני בהליך), להיגרר למשפט בבית דין דתי - פגיעה חמורה בשוויון ובסטטוס-קוו. גם סוגיית השוויון המגדרי עולה: בעוד בבתי הדין הרבניים נשים כלל אינן כשירות לשמש כבוררות, החוק החדש אינו מחייב ייצוג נשי.
ארגוני החברה האזרחית גורסים כי אם החוק יאושר בנוסחו הנוכחי, הוא עלול להוביל לפגיעה קשה בזכויות בסיסיות, להעדפה של הדין הדתי על פני האזרחי ולערעור האיזון העדין שבין דת ומדינה בישראל.
הרב שאול פרבר, יו"ר ומייסד ארגון "עתים", מסביר ששינוי החוק עלול לגרום לנזקים חמורים: "משהו במערכת הזאת רקוב מהיסוד. דיינים שנבחרים על בסיס מפלגתי ומשפחתי עלולים להיות מחויבים למפלגה ולמשפחה לפני הציבור. במציאות כזאת, מי שנפגעים הם קודם כול אזרחים מהשורה, שעניינם ידון בבתי הדין והם לא באמת יוכלו לסרב לכך. הממשלה הנוכחית ומפלגת ש"ס מצופפות שורות ומחזקות את ממד הכפייה שיוביל לרמיסת הכבוד הציבורי המועט שעוד נותר לממסד הדתי".
חבר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), מסר: "מנסים להחזיר אותנו 50 שנה אחורה. אי-אפשר ששיקולים דתיים ייכנסו גם לדיני מזונות. אלה צריכים להיות שיקולים אובייקטיביים לפי ההשתכרות של ההורים. הם מנסים לבנות מערכת משפט אלטרנטיבית. זה מעין פיתיון לחרדים. אם הם יתכנסו לפתור את סוגיית הגיוס, אז החוקים הללו ימשיכו להתקדם".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.05.25
