במהלך מלחמת חרבות ברזל הוצבו ברחבי הצפון מיגוניות רבות, שנועדו לתת מחסה לתושבים שנקלעים לירי רקטות חיזבאללה מלבנון. אלא שאותן מיגוניות אינן מתאימות לאיום הטילים הבליסטיים מאיראן, ועלולות להיות מלכודות מוות בשל היותן פתוחות וחשופות להדף הרב שיוצרים הטילים האיראניים.
הסבר פיקוד העורף על המיגוניות
(צילום: עיריית עכו)
גורמים בפיקוד העורף הודו שבמקרה של ירי מאיראן, המיגוניות הן האפשרות שפחות עדיפה ומוגנת, ושבשונה מהנחיות ההתגוננות מפני ירי חיזבאללה, עדיף למצוא כל מקום מחסה מוגן אחר כמו ממ”ד, מקלט ומחסים ציבוריים שאושרו על-ידי פיקוד העורף. אפילו חדר מדרגות פנימי או חלל פנימי בבית יכולים להוות הגנה טובה יותר מאשר מיגונית פתוחה ברחוב. ההדף העצום שיוצרים הטילים מאיראן הוא קטלני, והמיגונית הקטנה והפתוחה אינה בנויה לספוג אותו, גם בפגיעת טיל במרחק מאות מטרים ממנה. לעומת זאת, מיגוניות תקניות בעלות דלת פלדה סגורה, כמו אלה שהוצבו לאחרונה במרכז הארץ, עומדות בדרישות המיגון.
אלא שבפיקוד העורף הסירו בשקט את ההנחיה להשתמש במיגוניות הפתוחות הפזורות בצפון, אך לא מסרו על כך הודעה כלשהי לציבור או אפילו לראשי הרשויות המקומיות באזור.
ראש עיריית עכו, עמיחי בן שלוש, פרסם בימים האחרונים סדרת סרטונים לתושבי עירו, שבהם – יחד עם קצין בכיר בפיקוד העורף, וקצין שממונה על ההסברה המקומית – הם מזהירים מפני שימוש במיגוניות הפתוחות ומפצירים שלא להשתמש בהן. במטרה להגן על תושביו, בן שלוש אף החל בהליך של נעילת המיגוניות, מה שעורר כעס אצל חלק מהתושבים, בעיקר בעכו העתיקה, שם מתגוררים כ-2,500 תושבים, רבים מהם ללא מיגון ביתי. "אין לאף אחד פה לאן ללכת אלא למיגוניות האלו, ועכשיו סגרו לנו אותן", אמר בזעם השייח' מוחמד סאלם, תושב המקום. "איך במלחמת לבנון זה היה תקני ועכשיו זה לא? ואם זה לא תקני, למה רק לנו סגרו אותן ובכל העיר הן נותרו פתוחות?".
הסרטונים שהפיץ בן שלוש לתושביו הגיעו לרשויות רבות בצפון ועוררו בלבול וגם כעס על המידע שלכאורה הוסתר מהם. "אף אחד לא הודיע לנו שהתושבים לא אמורים להשתמש במיגוניות האלו", הופתע משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות, וראש המועצה האזורית מטה אשר. "ברוב היישובים שלנו במטה אשר בתי התושבים אינם ממוגנים, ואנשים רואים במיגוניות מקום מוגן, כפי שהיה עבורם במשך יותר משנה וחצי. זו הפקרות בעיניי שהמיגוניות האלו עלולות להיות מלכודות מוות עבורם. הציפייה הראשונה שלי היא שיעדכנו את ראשי הרשויות שהן לא מהוות הגנה טובה וצריך לנעול אותן. זה עניין מהותי, כי אנחנו מעבירים הנחיות לתושבים".
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, אחת הערים המטווחות ביותר מפרוץ המלחמה, מבולבל גם הוא מהמסרים הסותרים: "אני לא מכיר שום הנחיה בנוגע למיגוניות, ולהבנתי אין ספק שבין לשכב על הרצפה לבין לעמוד במיגונית, עדיף לעמוד במיגונית. זה נשמע הזוי שהמיגוניות מהוות סכנה כזאת, בזמן שאנחנו ממשיכים להצטייד ולפזר ברחבי העיר עוד ועוד מיגוניות. רק היום העברנו מיגוניות לעובדים שלנו באגף שפ"ע (שיפור פני העיר), ואנחנו מפזרים מיגוניות בשכונת יובלים, סמוך לבתים שאין בהם ממ"דים. למה אנחנו עושים את כל זה ואף אחד לא מנחה אותנו אחרת, אם המיגוניות אכן מסוכנות כל כך?".
לעומתו, מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית, נשמע נחרץ: "הדברים האלו הם מלכודת מוות. לא קיבלנו כל הנחיה לסגור אותם או התייחסות למענה שהם נותנים או לא, אבל אנחנו צריכים לשים סס"לים (סרטי סימון לבן-אדום) על המיגוניות, לפחות כדי להזהיר את הציבור".
במקביל לבלבול בצפון, בערי המרכז החלו בהצבת עשרות מיגוניות מסוג "קרן"/"ארבל" – מיגוניות סגורות עם דלתות פלדה כבדות, שנועדו לתת מענה מיטבי להדף ולרסיסים, האופייניים לטילים בליסטיים. השייח' סאלם מעכו תובע לקבל אמצעי הגנה דומה: "שיביאו לפה מקלטים ניידים כאלה, או שישימו דלתות ברזל במיגוניות, כדי שיגנו עלינו מפני הדף. זה עדיף מאשר לסגור אותן בפנינו, או מלהסתיר את העובדה שהן רחוקות מלהיות המענה המוגן שעליו חשבנו".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הצבת מיגוניות מחייבת את אישור פיקוד העורף, שמוודא כי המיגונית מוצבת בשטח ציבורי פתוח, ושהיא מדגם מאושר לשימוש. אם שוהים בחוץ ואין גישה להגעה בזמן הנדרש למרחב מוגן תקני כמו ממ"ד, מקלט או מחסה ציבורי - ניתן להיכנס למיגונית, ולא לעמוד מול הפתח. אם יש דלת הדף (דלת עבה שמותקנת בממ"ד) - יש לסגור את הדלת".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.25
