בזמן שסכנת המוות והחמרת מצב החטופים במנהרות חמאס גוברות משבוע לשבוע, גם לוחמי צה"ל שמחזיקים בקלף מיקוח מרכזי לעסקה - צירי הביתור בחאן יונס - מחכים לשרי הממשלה ולעומד בראשה, שמעכבים זה כשבועיים את תשובתם למתווכות - אחרי שחמאס הסכים למתווה המדורג לשחרור כעשרה חטופים ולכניסה למשא ומתן בן חודשיים לעסקה כוללת.
קלף המיקוח הזה, שחושף את לוחמי גולני וכפיר מדי יום לסכנות בלב השטח העזתי של דרום הרצועה, הוא אחד ה"תנאים שצה"ל השיג עבור הדרג המדיני לטובת עסקה עם חמאס", כדברי הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר.
צה"ל היה אמור החודש לסגת, ולו חלקית, מצירי מורג ומגן עוז (ראו במפה למעלה), כאחת התמורות לשחרור חטופים משבי חמאס, וישראל הייתה על סף ביצוע החלטה זו לפני כשלושה שבועות, ערב פיצוץ העסקה. צירים אלו, לאורך כ-20 קילומטרים, נפרצו על ידי צה"ל בחודשים האחרונים במהלך מבצע מרכבות גדעון א' - מהלך שמראש הוגדר לא כהכרעה של חמאס אלא כיצירת תנאים לעסקה. הם אומנם הקשו על חמאס לנייד מחבלים ואמצעי לחימה בין חאן יונס לרפיח, אך מטרתם האסטרטגית הייתה ללחוץ צבאית על חמאס לעסקה, בהיבט שהחזרת השטח עם יציאה מצירים אלו תהיה אחת התמורות לחטופים.
כך בדיוק נהגה ישראל בינואר השנה, כשנסוגה מציר הביתור נצרים שבצפון רצועת עזה. החטופים שוחררו, צה"ל נסוג מהציר וחמאס נהנה מהחזרת כמיליון פלסטינים שהיו בדרום הרצועה לצפונה, לעיר עזה. ביניהם היו גם כעשרת אלפים מחבלי חמאס שמשלימים בימים אלו את היערכותם לתמרון הצה"לי בעיר, אם אכן יֵצא אל הפועל.
כתבנו יואב זיתון בפרוזדור נצרים, נובמבר 24
( צילום: יואב זיתון)
"לקחנו במודע את הסיכון הזה, אבל הצורך היותר דחוף היה לשחרר חטופים, ולכן ציר נצרים מראש היה קלף מיקוח לעסקה - ולא רק אמצעי לאיגוף העיר עזה מדרום בתחילת התמרון בנובמבר 2023", הסבירו גורמים במערכת הביטחון.
המגננים הופכים למוצבים
צירי הביתור החדשים בחאן יונס - מגן עוז לאורכה של העיר ומורג לרוחבה - בינה לבין רפיח המשוטחת כמעט כליל, הם ארוכים יותר מפי שניים מציר נצרים, שגם הוא פתוח חלקית, ומוחזק עד למרכזו. כדי להחזיק את צירי הביתור הללו צריך לא רק מאות לוחמים בכל רגע נתון, שישהו במשימות הגנה במגננים שהופכים אט-אט למוצבים, אלא גם להרחיב ולבנות צירים אלו: מדובר בסלילת כבישים, פריסת תשתיות מחייה ושהייה לחיילים, הקמת תרנים לאמצעי תקשוב, תקשורת ותצפית - ושיטוח עד היסוד של מבנים פלסטיניים, 300–400 מטרים מכל צד של הצירים, כדי להקשות על מחבלים לתקוף את המוצבים הללו.
מדובר במוצבים וצירים שנמצאים בעומק השטח העזתי - חמישה, עשרה ולעיתים גם 12 קילומטרים מהגבול - ולא מהווים חלק מהמוצבים באזור החיץ הסמוך לגבול, אותה רצועת ביטחון שצה"ל מקים מתחילת המלחמה כדי למנוע את טבח 7 באוקטובר הבא.
בקרוב אמורים לוחמי מילואים לתפוס את מוצבי צירי מגן עוז ומורג, כדי שהחיילים הסדירים שעשו זאת עד כה תחת אוגדה 36 ייצאו מהרצועה להתחיל בהכנות לתמרון בעיר עזה. "כמחצית מכוחות האוגדה עסוקים במשימות הגנה בתוך חאן יונס, ולא בהתקפה על יעדי חמאס", הודה קצין בכיר בצה"ל, בשיאו של מבצע מרכבות גדעון.
