"המשטר הציוני ביצע אינספור מעשי הרג. הציונים שנשארו שם (בישראל) הם כולם ציונים מושבעים. עכשיו יש הזדמנות לעזוב לאלה שרוצים להגר. בהמשך, אם ציר ההתנגדות יתמודד עם נזק או איומים מצד המשטר הציוני – כולל איומים גרעיניים – שום מקום במשטר הציוני לא ייחשב חסין, בין אם הוא מאוכלס ובין אם לאו. כולם שותפים להרג, כי הם נשארו שם כדי לתמוך במשטר. ציר ההתנגדות, העולם האיסלאמי והאנשים שוחרי החופש ברחבי העולם צריכים לדרוש שכולם יחוסלו".
במילות ההסתה האלה השתמש לפני פחות מחודש פרופ' פריידון עבאסי, לשעבר ראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן, בריאיון לאחת מרשתות הטלוויזיה של המשטר בטהרן. ב-26 במאי האחרון, לאחר שסיווג כל אזרח בישראל כמטרה לגיטימית להשמדה, הבהיר האיש ששרד ניסיון חיסול כבר בשנת 2010 עד כמה ארצו הייתה קרובה לפיתוח נשק גרעיני.
"כמובן שיש לנו יכולת לבנות פצצה": עבאסי בחודש שעבר
(צילום: דובר צה"ל )
"הגענו ליכולת לבנות נשק (גרעיני) כבר לפני 20-15 שנה, אך לא בנינו אותו מכמה סיבות", אמר בראיון שהועלה לאתר ממר"י, ולמעשה סיפק אמירה שסותרת את הכחשותיה של איראן לאורך שנים, שלפיהן לא עסקה בנושא וכביכול פעלה לפתח גרעין למטרות אזרחיות בלבד.
אבל זה לא היה הכל. "עד כה, לא קיבלנו פקודות לבנות (פצצה גרעינית). אם יגידו לי לבנות אותה, אעשה זאת", אמר מדען הגרעין הבכיר. "זו טעות לקבוע מסגרת זמנים - בין אם זה שישה חודשים, חודש, שנה או יום. ברגע שתתקבל החלטה, נצטרך לערוך כמה שינויים קטנים", אמר והתכוון להתאמות טכנולוגיות-מדעיות מינוריות שנדרשות לרפובליקה האיסלאמית כדי להגיע למטרה: נשק יום הדין.
ייתכן שהריאיון הבוטה הזה של עבאסי נועד להעביר מסר לישראל, בימים שבהם איראן גילתה יותר ויותר סימנים, חלקם גלויים ואחרים חסויים, כי ישראל נערכת לתקוף את פרויקט הגרעין שלה. אלא שעבאסי, שנמלט בעור שיניו מניסיון חיסול לפני 15 שנה, ודאי לא שיער לעצמו כי ניסיונו הכושל להרתיע את ישראל יסתיים בגזר דין מוות עבורו ועבור לפחות שמונה מדעני גרעין איראנים נוספים מקרב עמיתיו ופקודיו, במכת הפתיחה של מבצע עָם כְּלָבִיא.
מי יחיה, ומי יהיה ברשימת בני המוות
"אין לך עדות טובה יותר מאדם שמדבר על עצמו ועל הפרויקט שהוא חלק ממנו זה כשלושה עשורים", אומר "יותם", שם בדוי, ראש ענף גרעין איראן בזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר של אמ"ן, בריאיון ראשון ובלעדי ל"7 ימים". מתוקף תפקידו ומומחיותו בהרכבת נשק גרעיני, יותם ניהל חלקים גדולים מהרכבת וניתוח החומרים שנאספו בידי כלל המודיעין הישראלי על עבאסי וחבריו בחצי השנה האחרונה, אחרי רבע מאה שבה קהילת המודיעין הישראלית עוקבת אחריהם מקרוב.
יותם הוא האיש שניהל את "פורום העריפה", שם לא רשמי שהוענק בקהילת המודיעין להרכב שכלל כ-20 קצינים בסדרת דיונים שהחלה בסוף שנת 2024, ובהם עברו הנוכחים על התיקים של כל המדענים בפרויקט הגרעין האיראני אשר מוכּרים לישראל.
קבוצת הנשק של הגרעין האיראני שינתה צורה לפני כשני עשורים תחת שרביטו של "השועל הזקן", מוחסן פחריזאדה, כשלפתע יש מי שמתחיל להלום בחבריה באמצעות יחידות חשאיות של מחסלים שגויסו באיראן ואומנו להפוך לסוכנים-לוחמים חשאיים וקטלניים. שיטת הפעולה של המחסלים עבדה כך: רוכב אופנוע דולק ברחובות טהרן אחרי מכונית של מדען, שולף אקדח ויורה או מצמיד מוקש קטן על דלת הנהג מתחת לחלון, מתרחק ולוחץ על כפתור ההפעלה.
