"הכביש מצומת כוח, דרך מלכיה, אביבים וברעם, הוא כביש מסכן חיים, נקודה", מספר בכעס מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "חוץ מתיקוני מעקות שהצלחתי לבצע, הכביש מפורק ומפורר. הוא חשוף גם בטווח עין ללבנון ודורש התאמות שהציבו במשרד הביטחון ובצבא אבל בהן אפילו לא נגענו".
פגיעה ישירה במושב אביבים, נובמבר
(צילום: נהוראי ביטון)
אלא שזה לא הכביש היחיד. כבר יותר משלושה חודשים חלפו מאז שהוסרו רשמית מגבלות הפינוי על עשרות יישובי הצפון הסמוכים לגבול, וחצי שנה מאז פסקה האש בצפון, אך חזרתם לשגרה רחוקה מאוד. אומנם רק כמחצית מהמפונים שבו עד כה, אך הם פוגשים חוסר עניין ממשלתי גם בשיקום התשתיות שניזוקו קשות מירי חיזבאללה ותנועת הטנקים של צה"ל. לצורך הטיפול בנזקים הקצתה המדינה סכום ראשוני של 50 מיליון שקלים - שמזמן נגמרו.
לדברי פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל שאמונה על תכנון, פיתוח ואחזקת רשת הכבישים הבין-עירוניים, "תשתיות הכבישים בצפון שנפגעו במלחמה ובהן בעיות שמסכנות חיי אדם - לא מטופלות, כי לא מקבלים החלטות ולא מעבירים תקציבים".
פרץ מתריע שמצב התשתיות ביישובים הסמוכים לגבול לבנון שהיו מפונים במשך כשנה וחצי מסכן את חיי הנוסעים, והן דורשות טיפול חירום ומיידי כדי למנוע אסון: "בכביש 89, למשל, השוליים נאכלו על-ידי הכלים הכבדים שריסקו את האספלט, ואם רכב ירד חלילה מהשול הוא יתהפך. אנחנו מתקנים ליקויי בטיחות בדרכים זמניות, אבל את כל כביש הצפון חייבים לרבד מחדש ולא הוקדש תקציב כלשהו לכך".
בין השאר, לפי דרישות הצבא ומערכת הביטחון, על המדינה לסלול נתיבים ודרכי מילוט בשורת יישובים הצמודים לגבול וכן לשדרג את מערכות התאורה ועוד, בעלות של עשרות מיליוני שקלים. לצורך מיזמי צמיחה לתשתיות בצפון נדרשים עוד כ-2 מיליארד שקל.
הבטחות מול מציאות
ההצהרות הממשלתיות על "תוכניות מרחיקות לכת לפיתוח הצפון" שוב ושוב נראות מנותקות מהמציאות, כשאפילו החלטות נקודתיות למענים דחופים לשיקום נזקי המלחמה – מתמהמהות באופן מדאיג.
פרץ, בעצמו ממפוני דוב"ב שבגליל העליון, מכיר היטב את המציאות במרחב: "חלק מהנזקים הישירים טופלו תוך כדי המלחמה – פגיעות במעקות, כבישים, רמזורים, תמרורים. היו נזקים לכל אורך כבישי הצפון. בנוסף, ישנם פרויקטים שהמערכת הביטחונית ביקשה לבנות, כמו כניסות ויציאות אחוריות ליישובים ודרכים חלופיות לכאלו שחשופות ללבנון. ועוד לא נכנסנו למינוף חברתי וכלכלי לטווח ארוך".
הפער בין הצרכים הדחופים לתקצוב בפועל, לדברי פרץ, בלתי נתפס: "בטווח עד 2 ק"מ מהגבול, ממטולה ועד קריית שמונה, סוכם בישיבה דחופה עם משרד ראש הממשלה על מקדמה של 50 מיליון שקל. הכספים האלו נגמרו מזמן. היקף הנזקים רק בטווח הזה הוא כמעט 100 מיליון שקל, ובטווח 9-2 ק"מ יש נזקים בסך של עוד כ-124 מיליון שקל. בסך הכול, נדרשים כ-224 מיליון שקלים רק לנזקים ישירים. לפרויקטים שהתבקשו על-ידי מערכת הביטחון, נדרשים עוד כ-252 מיליון שקל – ולא הוקצב שקל אחד עדיין".
