רצועת עזה הפכה לאתר הריסות נדל"ן מהגדולים בעולם, וצה"ל הוא קבלן הביצוע. בכל תמונה שמגיעה מהרצועה, בכל דיווח טלוויזיוני מתגלים ממדי האירוע הזה: הרס אפוקליפטי, בממדים תנ"כיים ממש, שבכל פעם מוסבר לנו באופן אחר. פעם היעד הוא "להכריע את חטיבת חאן-יונס", ולעיתים זה הצורך להגן על "ציר מבתר". לעיתים מדובר בעילה המובנת של הגנה על כוחות צה"ל, אלא שבינתיים נפגעים חיילי צה"ל וכן קבלני ביצוע (מפעילי כלים הנדסיים גדולים) במהלך ביצוע ההריסות. בשבוע שעבר, לדוגמה, דיווחו שלל אתרי החדשות בישראל על ההתפתחות "הדרמטית" האחרונה במלחמה ברצועת עזה. צה"ל סלל ציר חדש שמבתר את חאן-יונס לשניים, וייקרא ציר "מגן עוז". על פי הדיווחים, הציר החדש, שמגיע עד לציר מורג החדש-ישן, אמור להביא להכרעת חטיבת חאן-יונס של חמאס - חטיבה שכבר הוכרעה בעבר ורוב מפקדיה חוסלו. אתמול כבר דווח שהכוחות הורסים מבנים לאורך כל הציר כדי להגן עליו, ומדובר במאות מבנים.
וזו בעצם תמציתה של הלחימה כפי שאנו רואים אותה בשטח בימים אלה. נכון שנחשפות עוד מנהרות ועוד מחבלים נהרגים, אך למרבה הצער אין יעד של ממש למלחמה הזו. הלחימה בשטח מתנהלת לרוב ללא אויב בכוונות, אפילו ללא אוכלוסייה מסביב. פשוט הרס מסיבי של נדל"ן שספק אם יעזור להיפטר מחמאס, אך מריח כמו נקמה. ההרס הפך למטרה בפני עצמה שלא ברורה תכליתה, אלא אם מישהו מבקש למנוע כל חזרה של פלסטינים להתגורר ברצועה.
אלא שלמרבה הצער הפעילות ההנדסית המסיבית הזו לא תזרז שחרור חטופים ולא תקדם פתרון בעזה נוסח "מיטוט חמאס". מישהו התבלבל בין הריסת מבנים, שכונות ועיירות לבין מיטוט הארגון. תומכיו הנלהבים של נתניהו ממשיכים למכור סיפורים והמצאות על כך שאנו כפסע מ"הניצחון המוחלט", בפעם המי-יודע-כמה. עוד שכונה עזתית בחורבות, עוד עיר הרוסה, עוד הפצצה. דיווחים על פגיעה בבכירי חמאס, בבכירי ג'יהאד, שמות שמעטים בישראל מכירים אותם, ספק אם אפילו בהנהגת חמאס בחו"ל יודעים במי מדובר.
ובינתיים, עוד חיילי צה"ל נהרגים. ועוד חיילים ששמים קץ לחייהם בגלל הזוועות שראו, בגלל החוויות שחוו. רוב אזרחי המדינה הזו מסתכלים על המתרחש בעזה ושואלים את עצמם - בשביל מה? מדוע הממשלה הזו והעומד בראשה מסרבים לעסקת חטופים כוללת? עוד ועוד אימהות ואבות שילדיהם משרתים בעזה מתקשים להאמין שהבן או הבת נכנסים שוב לרצועה, לעוד סבב ללא תכלית מלבד הרס בתים ושכונות. האם מישהו באמת חושב שעוד רגע יניפו בכירי חמאס המעטים שנותרו בחיים דגלים לבנים וייצאו עם ידיים מורמות מהמנהרות? חמאס אינו מרים דגל לבן, ולא יעשה זאת. מצידו שנהרוס עוד שכונות בעזה, מצידו שנקים עוד עיר הומניטרית ברפיח. כך רק תגבר המצוקה ברצועה, עוד ילדים ונשים עזתים סובלים ומתים, זה רק עושה טוב ליחסי הציבור שלו בעולם ורק מגביר את השנאה לישראל בכל פינה של הגלובוס. עבור חמאס, אם ישראל תעבור להרס שיטתי גם של שכונות בעיר עזה (מה שעד כה ישראל נמנעת מלעשות), זה רק יעשה טוב יותר לארגון בטווח הזמן הארוך. עוד ילדים עזתים יתגייסו לחמאס וירצו להילחם בישראלים, עוד ייאוש ברצועה רק מצמיח תקווה לחמאס. על חורבות עזה הם כבר בונים את עתיד הארגון לעשרות השנים הבאות.
אם ישראל תרצה ביום מן הימים לסיים את המלחמה הזו, יהיה עליה לחתור להסדר מול מדינות ערביות והרשות הפלסטינית שיוביל לסילוק חמאס מהשלטון בעזה ולפירוקו מנשקו. הסדר שכזה יכול לעמוד על הפרק אם ישראל תלחץ לעשות זאת, אלא שספק אם הממשלה הזו רוצה בכך
אז מה לעשות? הרי כאשר ניסתה ממשלת נתניהו להפוך את חמאס לנכס, כשאפשרה לארגון לגדול, להיבנות, הם נערכו לטבח 7 באוקטובר. וכעת מה? אם נפסיק את המלחמה בחמאס, הרי שהם יתחילו להכין את "7 באוקטובר הבא". אלא שכאן אמורה הייתה הממשלה הזו להכין תוכנית ל"יום שאחרי". מיד כשהחלה המלחמה בעזה, כל מי שעיניו בראשו התחנן בפני הממשלה והעומד בראשה להכין חלופה לשלטון חמאס, להיערך ל"יום שאחרי". אך הקואליציה הזו הייתה עסוקה בהעברת חוקי הפיכה משטרית, בהעברת חוקי השתמטות מגיוס. בשעה שטובי בנינו נלחמים, נפצעים, נהרגים, נוטלים את חייהם, הממשלה הזו עסקה בתרגילים שימנעו בחירות מוקדמות ובהישארות על כס השלטון לנצח נצחים.
אבי יששכרוףצילום: יובל חןאם ישראל תרצה ביום מן הימים לסיים את המלחמה הזו, יהיה עליה לחתור להסדר מול מדינות ערביות והרשות הפלסטינית שיוביל לסילוק חמאס מהשלטון בעזה ולפירוקו מנשקו. הסדר שכזה יכול לעמוד על הפרק אם ישראל תלחץ לעשות זאת, אלא שספק אם הממשלה הזו רוצה בכך. היא רק ממשיכה להאשים את הצבא, את התקשורת, את האופוזיציה - כולם אשמים בהתבוססות בבוץ העזתי מלבד המדיניות הכושלת של הממשלה הזו.
בסופו של דבר אפילו ממשלת נתניהו תהיה חייבת לעשות זאת, מאחר שהציבור המשרת, משלם המיסים, הנאמן למדינה ולא לעומד בראשה, לא יעמוד בכך עוד זמן רב, ולא יסכים להמשיך במלחמה הזו לנצח.