העבודה החלה עוד שנתיים קודם, בסוף 2022, תחת שם הקוד "מבצע נרניה", אז החלו לגבש את הרשימה ואת שיטות הפעולה של "עריפת" הקודקוד המדעי של פרויקט הנשק.
ההנחה אז של ראש אמ"ן אהרון חליוה, ראש חטיבת המחקר עמית סער, מפקד 8200 תא"ל יוסי שריאל וראש חטיבת ההפעלה תא"ל פ׳, הייתה שעניין העשרת האורניום בפרוייקט הגרעין האיראני "כבר די אבוד עבורנו", כדברי אדם בקיא בנושא, ואיראן כבר התקדמה למקום בו לא ניתן לעצור אותה בתחום הזה. לכן נותר לטפל בקבוצת הנשק - המדענים שמרכיבים את הפצצה עצמה. העבודה הזו הוצגה לנתניהו עוד לפני מלחמת 7 באוקטובר ואחר-כך עברה ליורשיהם בתפקיד, בראשות ראש אמ״ן שלומי בינדר, והושלמה לקראת המבצע הנוכחי.
בפורום "עריפה" הוחלט מי לחסד ומי לשבט, מי יחיה ומי ייכנס לרשימת בני מוות שיחוסלו במבצע המשולב של אמ"ן וחיל האוויר, "שלאורך חצי השנה האחרונה התחזקה התחושה אצל כולם שיש סיכוי אמיתי שאכן עומד להתממש".
"הידע הוא המרכיב הכי חשוב בהרכבת פצצת אטום", אומר יותם על הקריטריון המוביל בדירוג חשיבותם של מדעני הגרעין. "ובחרנו את אלה שהוצאתם מהמשחק תגרום הכי הרבה נזק כדי לא לאפשר לאיראנים להרכיב אחת כזו. ידענו שיש מחירים שישלמו אזרחים, גם אצלנו וגם בצד השני, ולכן הקפדנו לבחור רק את החיוניים ביותר".
"פורום העריפה" של מדעני הגרעין האיראנים, בהובלת יותם, הורכב ברובו מאנשי הזירה הטכנולוגית, שבחלקם הגדול דוברי רוסית כשפת אם. בכל זאת, סימן היכר ברור אצל מצטיינים במקצועות הריאליים שנבחרים בקפידה לחטיבת המחקר, ובתוכה לזירה הטכנולוגית שעוסקת בהתחמשות וציוד מתוחכם אצל האויב. בתוכה נמצא ענף סיכול הגרעין האיראני.
וכך, בעוד עבאסי התרברב מול המצלמות, בישראל היו מי שדירגו אותו ואת חבריו לפי חשיבות חיסול וחילקו את המדענים בין אלה שקשורים לפיתוח נשק גרעיני לבין אלה שאחראים על הצד הגלוי יותר של הפרויקט האיראני – העשרת אורניום, שלכאורה גם הועמדה תחת פיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. ההתמקדות של יותם וחבריו הייתה במדענים איראנים שמשתייכים ל"קבוצת הנשק", שמרכיבים את החלק הנסתר, הצבאי והבלתי חוקי בעליל של פרויקט הגרעין האיראני.
"בחרנו את אלה שהוצאתם מהמשחק תגרום הכי הרבה נזק כדי לא לאפשר לאיראנים להרכיב פצצה. ידענו שיש מחירים שישלמו אזרחים, גם אצלנו וגם בצד השני, ולכן הקפדנו לבחור רק את החיוניים ביותר"
העשרת האורניום – "יצירת ליבת הפצצה", כמו שיותם מכנה זאת – היא לב המחלוקת בין איראן ובין העולם. לאחר שארצות הברית, בקדנציה הראשונה של טראמפ כנשיא, פרשה מהסכם הגרעין, החלה איראן להעשיר יותר ויותר אורניום לדרגה גבוהה יותר, וכיום היא מחזיקה באורניום בדרגת העשרה כמעט-צבאית שמספיקה לחמש עד עשר פצצות. על הנתונים האלה לא חולקים גם האיראנים, גם כשהם מזכירים בהיתממות את פסיקתו של חומייני שאסרה פיתוח פצצה איסלאמית, בזמן שבאותה נשימה הם משתמשים במאגר העצום הזה כדי לאיים על המערב להסכים לתנאים נוחים יותר למשטר האייתוללות בהסכם עתידי.
