באוגדה 36 שפועלת בחאן יונס נפרדו בימים האחרונים מחטיבת הצנחנים הסדירה שעלתה למשימות ביטחון שוטף (בט"ש) ביהודה ושומרון, כדי להקל שם מעט על עומס גדודי המילואים. העיר הגדולה בשטחה ברצועה הפכה למוקד הלחימה העיקרי - עם יותר מ-10 קילומטרים של מנהרות חדשות שהתגלו והושמדו בחודשיים האחרונים, ועם קצב הריסות מבנים חסר תקדים. אחד מאותם מבנים שנהרסו שימש כמחסה למחבלים שהרגו לפני כשבוע וחצי את סרן רעי בירן, מפקד צוות מסיירת גולני.
תיעוד מהשמדת התוואי התת-קרקעי בחאן יונס
(צילום: דובר צה"ל )
אתמול נפצעו בחאן יונס שני לוחמי מילואים, לוחם וקצין הנדסה. השניים נפצעו באורח קשה כאשר ההאמר שבו נסעו - במרחב שאמור להיות בשליטה מבצעית גבוהה של כוחות צה"ל בציר האורך טנצ'ר - עלה על מטען צד שהטמינו מחבלים.
במקביל לדיווחים על הפסקת אש מתקרבת, כוחות צה"ל שפועלים ברצועה מגבירים את קצב מחיקת המבנים שיכולים לשמש מחבלים בעתיד או ששימשו אותם בעבר, ולפי הערכות שונות בצבא מדובר במאות מבנים שנהרסים עד היסוד מדי שבוע. בצבא אומרים שכל מבנה כזה מופלל בקלות מבחינת שימוש קודם בו על-ידי חמאס לצורך תצפית על הכוחות, מלכוד זירות מטענים ופריסת צלפים, או שעלול לשמש ככזה.
כך למשל היה - מפרטי התחקיר שהסתיים בחטיבת גולני - בתקרית הקשה לפני כ-10 ימים: כוח מהסיירת של החטיבה החומה השתלט על מבנה כחלק מהתקדמות לפריצת ציר הביתור החדש, "מגן עוז". יתר הכוחות היו אמורים להרוס לאחר מכן מבנים סמוכים כחלק מפריצת הציר ואבטחתו, אך לא הספיקו, וחוליית מחבלי חמאס שהסתתרה בלילה באחד המבנים התקילה את הכוח של סרן בירן ז"ל.
"אנחנו לא הורסים מבנים כדי להרוס", אומרים בצבא, "אבל כל ציר ביתור כזה שאנו פותחים, צריך לשטח את המבנים שמשני צדדיו לפחות לטווח של 300 מטרים בכל צד, כדי שהמבנים שבו לא יהוו איום על הכוחות שיישארו בציר, ולא יוכלו לפגוע בהם משם". בהיבט הזה, רק צירי הביתור בחאן יונס – מורג והציר החדש "מגן עוז" – מתקרבים באורכם ל-20 קילומטרים, שהם פי שלושה מציר הביתור נצרים וכמעט פי שניים מציר פילדלפי.
משני עברי הצירים האלו, שבשליטת צה"ל, שוטחו עד היסוד כבר אלפי מבנים. ככל שצה"ל מרחיב את צירי הביתור הללו כך גם נדרשים ממנו יותר כוחות כדי להתפרס במוצבים שלאורכם למשימות הגנה, שבמהותן הן סטטיות. זאת בנוסף לשיטוח מבנים ופריסת כוחות קבועה ברצועת הביטחון החדשה של אזור החיץ בגבול, שהקמתה עוד לא הסתיימה.
כוחות אוגדה 36, שמפעילים בימים אלו בחאן יונס שלושה צוותי קרב חטיבתיים, 188, גולני וכפיר, שולטים למעשה על כ-30% משטח הרצועה, ועדיין לא הגיעו למרכזי כובד גדולים של חמאס בעיר: שכונת חאמד הקטארית במערב העיר; מחנה הפליטים של חאן יונס; ועיר העקורים המוואסי, ליד החוף של חאן יונס, שבה מצטופפים כ-800 אלף עזתים באוהלים, ובחסותם מסתתרים אלפי פעילים ומפקדים בחמאס. צה"ל פועל בעיר תוך חשש להימצאות חטופים בשטחה, וחלק מפעילות האוגדה גם נעצרה ושונתה בימים האחרונים.
הישגי אוגדה 36, כמו איתור והשמדה של יותר מ-10 קילומטרים של מנהרות בחאן יונס בחודשיים האחרונים, מעניקים תמונת מראה ליכולות חמאס באזורים שבהם צה"ל עדיין לא נלחם מחדש ברצועה, או שלא נלחם בכלל, בין השאר מחשש להימצאות חטופים: שכונות מרכז ומערב העיר עזה; מחנה הפליטים נוסייראת; דיר אל-בלאח - שם פרסם הבוקר צה"ל אזהרת פינוי לתושבים; ועיירות נוספות בצפון הרצועה ובמרכזה.
