הפשיעה הלאומנית היהודית בשבועות האחרונים ביהודה ושומרון מעסיקה מאוד את גורמי הביטחון. בניסיון לטפל בתופעה המורכבת, לאחר תקופה ארוכה של מערכת יחסים עכורה בין הארגונים - נראה כי כעת מתגבשת לה שיטת עבודה משותפת של צה"ל, שב"כ ומשטרת ש"י.
אומנם, עד כה אין עצורים או פענוחים משמעותיים, וישנם תיקים רבים שנותרו פתוחים. אך השינויים הפרסונליים, הכלים החדשים שמופעלים וגיבוש צוותי העבודה השונים מלמדים על שינוי דרך. האם זה יוביל לתוצאות? מוקדם מאוד לדעת.
תופעת הפשיעה הלאומנית של נוער הגבעות גברה משמעותית בשנתיים האחרונות, הן בהיקפיה והן בחומרת האלימות. מעבר לתקיפה של פלסטינים בשבועות האחרונים מותקפים גם גורמים מההתיישבות וגם חיילים ואנשי מערכת הביטחון. גורם ביטחוני הסביר כי "אנו עדים לתקריות אלימות ותקיפת רבש"צים, שוטרים וחיילים הנמנים בעצמם עם ההתיישבות באיו"ש. זה גרעין פעילים קיצונים שפוגעים לא אחת גם בהתיישבות עצמה".
בשנתיים האחרונות התגלעו מחלוקות רבות בטיפול באירועים בין המחלקה היהודית בשב"כ לבין משטרת מחוז יהודה ושומרון ומפקד היחידה המרכזית נצ"מ אבישי מועלם. השיא היה כאשר פורסמו ההקלטות של ראש המחלקה היהודית א', בהם אמר כי "אנחנו עוצרים את השמוקים האלה בלי ראיות". מאז מועלם נחקר, הושעה וחזר בתפקיד אחר, ועדיין ממתין להחלטות בעניינו.
מתיחות נוצרה גם בין אלוף פיקוד המרכז הקודם יהודה פוקס, לבין מפקד מחוז ש"י הקודם ניצב עוזי לוי. גם שר הביטחון דאז יואב גלנט היה חלק מהסערה, והותקף על כך שהוא עושה שימוש יתר בצווי מעצר מנהליים. כל בעלי התפקידים הללו הספיקו להתחלף, ושר הביטחון ישראל כ"ץ החליט להפסיק את השימוש בצווי המעצר מנהליים.
במקום, מינה השר "פרויקטור" לטיפול בתופעה, אל"ם (במיל') אביחי תנעמי שכבר החל בעבודתו. בנוסף הוקמו צוותי עבודה משותפים והוטלו צווים שונים, בהם: איסור על לבישת מסכות פנים ביו"ש, מתן יכולת לכוחות הביטחון להחרים כלי רכב, תיחום שטחי מרעה של נוער הגבעות ועוד: "מאז עזיבתו של נצ"מ מועלם השתפר שיתוף הפעולה בין שב"כ למחוז ש"י", מסביר גורם ביטחוני.
בין מאחזים לחוות
"ראוי להדגיש כי אין מדובר בפעילות היוצאת מתוך מערך החוות ביו"ש, או מבין פעילי חוות אלה", מדגיש גורם ביטחוני, ולמעשה מסביר את השוני בתפיסה שבין חווה חקלאית לבין מאחז מבחינת מערכת אכיפת החוק. לפי תפיסה זו, הפעילות האלימה יוצאת מתוך המאחזים, ולא מתוך החוות.
גם מפקד מחוז ש"י, ניצב משה פינצי, וגם בשב"כ ובמשרד הביטחון מסבירים, שהשאיפה היא לדייק עד כמה שניתן את הטיפול בדמויות ספציפיות שמהוות סכנה - ולא לפעול נגד קבוצת אנשים, בגלל מחסור בראיות: "יש יותר השקעה באיסוף ראיות, יותר שיתוף פעולה ויותר התמקדות באישיות ספציפית על מנת לבודד את מבצע העבירה. מעצר של מי שאינו מעורב מייצר אירועים נוספים", מסביר גורם ביטחוני: "חשוב לציין כי עד שיקום גורם אכיפתי או סמכותי דתי שיטפל בתופעה, היא עלולה להמשיך ולהתעצם".
יש מאמץ, אין עצורים
שינוי הגישה הזה מחלחל גם לצבא ולשאר הגופים וישנו שיח יותר אינטנסיבי של בכירים בהתיישבות עם בכירים בשב"כ, במשטרה ובצה"ל. בהתיישבות מבינים כי הם נמצאים בתקופה משמעותית, וכי כל אירוע שכזה עלול לפגוע במאמצים להרחבת ההתיישבות.
אלא שמבחן התוצאה הוא עדיין בהבאת הפורעים לדין - שם, עדיין אין תוצאות. עד כה גם המשטרה וגם השב"כ התקשו לגבש כתבי אישום בשלל אירועים. עם זאת, גורמי ביטחון טוענים שבחקירות שעומדות פתוחות - בהן ההצתה של המתקן הביטחוני בבנימין, אירועים של אלימות כלפי פלסטינים, אירוע נוסף שתחת צו איסור פרסום ועוד - חלה התקדמות. אך ההיסטוריה מלמדת כי המאבק בתופעה מורכב ותלוי בהמון גורמים. כעת עם השינויים שהתרחשו מגיעים השחקנים החדשים ומציגים מדיניות מעט שונה שתבחן בתוצאות.
גורם ביטחוני בכיר הסביר: "בניגוד לעבר, כל גוף מכיר את הסמכויות שלו ופועל לפיהן. במעצרים ובמבצעים מבדילים בין הגורמים האלימים לבין האוכלוסיה הנורמטיבית ביו"ש. יודעים שאם נמשיך לעבוד יחד ונטפל נכון ובאופן מערכתי, כולל עירוב של גורמי חינוך ורווחה - נגיע לתוצאות. לא רוצים לפגוע לאף נער ביכולת שלו להתגייס לצבא, או להמשיך בחיים נורמליים. המבחן של המשטרה היא היכולת לייצר ראיות למול החשודים".
פורסם לראשונה: 00:03, 22.07.25