להבדיל מהקונצנזוס על העובדות בנושא ההעשרה, "קבוצת הנשק" היא כבר סיפור אחר, ולו מהסיבה שאיראן מעולם לא הודתה שיש לה אחת כזו. גם אחרי שישראל גנבה ב-2018 את ארכיון הגרעין האיראני, המשיכה טהרן לטעון שהוא פברוק מטעם המוסד, עד שלבסוף עבאסי – בורג מרכזי ב"קבוצת הנשק" – הודה בעצמו בריאיון כי מדובר בחומרים אותנטיים. בארכיון היו פרטים גם על החתירה האיראנית לפצצה שכמעט הסתיימה בניסוי גרעיני בשנת 2003.
למציאות הזו נכנסו יותם והפקודים שלו, כשהתבקשו לבחור מי מבין מאה מדעני קבוצת הנשק באיראן – שאחראים על פיתוח מנגנון הנפץ – הוא בן מוות. "תיעדפנו לפי תרומה ממשית מי המדענים החשובים ביותר, שבלעדיהם יהיה לאיראן הכי קשה לפתח נשק גרעיני", אומר יותם. על גבי ארכיון הגרעין, שהיה מעודכן עד 2003, יותם ואנשיו הוסיפו את החומר שנאסף אצלם מאז על מאות מדעני גרעין איראנים. "לא כל המדענים היו רלוונטיים", אומר יותם. "לכן עשינו תהליך מאוד-מאוד ארוך בסלקציה, עם הרבה כבוד והערכה לדורות שהיו כאן לפנינו ועסקו בחומר הזה".
"גודל המאורע הורגש היטב ב'פורום העריפה'", אומר קצין בכיר באמ"ן שבקיא בפרטים. לדבריו, "לא צריך להכביר במילים ובתיאורים כדי להמחיש את הדרמטיות במתן ההמלצות שהקבוצה הזו הייתה צריכה לתת. וכל זה על ידי טכנולוגים עתודאים, ששרופים על פתרון בעיות במתמטיקה ובפיזיקה".
א' עד ד'
שלב אחר שלב יותם ו"פורום העריפה" תיכננו את הרשימה הסופית שתכלול את המדענים החשובים ביותר למשטר בטהרן. "כתבנו תיק על כל אחד מהם", הוא נזכר, "ושאלנו את עצמנו האם הוא מדען שפגיעה בו תעכב ותסרבל את היכולת האיראנית. וכך, מרשימה של מעל מאה מועמדים, הגענו למדרגות הסופיות ואת תוצאות התעדוף שלנו העולם כולו מכיר עכשיו".
ידעתם שיש לכם מכסה מסוימת, מספר מקסימלי של מדענים שניתן יהיה לכלול ברשימה?
"הרעיון הוא להגיע למקסימום הישג במינימום נזק, גם משיקולים צבאיים וגם משיקולי טוהר הנשק".
יותם מכוון לכך שהיה לו ברור שצריך לפגוע בכל המטרות שברשימה שהוא ועמיתיו הכינו, או לפחות ברובן, כבר במהלך הראשון של התקיפה, בתנאים של הפתעה מוחלטת. "היה לנו ברור שאחרי שנפגע באחד או שניים, השאר יעברו למקומות מסתור וספק אם נוכל להשיג את המטרה שלנו", הוא אומר.
הדרך היעילה ביותר להפתיע מדענים היא בשגרת יומם, אחרי סיום יום עבודה, כשהם בביתם. אלא שהתנקשות כזו עלולה לעיתים קרובות להסתיים בפגיעה בבני משפחתו ובשכניו. "זה בהחלט עניין מהותי", אומר יותם. "היו עליו לא מעט ויכוחים, חלקם סוערים. היינו צריכים להגיע לתעדוף מאוד קפדני שבסופו נפגע רק במי שחייבים לפגוע בו".
6 צפייה בגלריה
הרס בטהרן, למחרת מכת הפתיחה. מדענים מפתיעים בבית, אחרי יום העבודה
(צילום: Majid Saeedi/Getty Images)
איראן מדינה ענקית, מתקדמת ומתועשת, עם אוניברסיטאות רבות והישגים מדעיים. זה מה שיעצור את פרויקט הגרעין?
"בנשק גרעיני, בניגוד להעשרה שבה אפשר לספור קילוגרמים של אורניום ומספר כורים, כאן מדובר בפעילות שמבוצעת בכמה מוקדים שונים, במעבדות קטנות, עם רכיבים קטנים, שיכולים לחיות בנפרד זה מזה ואין מתקן או מכשיר בודד שאם תפגע בו – פגעת בַּכל והבטחת שקט להרבה זמן. לעומת זאת, ההבנה היא שבבסיס קבוצת הנשק, המרכיב הכי חשוב הוא הידע".