וזה גם המקום להזכיר: צירי הביתור הללו, שתכליתם הגלויה היא כאמור לאפשר השבת חטופים, לא הושגו בחינם. עשרות לוחמים נפלו בקרבות בחאן יונס בחודשים האחרונים, מאות נפצעו גם על הצירים הללו עצמם, ובסוף השבוע האחרון אף נהרג הלוחם רס"ר במיל' אריאל לובלינר, ככל הנראה מירי דו-צדדי, כאשר לחיילים ולמפקדים הוסבר כל העת שמטרתם היא לא להכריע את חמאס אלא להביא תנאים לעסקה.
בצבא מודעים היטב לסכנות שבהמשך אחזקת צירי הביתור הללו: בפיקוד הדרום אומרים שחמאס שם לעצמו כמטרה בשבועות אלו להוציא מתקפות על המוצבים בצירי הביתור ובכלל על המגננים של צה"ל בשטח העזתי, כחיקוי למתקפה המשולבת לפני כשבוע וחצי על מוצב של חטיבת כפיר בציר מגן עוז. מתקפה זו, על ידי 15–20 מחבלים שפוצלו לשלוש חוליות, כללה גם תוכנית לחטוף חייל, וללא ההתרעה המוקדמת ניתן להניח שהתקרית הייתה מסתיימת גם בחללים ולא רק בלוחמים פצועים באורח קשה וקל.
חיסול שאריות הלגיטימציה
השהות הסטטית בצירי הביתור מובילה גם לתקריות שמסבכות את ישראל בעולם ומחסלות עוד יותר את שאריות הלגיטימציה בהמשך הלחימה בחמאס: כוח מציר מגן עוז הוא זה שהפגיז את בית החולים נאסר בחאן יונס, בטענה שעל גגו יש מצלמת חמאס שמתעדת את הכוחות, ככל הנראה כהכנה למתקפה. 22 פלסטינים נהרגו מההפגזה, בהם לפי צה"ל לפחות שישה מחבלים.
עזתים בורחים בזמן חלוקת הסיוע סמוך לציר נצרים, יוני
תקרית בית החולים מלמדת על נקודת תורפה נוספת בהחזקת צירי ביתור, בטח במרחבים סמוכים לעיר העקורים במוואסי, למחסות של פלסטינים ולמרכזי חלוקת האוכל, שם החיילים מצירי הביתור אמורים לאבטח את נתיבי ההגעה שהפכו לאתרי התנפלויות המוניות, שמלוות בירי קטלני על המגיעים לקחת את המזון, באופן שפוגע בישראל ומחזק את הטענות בעולם לפשעי מלחמה שצה"ל מבצע בעזה.
ציר פילדלפי, על 14 הקילומטרים שלו, אינו ציר ביתור אלא גבול בין רצועת עזה לסיני, וצה"ל מחזיק גם אותו, מכרם שלום ועד לחוף הים, מאז שנכבש בקלות יחסית לפני שנה ושלושה חודשים. גם הוא התמסד מאז במוצבי קבע נוחים ואף באנטנות סלולריות ישראליות, בדומה לציר נצרים.
ישראל מצהירה שבכל תרחיש היא תשלוט לכל הפחות בפילדלפי, כדי למנוע הברחות נשק עתידיות לרצועה. זאת, על אף שבשנים שקדמו ל-7 באוקטובר אלו הגיעו מסיני בעיקר במשאיות מעל לקרקע, תוך עצימת עין מצרית וישראלית, ולא במנהרות שרובן ככולן לפי צה"ל נאטמו לפני המלחמה.
ככל שתתעכב התשובה הישראלית לעסקה הנוכחית - עיכוב שישפיע על שהיית החיילים בצירי הביתור בחאן יונס - תמשיך לרחף השאלה על מטרותיהם האמיתיות, הנסתרות, של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל השר בצלאל סמוטריץ' באשר למלחמה: החזרת החטופים, כיעד מלחמה רשמי שקבעה הממשלה בתחילתה, או שימוש בהם כאמצעי לטווח ארוך להפיכת צירי הביתור שמוחזקים על ידי החיילים למבוא להתיישבות מחודשת בחבל עזה.
בצה"ל מתחילים בימים אלו לעבוד על תכנון צירי ביתור חדשים, נוספים, בעיר עזה - לטובת התמרון המתקרב בה. על פניו, מדובר בצורך טקטי של הכוחות בחודשים הארוכים של התמרון כדי להפריד בין גדודי חמאס של חטיבת העיר עזה, המפוזרים בין שכונותיה. אלא שבקצב מריחת הזמנים שמלווה את המדיניות הישראליות מתחילת המלחמה, אין סיבה שלא לחשוד שגם צירי הביתור האלה לא עתידים לשמש רק כקלפי מיקוח.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.09.25