תחקיר פיצוץ הטנק: לא נמצא פגם מכני
בתוך כך, גוברים סימני השאלה סביב התקרית החריגה בשבוע שעבר בג'באליה, שבה נפלו שלושה לוחמי שריון מחטיבה 401: ככל שמתקדם התחקיר כך מתרבים הסימנים לכך שלא היו תקלות בפגזים הישראליים שהיו בבטן הכלי המשוריין, שאחד מהם התפוצץ ככל הנראה וגרם לתוצאה הקטלנית, שכללה גם את פציעתו הקשה מאוד של הקצין בטנק, סגן אסף. תחילה סברו בצבא שמדובר היה בפגיעה מאש נ"ט של מחבלים אולם בהמשך נשללה אפשרות שהפיצוץ נגרם מפגיעה חיצונית.
גם תפקוד הלוחמים, מהתחקיר הראשוני, שלל אפשרות שתרמו לפיצוץ, ובימים האחרונים גם בטנק עצמו שנבדק לא נמצאו סימנים שמעידים על תקלה מכנית כלשהי אפשרית במרכבה סימן 4. "הפגזים תקניים ובטוחים לשימוש", מצא אותו תחקיר. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משתתף בצער המשפחות השכולות וימשיך ללוותן. הנושא מצוי בתחקיר וטרם הוצג למשפחות השכולות. לכשיסוכם הוא יוצג להן בשקיפות".
פדוי השבי שבנו נפל בג'באליה: "כל חייל רוצה להיות זה שייחלץ חטוף. שֹהם רצה קצת יותר מכולם"
50 שנה אחרי ששמואל מנחם נפל בשבי ביומה השני של מלחמת יום כיפור, התגייס בנו הבכור שֹהם לשריון. כמו אביו, שירת בחטיבה 401, בגדוד 52, וכמוהו היה נהג טנק. "אני מעולם לא ראיתי את עצמי כגיבור", טוען האב בן ה-71, שכולם קוראים לו שמוליק. "מה ידעתי? מה חשבתי? מה הספקתי לעשות? כלום. ראיתי שכולם נהרגים, אחד אחרי השני, ורציתי להישאר בחיים. הייתי בכלא המצרי, 45 יום, וחזרתי. זה הכל.
"מי שמתנהג כמו הבן שלי והחברים שלו, הם גיבורים. שֹהם לא הופתע כמו שאנחנו הופתענו במלחמה ההיא. שֹהם נכנס לעזה במטרה ברורה – להחזיר את החטופים. לא היו לנו הרבה שיחות בגלל שאני לא דברן גדול ושֹהם היה כמוני, מהשתקנים, אבל בשישי בצהריים, כשהוא חזר הביתה וכל החברים מהמושב באו לכאן, שמעתי אותו אומר שאין דבר כזה 'לא מוצאים'. הוא רצה להיכנס ולמצוא ולחלץ ולהביא אותם הביתה בשלום".
יש מישהו שלא שואף לראות אותם בבית? אני שואלת. חיוך נבוך מעקל את שפתיו. מכשירי שמיעה בשתי אוזניו ("אין שריונר שלא נדפקה לו השמיעה") וכשהשאלה לא נוחה לו הוא מעדיף לחייך ולהתעלם, כאילו לא שמע. מושב ירדנה שבעמק המעיינות לוהט מתחת לשמש יולי, החום כבד, ובסוכת האבלים שהוקמה בחניה הצמודה לבית משפחת מנחם לא מדברים על פוליטיקה. "ברור שהחטופים זה לא עניין פוליטי", אומרת דודתו של שֹהם, גלית ויצמן, אחותו הקטנה של שמוליק, "זה עניין אנושי ומוסרי וערכי, זה פצע שותת דם, אבל בבית שלנו מאמינים במדינה ובצה"ל ובאחדות העם".
"אני בטוח שכל לוחם שנכנס לעזה רוצה להיות זה שייצא עם חטוף, יד ביד", אומר שמוליק, "ואני מאמין ששֹהם רצה את זה קצת יותר מכולם. הוא יודע שאני פדוי שבי, הוא יודע מה עברתי בשבי, הוא יודע מה החטופים שלנו עוברים עכשיו בעזה, למרות שלדעתי הם סובלים הרבה יותר ממה שאני סבלתי. יש הבדל בין עזה לבין קהיר. חמאס זה ג'ונגל, אין כללים ואין שום דבר".
בתקרית הקשה נהרגו סמ"ר שהם מנחם, בן 21 ממושב ירדנה, סמל שלמה יקיר שרם, בן 20 מאפרת, וסמל יולי פקטור, בן 19 מראשון לציון. מתום הפסקת האש האחרונה נפלו 44 חיילים ברצועת עזה, ומתחילת המלחמה נפלו 893 חיילים, מהם 451 בתמרון הקרקעי ברצועה. בחודשים האחרונים מספר הנופלים עלה בחדות. במרץ אף לוחם לא נהרג, באפריל נפלו שלושה לוחמים ברצועת עזה, במאי 8, ביוני 21 ובחודש יולי - שעדיין לא הגיע למחציתו - כבר 13. למעשה, במהלך החודש האחרון נפלו 26 לוחמים.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.07.25