ועם המסקנה הזו, לאורך עשורים עוקבים בישראל אחר המדענים מ"קבוצת הנשק". "גם בשביל להבין מה הם עושים, וגם – כשזה הופך רלוונטי – לטובת שיקולים אופרטיביים", אומר יותם ומשתמש במילים עדינות כדי לתאר איסוף מודיעין לטובת חיסולים.
הצורך הצורך לאסוף מידע רב על "קבוצת הנשק" וההתקדמות שלה לקראת פצצה, ובעקבות המידע המדאיג, להתחיל לתכנן את שורת החיסולים הזו עולה כאמור עוד בסוף 2022. התוכנית מקבלת דחיפה, משאבים ותשומת לב נוספת בספטמבר האחרון. הטריגר היה אז התבוסה שהנחיל צה"ל לחיזבאללה, שאחריה הגיעה התקיפה המוצלחת באיראן והשמדת מערך ההגנה האווירית שלה באוקטובר, ובעקבותיהם בדצמבר קריסת שלטון אסד בדמשק והשמדת מערך ההגנה האווירית שלו בידי צה"ל.
בין סוף 2022 ליוני 2025 היו כמה פעמים בהם הציג אמ"ן תוכניות לחיסול חלק מהמדענים, אבל כשהדברים אינם חלק ממערכה כוללת התקשתה ישראל, שממילא נמצאה כל הזמן בעימות, להוציא אותן לפועל. אבל אחרי השינוי הדרמטי במזרח התיכון, גרם רצף האירועים לבכירים רבים בישראל להאמין שנוצרה הזדמנות חסרת תקדים, חלון של פעם בחיים, לתקוף את איראן. הרפובליקה האיסלאמית נמצאת בחולשתה, האמינו בישראל, וזה יקשה עליה להגן על עצמה מפני תקיפה וגם לתאם תגובה רב-חזיתית שתכאב לישראל. "בשלב הזה אנחנו מתחילים להיערך לאירוע", אומר יותם. "חיפשנו מדענים שיש להם ידע משמעותי בתחום הנשק הגרעיני. ככל שלאדם יש ידע יותר ייחודי, יותר קשה להחליף אותו וזה יגרום עיכוב יותר משמעותי. כך אנשים קיבלו ציון גבוה יותר".
(צילום: דובר צה"ל )
וכך התיישב פורום העריפה, שחרץ גורלות מדענים במרחק אלפי קילומטרים, והחליט מי ידורג ברמת חשיבות א' – הגבוהה ביותר – ומי ברמה ב', ג' או ד', הנמוכה ביותר. "היו ויכוחים קשים", הוא נזכר. "דמיין חדר שיושבים בו מספר דו-ספרתי של אנשים, עוברים על התיקים של כל אחד מהיעדים האלה, ודנים ומתווכחים – האם המדען הזה א'? הוא ב'? אולי ג'? כמה הוא חשוב? כמה הוא בר-החלפה? איפה הוא ביחס לאחרים? ואנחנו ממקדים את הרשימה שוב ושוב, כי לכל פגיעה במדען יש מחירים. אנחנו לא עם אצבע קלה על ההדק".
המלצות "פורום העריפה" עלו לוועדה עם שלושה בכירים מחטיבת המחקר באמ"ן, בשל הרגישות בהשלכות אפשריות של חיסולו ובשל פגיעה בסיכוי גבוה בבלתי מעורבים. ועדת השלושה קיבלה רק החלטות בקונצנזוס. ממנה עלו שמות המדענים שסומנו לצמרת הדרג הצבאי וממנו לדרג המדיני.
איך הייתה התחושה בחדר בסיום הרכבת הרשימה?
"שבחרנו את הטופ של הטופ, אחרי שאנחנו טוחנים ומתווכחים ומגיעים להחלטה, בקפידה וכקבוצה. זה לא תהליך שבו ישב אדם אחד והחליט מי כן ומי לא".
מי יותר מסוכן
מתוך כמאה שמות, עשרה מדעני אטום איראנים סומנו כמטרות בגל התקיפה הראשון של חיל האוויר בטהרן בחמישי שעבר. מתוכם, רק ארבעה מדענים דורגו ברמת חשיבות א' לפרויקט הגרעין. אחד מהם היה פריידון עבאסי.
"הוא אולי הדוגמה הכי טובה שאפשר לתת", אומר עליו יותם. "הוא העיד על חשיבותו לפרויקט הגרעין בראיונות לתקשורת, סיפר מה הוא יודע להביא לשולחן כמדען בכיר שמבין בתחום הקרינה, בתחום הניוטרוניקה, מהטופ שיש באיראן, והעיד על עצמו כמה שהוא מבריק בנושא".