בפגישה שערך באחרונה עם השר במשרד האוצר זאב אלקין סוכם כי יועבר תקציב נוסף בסך 64 מיליון שקל לתיקון נזקים ופרץ מקווה כי ניתן יהיה להתחיל בעבודות בהקדם. לטווח היישובים במרחק 9-2 ק"מ מהגדר ודרומה הכינו בנתיבי ישראל הצעת מחליטים שתובא בפני השרה מירי רגב שתצטרך לקדם אותה בממשלה.
העיר שבמוקד
סיפורה של קריית שמונה, העיר הגדולה בקו העימות, ממחיש את המשבר. אביחי שטרן, ראש העיר, מספר שההזנחה מורגשת בכל פינה: "מסביב לעיר וברחבי הצפון נעשות בלי סוף עבודות שיקום לתשתיות ולדרכים הבין-עירוניות, ואצלי בעיר לא התחילו שום תיקון. משרד התחבורה והשרה רגב לא מראים כל עניין במצבנו".
קשה להתעלם מהקרע הפוליטי בין שטרן לשרת התחבורה, שעליו דיווחנו בעבר, והשאלה אם הוא משפיע על המצב. בבחירות האחרונות תמכה רגב אקטיבית בקמפיין של מועמד הליכוד אלי זפרני, ולטענת העירייה מנעה במשך תקופה ארוכה את חזרת משרד הרישוי ומבחני הטסטים לעיר, עד שאיימו כי יפנו לבג"ץ.
לדברי שטרן, הנזקים העצומים בעיר פוגעים קשות בתקציב העירייה הדל: "יותר מ-4,000 טילים נורו אלינו, וכל הכבישים רצופים רסיסים ונזקים. כך גם כל מקום שנסעו עליו טנקים – הכבישים נפגעו כי הם לא אמורים לשאת משקלים כאלו. טנק מרכבה שוקל 80 טונה - הם חנו בתוך בתי ספר, על מגרשי כדורגל. מדובר בהשקעה נדרשת של עשרות מיליונים רק כדי להביא את הכבישים לרמה סבירה".
אמונה בעשייה
ראש המועצה האזורית גליל עליון, אסף לנגלבן, מציין כי "ייאמר לזכות צמרת משרד התחבורה, שכולם קבעו איתי פגישות - אבל אין פתרון עדיין. אנחנו בבעיה וזה נראה רע. המדינה חייבת להקצות תקציבים כמה שיותר מהר ולטפל בזה. במשרד התחבורה לא מתחמקים מאיתנו, אבל אנחנו עדיין לא שם".
לא מצאנו אופטימיות רבה בגליל, אבל כן אמונה בעשייה בפועל. בני בן-מובחר, יו"ר אשכול גליל מזרחי וראש מועצה אזורית מבואות חרמון, אומר שהוא כבר רגיל לשלל הבטחות ורצון טוב, אבל התקציבים לא מגיעים בעקבותיהם: "אמרנו לכל מי שמגיע מהמשרדים הממשלתיים שאנחנו לא דורשים רק שיפוץ אלא שדרוג.
"מגיע לתושבים שלנו 'וולקאם'. שאנשים יחזרו לצפון ויחזרו הביתה וייסעו על כביש פתוח ובטוח", הוא מוסיף. "כשאתה נכנס למרגליות אין מעקה בכלל ואין שוליים. למה? בסוף הכול נגמר בכסף - צריך שהאוצר ישחרר למשרדים את הכסף ושיתחילו לעשות".
משרד התחבורה מסר בתגובה: "בניגוד לנטען, משרד התחבורה בראשות השרה מירי רגב היה בין הגורמים הראשונים שפעלו בשטח עם תום הלחימה בצפון. המשרד לא המתין לתקציבי שיקום ממשלתיים, אלא העמיד מיד תקציב חירום בגובה 50 מיליון שקל לצורך ביצוע עבודות דחופות.
"מעבר לכך, מקדם המשרד שורת פרויקטים תחבורתיים אסטרטגיים שיחזקו את הצפון בטווח הארוך, ובהם הארכת כביש 6, פרויקט הרכבת כרמיאל-קריית שמונה, חיבור מסילות במסלול הגליל ומסילת מנשה. בנוסף, המשרד מוביל את תוכנית 'שחר לצפון', שממוקדת בשיקום תשתיות התחבורה באזורי העימות, תוך מתן עדיפות ליישובים שפונו ולכבישים שניזוקו. התוכנית כוללת טיפול בליקויי בטיחות, ופעולה מתואמת עם הרשויות המקומיות. הטענות לנקמנות פוליטית מצד השרה מסלפות את המציאות".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.06.25
