למרות ההכרזות הנחרצות מצד הסיעות החרדיות על הליכה לבחירות, לאורך יום שישי האחרון נערכו שיחות ממושכות בין אריה דרעי לחברי הכנסת מדגל התורה, בניסיון לחזק את "ציר ש"ס-דגל" שיעקוף את אגודת ישראל, וינסה למרות המצב להגיע להסכמות עם הליכוד בעניין חוק ההשתמטות, באופן שימנע את הפלת הממשלה.
בבוקר שאחרי הפגישה הממושכת בין ראש הממשלה נתניהו, יו"ר ועדת החוץ והביטחון אדלשטיין, נציג ש"ס לשיחות אריאל אטיאס ומזכיר הממשלה פוקס - נערכו דיונים ממושכים בין ש"ס לדגל התורה במטרה ללכת ביחד על ניסיון לבחון את הצעותיו השונות של אדלשטיין, לראות על מה ניתן להתפשר ועל מה להתעקש.
בקואליציה מבינים שבאגודת ישראל מתעקשים על פירוק הממשלה, ולא מעוניינים להשתתף בשיחות ובניסיונות הגישור. השיחות בין ש"ס לדגל התורה נעשות במאמץ לבודד חזרה את אגודת ישראל, וליצור קבלה רחבה ככל שניתן על הסכמות, אם יושגו. בסביבתו של יו"ר ש"ס דרעי אמרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "כרגע הכיוון הוא שהולכים לבחירות, אבל בזמן מלחמה יש לעשות כל מאמץ ולמצות כל ניסיון להימנע מפיזור הכנסת. לכן נשקול כל הצעה ברצינות".
ראש הממשלה נתניהו מעריך כי הרבנים של יהדות התורה נחושים לתמוך בחוק לפיזור הכנסת וכי הם אינם מאמינים שניתן יהיה להגיע לטיוטת חוק השתמטות שתהיה מקובלת עליהם.
לדברי גורמים בש"ס, נתניהו מפעיל לחץ כבד על יו"ר המפלגה אריה דרעי, שהתחייב להצטרף להצבעה יחד עם יהדות התורה, לסגת מהחלטתו מתוך הערכה כי דרעי עצמו אינו מאמין באמת במהלך של פיזור הכנסת והקדמת הבחירות. "דרעי והבוחרים שלו לא רוצים להפיל את נתניהו", אומר גורם בש"ס.
החרדים הסכימו לקבל עקרונית שתי סנקציות מרכזיות נגד משתמטים: משתמט לא יוכל לרכוש דירה דרך מחיר למשתכן; שלילת הטבת סבסוד מעונות לאברכים משתמטים. אדלשטיין והחרדים מתווכחים על סנקציות נוספות, אולם עיקר המחלוקת הוא דרישת החרדים לאכוף את הסנקציות האישיות רק לאחר שנה ולא מיד לאחר שהחוק עובר.
"לדחות את הסנקציות בשנה זה למעשה להעביר חוק השתמטות", אומר מקורב לאדלשטיין. "איזה חרדי יתגייס בשנה הראשונה של החוק אם לא יהיו סנקציות? הם רוצים לדחות את הסנקציות בשנה כי החרדים מעריכים שיהיו בחירות ואז יהיה אפשר להעביר חוק אחר. המטרה שלהם היא רק להרוויח זמן".
ביום רביעי, כאמור, תעלה הצעת החוק לפיזור הכנסת שהגישו מפלגות האופוזיציה. שלוש סיעות מהאופוזיציה - יש עתיד, הדמוקרטים והמחנה הממלכתי — הודיעו שיעלו להצבעה את הצעת החוק, ובכל שבוע תעלה סיעה אחת על סדר היום חוק לפיזור הכנסת.
לפי חוק יסוד: הכנסת, פיזור הכנסת באמצעות הצעת חוק פרטית דורש רוב רגיל – כלומר, יותר תומכים ממתנגדים בהצבעה. לאחר אישור טרומי, החוק עובר לוועדת הכנסת להכנה לקריאה ראשונה, ומשם לשתי קריאות נוספות.
אם תהיה הסכמה פוליטית רחבה, ההליך יכול להסתיים בתוך כשבוע. מרגע אישור החוק בשלוש קריאות, הבחירות ייקבעו בתוך 90 יום, אלא אם ייקבע מועד אחר במסגרת החוק.
כיום מונה הקואליציה 68 חברי כנסת, כולל ש״ס (11) ויהדות התורה (7). אם שתי הסיעות החרדיות יחליטו להצביע בעד פיזור הכנסת או אפילו להימנע, תישאר הקואליציה ללא רוב, וההצעה תוכל לעבור. למעשה, גם אם רק אחת מהסיעות תתמוך באופן פעיל (בתנאי שהשנייה לא תצביע נגד), ייתכן שהאופוזיציה תשיג רוב זמני.
עם זאת, גם אם תעבור ההצעה בקריאה טרומית, יו”ר ועדת הכנסת, ח”כ אופיר כץ, צפוי לעכב את הדיונים ולמשוך זמן בתקווה ליישב את המשבר מול החרדים. ובינתיים ראש הממשלה נתניהו ממשיך במגעים קדחתניים, בניסיון למנוע את התפוררות הקואליציה.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.06.25