אם המושגים לא נהירים לכל, יותם מצרף הסבר להדיוטות. "כדי שנשק גרעיני יעבוד, נדרש מקור ניוטרונים שמתחיל את תגובת השרשרת. והוא, עבאסי, מומחה קרינה. פיזיקאי עם ידע באמת ייחודי שמאוד נדרש בייצור פצצה. והוא היה חלק מפרויקט הנשק ההיסטורי, וראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית שתחתיו פעלה הקבוצה השנייה, שאחראית על הליבה הגרעינית.
"כלומר, עבאסי זה אדם עם ראייה כוללת של כל הרכיבים, שהתעסק בכל – ביחסים עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בפיקוח, באחריות על כל מתקני ההעשרה והכורים, ועל כל הרכיבים של תוכנית הגרעין האיראנית, שבקצה שלה יכולה לספק את הליבה הגרעינית לנשק גרעיני. הוא היה אחראי על הכל, הוא היה המנהל של הכל".
לצד עבאסי, מומחה להנדסה גרעינית, שלושת המדענים הנוספים בדרג א' שסומנו בעדיפות עליונה היו אכבר מטלי זאדה, מומחה להנדסת כימיה; סעיד ברג'י, מומחה להנדסת חומרים; ומנצור עסגרי, מומחה לפיזיקה. מי שהתקרב לחדר הישיבות של "פורום העריפה" היה יכול לשמוע ויכוחים סוערים בשאלה מיהו המסוכן ביותר מביניהם - עסגרי או עבאסי.
הערכות המודיעין האמריקני, וכן הערכות קודמות של ישראל עצמה כי איראן עדיין רחוקה מפיתוח נשק גרעיני, הולידו ביקורת חריפה נגד גרסת ישראל כאילו רק לאחרונה הגיע מידע חדש על התקדמות משמעותית של קבוצת הנשק וטענות כי לא הייתה הצדקה דחופה למכה מקדימה בטהרן, שזה בעצם לא הרגע האחרון.
"הערכות זמנים בפיתוח נשק גרעיני זה דבר מורכב מאוד, בניגוד להערכת זמן של חומר גרעיני, שזה למדוד כמה קילוגרמים ייצרו וכמה צנטריפוגות ישנן. כאן אתה צריך לדמיין איך ייראה תהליך פיתוח של נשק גרעיני, ולכן מדד הזמן הוא לא המרכזי, אלא מסתכלים גם על היכולות של איראן. בתקופה האחרונה זיהינו ביתר שאת שהם במקום הכי מתקדם שהם יהיו בו אי פעם להשלמת היכולת לפתח נשק גרעיני".
המנהיג הרוחני העליון לא סיפק פסיקה הלכתית שסותרת את זו של חומייני, ותאפשר בניית פצצה. אין לכך משמעות?
"בכל הכבוד, אני פחות עוסק בהצהרות ופסיקות ויותר ביכולות. הצהרות אפשר לשנות, אבל מרגע שיש יכולת – זה מסובך ומסוכן. ולכן, כשאסון 7 באוקטובר נמצא בירכתי התודעה של כל אחד ואחת מאיתנו, היה צורך לפגוע בלב הפועם של קבוצת הנשק ובידע שאגור אצל הבכירים. שוב, רק במי שחייבים, במשורה, בקפדנות ובתעדוף חמור".
האיראנים הרי מכחישים הכל, טוענים שישראל הרגה מדענים שהם אזרחים חפים מפשע, ושהם עבדו במחקר אזרחי ולגיטימי.
"שמע, אני עוסק בטכנולוגיה בגזרת איראן, לא בניתוח התפיסות והמחשבות שלהם. אנחנו בזירה הטכנולוגית מסתכלים על מה שעושים המדענים האלה, ואם זה הולך כמו ברווז ונשמע כמו ברווז, אז כאן מדובר באנשים שקמים בבוקר ומפתחים רכיבים של נשק גרעיני".
ההיתממות האיראנית לא מרשימה אותך.
"אתה יכול לפתח כל טכנולוגיה בעולם ולהצהיר שאתה מפתח אותה למען מטרה אחרת. קח מדען שעובד על פרויקט, שאל אותו, מה אתה עושה? הוא ימצא בקלות יחסית הסבר שהוא עובד על משהו אחר. אבל אנחנו יודעים את האמת".
"פשוט חלום"
והאמת שיותם מדבר עליה הלכה והתבהרה לאורך השנים. עד שנת 2003, הרפובליקה האיסלאמית הפעילה את זרועות המערך הגרעיני של איראן תחת קורת גג אחת: משרד ההגנה. חלק גדול מהמדענים שחוסלו מאז ועד היום עבדו בתפקידים רגישים במסגרת הזו, עמאד שמה.
