"אם בעבר אולי הייתה איזושהי גישה שהטכנולוגיה יכולה להחליף חלק מהאנשים שעוסקים בשפה, אז חרבות ברזל המחישה שבסוף אין תחליף לאדם, לאוזן, למי שקורא ויודע לפרש ביטויים כאלו ואחרים. זו הדירקטיבה שלנו ככלל לשנים הקרובות – גיוס והעצמה של אנשי השפה", שיתף סגן-אלוף ח' (38) מתל אביב, ראש הענף למקצועות הסיגינט האחראי על בית הספר לשפות בחיל המודיעין על לקחי 7 באוקטובר. לטענתו של סא"ל ח', אחת המסקנות העיקריות ממתקפת הפתע נגעו להכרח בהגדלת אנשי השפה במערך.
ענף ההדרכה של אמ"ן קיים מיום היווסדו של אגף המודיעין, ובמסגרתו בית ספר לשפות עם שלוחות ברחבי הארץ, שבו לומדים מדי שנה מאות מלש"בים שפה חדשה, לפעמים לגמרי מאפס. בין השפות במסלולים ישנן ערבית בלהגים השונים – סורי, לבנוני, פלסטיני, עיראקי ובדואי, ולפני שנה וחצי נוסף להג חדש – תימני.
לצד אלו, נלמדת שפה שהיא מבין הוותיקות שנלמדות במסלול שהוקם לפני כ-25 שנים - הפרסית. "כבר אז הבינו שיש צורך בחיילים וחיילות שידעו את השפה הזו", סיפר סא"ל ח'. "אנחנו מבינים שמבחינת הכמות והאיכות – אנחנו צריכים להגדיל את העוגה. לכן, בשנים האחרונות אנחנו גם מתבססים על מסלולים שבהם לוקחים אנשים שאין להם שום רקע בכלל, ומלמדים את השפה על בוריה".
מדי שנה מאות אנשי שפה עוברים הכשרה בבית הספר במסלולים השונים, כשמספר התלמידים בכל מסלול שפתי משתנה לפי צורכי האגף – זאת בהתאם להתפתחויות בזירות השונות. כך למשל, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מספר סא"ל ח' כי המיקוד היה סביב הלהג הפלסטיני (המדובר בעזה) ולמול הזירה הצפונית – לבנון וסוריה. ההכשרה, שאורכת כ-25 שבועות, מתבצעת בקורס קדם צבאי וכוללת התמחויות שונות – בהן חומר טקסטואלי (קריאה) וחומרי שמע (האזנה).
הלימודים עצמם, משתף סא"ל ח', כוללים לימודים מההיסטוריה של הזירה, אבל מתבססים בעיקר על תוצרים מודיעיניים שעולים בחומר המבצעי. "אנחנו רוצים שהקורס יהיה כמה שיותר רלוונטי ומעודכן, גם אם זה אומר שנשמע שיחה שנוטרה לאחרונה או נקרא ידיעה עדכנית מהבוקר. זה שומר על מתח מבצעי, של הסגל ושל החניכים".
לצידם, צוות ההוראה גם חושף את התלמידים לביטויים יום-יומיים, שירים ואפילו סרטונים ברשתות החברתיות. "במיוחד בהוראה שלנו, להיות רלוונטי ואקטואלי זה חשוב. לא להיות מנותק, להראות לחניכים את החיבור לשטח כחלק מהעשייה והמאמץ המדינתי", מוסיף אזרח עובד צה"ל ע' (35), אחד מבין עשרת המורים לפרסית בבית הספר שבעצמו למד בו כמלש"ב ב-2008.
צוות המורים הייחודי בבית הספר מורכב מכ-80 חיילים בשירות חובה, אזרחים עובדי צה"ל, קצינים בקבע ומומחי שפה. ״היה קשה, למדנו מהבוקר עד הלילה שפה מאוד שונה מעברית. אם עוד אפשר לצמד בין עברית לערבית כשפות אחיות, הפרסית מגיעה מעולם אחר לגמרי", מודה ע'. אחרי שהשלים את שירותו, חזר לתפקיד אותו ממלא כיום, כשבמסלול לימודי הפרסית ישנם יותר מ-100 תלמידים ותלמידות.
"השפה הפרסית עשירה ועתיקה שעברה גלגולים והתפתחויות", מספר ע׳, וניכרת ההתרגשות בקולו כשקובע - ״שפה היא תרבות״. לכן, צוותי ההוראה שמים בהכשרה דגש על הבנת השפה לעומקה - ״איך הדובר האיראני חושב ולמה הוא חושב ככה״, מגדיר זאת ע׳. זאת לאור ההבנה שהכלים השפתיים שבידי הדובר, משפיעים על אופן חשיבתו והבעותיו.
כך לדוגמה, בהיבט הדקדוקי ע׳ מסביר שבפרסית, בשונה מעברית, אין רק עבר-הווה-עתיד, אלא צורות מגוונות לפועל. באשר לסגנון, מספר כי "השפה הפרסית מאוד ציורית, עם המון ביטויים ומנגינה יפה. אם אתה לא לומד הרבה מאוד ביטויים במהלך הקורס – לא תסתדר רק עם המילון". ומוסיף כי בשונה לעברית שהיא שפה "חדה ולעיתים חצופה", השפה הפרסית עמוסה בגינוני כבוד.
"זו לא רק שפה", מוסיף סא"ל ח'. "היא אומנם הנדבך המרכזי, אבל כדי להיות איש מודיעין טוב – יש הרבה תאוריה, תרבות, למידת המזרח התיכון והגזרה הספציפית, הצבא, הממשל, והמועדים, הערכים בבסיס השקפת עולמם".
בצל הפסקת האש הנוכחית מול איראן ועם הפנים קדימה, מסכם ע': "חשוב לפעול בצניעות – יש הרבה שאנחנו יודעים, אבל הרבה שאנחנו גם לא. מאוד חשוב לדעת תמיד לשאול שאלות, להטיל ספק ולבדוק אם יש דברים שאנחנו לא בטוחים בהם. כמורים, אנחנו תמיד מעודדים המשך למידה, שאף פעם לא מפסיקה, לא בשפה ולא במודיעין".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.07.25