כשבאיראן ראו את הפלישה האמריקנית לעיראק, הרגישו ראשי השלטון בטהרן שהם הבאים בתור, החליטו לפרק ולבזר את המערך הגרעיני ולהקים תחתיו כמה מסגרות חליפיות, כשהעיקרית שבהן – מערך ההעשרה – תהפוך לגלויה. "איראן עצרה את פרויקט הגרעין בשיאו והבינה שיש לה חוסרים", אומר יותם. "זה התבטא במסמכי הארכיון".
לאורך השנים איראן הכחישה את קיומו של הפרויקט הצבאי, וחלק מהעולם אף האמין לה, אבל כשהמוסד גנב את ארכיון המנגנון המסועף הזה ב-2018, הוכח מעל לכל ספק שלפחות עד לאותה נקודה היה לאיראן פרויקט נשק במרחק נגיעה מפצצה, פרויקט במסגרתו אף תוכנן ניסוי גרעיני תת-קרקעי שהיה משנה את ההיסטוריה של המזרח התיכון. השבוע חיל האוויר השמיד את העותקים של ארכיון הגרעין האיראני, כך שהעתק יחיד שלו נמצא כעת בקהילת המודיעין בישראל.
"במסמכי הגרעין רואים שהם סגרו את כל הקצוות בדרך לנשק, זולת תחומים שלא היו פתורים ודרשו עוד מחקר ופיתוח", אומר יותם. "ולכן, את קבוצת הנשק הם פירקו לגרעיני מחקר קטנים, חלקם חשאיים, חלקם עם כיסוי של מחקר אזרחי כאילו לגיטימי, כדי להתקדם באותם תחומים חסרים".
קבוצת הנשק של הגרעין האיראני שינתה צורה תחת שרביטו של "השועל הזקן", מוחסן פחריזאדה, כשלפתע יש מי שמתחיל להלום בחבריה באמצעות יחידות חשאיות של מחסלים שגויסו באיראן ואומנו להפוך לסוכנים-לוחמים חשאיים וקטלניים. שיטת הפעולה של המחסלים עבדה כך: רוכב אופנוע דולק ברחובות טהרן אחרי מכונית של מדען, שולף אקדח ויורה או מצמיד מוקש קטן על דלת הנהג מתחת לחלון, מתרחק ולוחץ על כפתור ההפעלה.
ב-29 בנובמבר 2010 הגיעה התנקשות כפולה. שני אופנועים, שעל גבי כל אחד מהם שני רוכבים, דלקו בלב טהרן אחר מכוניותיהן של שתי דמויות בכירות בפרויקט הגרעין האיראני. אחת מהן הייתה ד"ר מג'יד שהריארי, שנסע בפיג'ו 206 לעבודתו במשרדו שסמוך לזה של פחריזאדה. רוכב אופנוע הצמיד לדלת הרכב מטען חבלה קטן שנטען בכדוריות מתכת. האופנוען התרחק ואז נשמע פיצוץ אדיר.
המטען כיוון את שובל הפיצוץ והכדוריות לתוך הרכב. לשהריארי לא היה סיכוי. הוא נהרג במקום.
היעד השני היה עבאסי, סגנו של ראש קבוצת הנשק, פחריזאדה. נדמה היה שהמתנקשים ניסו להגיע לשני היעדים בתזמון זהה, כדי שפיצוץ אחד לא יזהיר את היתר, אבל הניסיון הזה כשל ונרשם פער של כמה דקות בין הפעולות. אשתו של עבאסי שהתה איתו ברכב כשהם חלפו בסמוך לאוניברסיטת שאהיד בהשתי בטהרן, ורוכב אופנוע הצמיד מטען לחלון.
המתנקש התרחק ונראה לוחץ על כלי בידיו. עבאסי הבין שמשהו לא כשורה ומיהר לעצור בצד. הוא פתח את הדלת בדיוק ברגע הפיצוץ והוא נפצע אך שרד. אשתו נחלצה גם כן. לאחר מכן טען עבאסי כי החל לרדוף אחר המתנקשים ולירות עליהם. לא בטוח שזה סיפור שקרה באמת, אבל כאות הערכה לאומץ ליבו מינה אותו נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, לסגנו ולראש הארגון לאנרגיה אטומית של איראן.
עשור יחלוף עד חיסולו בנובמבר 2020 של "השועל הזקן", פחריזאדה, במבצע מתוחכם שכלל רובוט קטלני בימים שבהם יוסי כהן כיהן כראש המוסד ונתניהו שיכנע את טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין. טראמפ ונתניהו העריכו באותן שנים שאחרי פרישת ארה”ב מהסכם הגרעין ושורת פעולות חבלה והתנקשות שהתחוללו באיראן, האחרונה תיכנע לדרישות ארצות-הברית וישראל ותפרק את פרויקט הגרעין שלה, רובו ככולו, או שתצא למלחמה נגד ישראל, תפגוש את כוח האש האמריקני ואז תיכנע. בסוף איראן פעלה לא כך ולא כך. חמינאי בלע את גאוותו וזעמו והורה על כניסה להעשרה מואצת ובאחוזים עולים וגוברים, זו שרשרת האירועים שהובילה ליצירת הכמות העצומה שנאגרה ולנסיבות שהובילו למלחמה.
השבוע, כשנודע כי "האס הכפול", כפי שכונה עבאסי, נהרג בתקיפה הישראלית, אמר אדם שהיה מעורב אז בפרויקט: "מבחינתי נסגר מעגל ענק עם הכלב הזה. איזה ביצועים ואיזה מודיעין, פשוט חלום".
לפתוח את השמיים
הרבה לפני שגורמים למיניהם ניסו לגזור קרדיטים בדיעבד, באמ"ן ניסו לסגור את הפערים שנדרשו לקראת המשימה. בסוף 2022 תוגברו יחידות המחקר שעוסקות באיראן, ובמקביל החלה שורת מבצעים באמ"ן שסייעו לקבל הבנה טובה יותר לגבי המתרחש בפרויקט הגרעין ובחלקים נוספים במערכת הביטחון האיראנית.
תקיפות חיל האוויר על משגרי טילים באיראן
(צילום: דובר צה"ל )
"למבצעים האלה, ולמחקר מאז ועד היום, יש חלק עצום בהצלחה, לפחות זו הצבאית, בהשגת היעדים של מכת הפתיחה ומה שקרה אחריה", אומר גורם צבאי בכיר מחוץ לאמ"ן. "שלא לדבר על הפחד הנורא שזה הכניס בהנהגה האיראנית, שראשיה בורחים ממקלט לבית מחסה, לבונקר, ועושים בדרך את כל הטעויות האפשריות".
לצד איסוף המודיעין ודירוג המדענים החשובים ביותר לפרויקט הגרעין, השליטה האווירית המלאה של ישראל בלבנון וסוריה, שיצרה מסדרון אווירי למערב איראן, היוותה רוח גבית משמעותית שדחפה לפעולה, לאחר המלחמה נגד חיזבאללה ונפילת משטר אסד.
לאחר שאיראן הגיבה במטחי טילים על ישראל בתגובה לתקיפות צה"ל בסוריה (אפריל 24') ובלבנון (ספטמבר 24'), "היה לנו ברור שאין חצי היריון", אומר קצין בכיר שהיה מעורב בהכנות למבצע. "זה לא שנוכל להוציא תקיפה מוגבלת על אתר גרעין אחד, או אחד וחצי, ואז האיראנים יסתפקו במחאה לאו"ם. הם יגיבו בטילים על ישראל, ומהר מאוד נמצא עצמנו בעימות כולל. מתוך ההבנה הזו נולדה ההחלטה שאם כבר – אז כבר, והולכים על זה הכי חזק שאפשר. רצינו לפתוח את המערכה ממקום של כוח. אם תהיה מלחמה כוללת, הם יתחילו אותה כשהם כבר על הברכיים".
וכדי להבטיח שהאויב יהיה על הברכיים, התנאי ההכרחי הראשון היה עליונות אווירית. "בלי זה אין לאן לנסוע", אומר הקצין הבכיר. לשם כך הוקם צוות ייעודי שכלל את מיטב חוקרי 8200, מהנדסים ואנשי שטח, שישבו חודשים יחד ופירקו מערכת אחר מערכת. הם ניתחו שידורים, סימנו רדארים ונקודות תדלוק קריטיות, מתוך הבנה ברורה: כדי שגל ההפצצה יתרחש, צריך קודם "לפתוח חור בשמיים".
"רבים אמרו שזה בלתי אפשרי", אומר הבכיר. "היינו צריכים להבטיח שהסיכוי לאבד עשרה טייסים במכת פתיחה הוא כמעט אפס". וכך, ב-24 השעות הראשונות למבצע, הופצצו והושמדו יותר מ-40 סוללות הגנה אוויריות במערב איראן, מהלך שאיפשר כניסה נוחה יותר של גלי ההפצצות הבאים, ופתח את הדרך לטהרן.
במקביל, צוותי אוויר ומודיעין פיתחו טכניקות עוקפות לשימור רציפות אווירית מעל איראן: נקודות תדלוק, תחנות אלחוט, פריסת מל"טים בלתי פוסקת. הכל כדי לא לאבד את היכולת להכות שוב ושוב.
ואז, במכת הפתיחה, על פי רוב בירי מחוץ לשטחי איראן לתוכה, התנהל מבצע עריפה כפול: ראשית, צמרת התוכנית הגרעינית, ושנית, בכירי הצבא האיראני. שני צוותים נפרדים עבדו בחשאיות מוחלטת, עד כדי כך שחלק גדול משרי הממשלה ואפילו מרבית פורום מטכ"ל לא ידעו כלל על קיומם.
וכך נבנה בנק מטרות אדם, מערכת תיקים אישיים על כל אחד מאותם בכירים משתי הקטגוריות: מי מוביל ובאיזה תחום, מי מעורב יותר בחדשנות טכנלוגית, מי עובד לבד ומי מנהיג קבוצה. "התחלנו לסנן", משחזר הקצין, "מי בליגת העל ומי בליגה ז'".
כך נבנתה רשימה שהפכה בתוך חודשים ספורים לרשימת חיסולים מבצעית. בכירי חטיבת המחקר, טכנולוגים ומנתחי מערכות, חובבי סטטיסטיקה חלקם, ביקשו סיוע מבחוץ לטובת השלמת משימת המדענים, והתייעצו גם עם אקדמאים אזרחיים — מבלי לספר להם על ההקשר. "אם כי כנראה שעכשיו הם כבר הבינו על מה ולמה", אומר קצין בכיר באמ"ן. החיסולים עצמם בוצעו, רובם ככולם, במקומות שבהם המיועדים לחיסול הרגישו בטוחים: מיפקדות, משרדים, או בבית.
באשר לראשי מערכת הביטחון האיראנית, בישראל השוו קצינים בכירים את מה שנעשה בליל מכת הפתיחה באיראן למה שתוכנן במקור לעשות לחיזבאללה ב-11 באוקטובר האחרון. "אלא שכאן זה לא קרה במקום אחד, אלא ביותר מ-20 נקודות ברחבי איראן. החזקה סימולטנית של כל היעדים הייתה אחד האתגרים הגדולים ביותר", מספר קצין בכיר.
ולמה היה חשוב לתקוף גם את הקצינים הבכירים של איראן?
"היה לנו ברור שהתגובה האיראנית תהיה קשה, לכן תקפנו את מקבלי ההחלטות כדי לשבש את התגובה. אלה לא רק האנשים, זו הפונקציה. הורדת אותם והפכת את קבלת ההחלטות האיראנית לאיטית ומבולבלת. זה מייצר פער".
לא שמפניה ולא קולה
וכך, במשך חודשים ארוכים, בעוד עיני העולם נחות על חזיתות אחרות, נרקם בישראל מבצע צבאי מהמסוכנים, הנועזים והמורכבים בתולדות המדינה: סדרת תקיפות בעומק איראן, שתכליתה לערער את יציבות משטר האייתוללות, לשתק את יכולות ההגנה האווירית המתקדמות ולפגוע בליבת תוכנית הגרעין.
באחד מהחמ"לים בליל המבצע התכנסו גם ראשי חטיבת המחקר באמ"ן, ובהם יותם, כדי לבדוק את התוצאות. מי שהיה שם מתאר מטבע הדברים את המתח העצום הנלווה לערב כזה. "20 שנה של איסוף מודיעיני ומבצעים בלי סוף, שמתנקזים לרגע אחד", אומר אחד מהנוכחים.
יותם עצמו זוכר כי "לאורך כל היום עקבנו אחר כל היעדים, מה כל אחד עושה ואיפה הוא נמצא, כדי לוודא שיש לנו את היכולת לאתר אותו ברגע הנכון, אל תוך השעות הקטנות של הלילה. דקה אחרי דקה, כולם במקביל".
אתה זוכר את הרגע שבו אתה מבין את גודל ההישג?
"הדבר הראשון שראינו הוא הפגיעה המתוזמנת והמסונכרנת בכל היעדים בבת אחת, לפני שידענו אם האנשים נהרגו או לא. היו קצת קריאות שמחה, אבל הרגע המרגש האמיתי היה כשאמרו לנו, 'כל הארבעה במדרגה א' - קיבלו כולם וי', כלומר שיש וידוא שהם מתו".
ברגעים ההם באותו לילה היסטורי, המתח התחלף בחיוכים שנמתחו אט-אט על פני הנוכחים. "הייתה שם איזו אנחת רווחה כזו", אומר יותם, "שזה הצליח, שהכל עבד. כמעט כולם בסוף נפלו בסיבוב הזה. אלה באמת עניינים קיומיים, ואני מאמין שפגענו בקבוצת הנשק פגיעה קשה מאוד-מאוד.
"והאמת, לא פתחנו שמפניה ולא קולה. יש בזה גם רגע עצוב, יש מחירים שמשלמים אזרחים, בצד שלנו וגם בצד של האיראנים. את הרגשות המעורבים האלה היית יכול לראות בעיניים של כל אחד מהאנשים בחדר. הייתה שמחה על ההישג, והיה גם צער מסוים".
פורסם לראשונה: 00:00, 20.06.25
