השורה התחתונה של דיון הקבינט שנערך שלשום בערב: ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל לפעולה רחבה בעיר עזה, והוא ויתר על עסקת החטופים שהונחה על השולחן – מתווה שלפיו ניתן היה לשחרר מחצית מהחטופים החיים ומחצית מהגופות.
כל ראשי מערכת הביטחון תמכו בעסקה – מהרמטכ"ל, דרך ראש המוסד, ממלא מקום ראש השב"כ וראש המל"ל צחי הנגבי. המשמעות ברורה: נתניהו ויתר על אחת ממטרות המלחמה – החזרת כל החטופים. בפעולה צבאית רחבה לא ניתן יהיה להציל אותם. להפך: הסיכון לפגיעה בהם גדל, כפי שהזהיר הרמטכ"ל. ישראל עלולה לאבד שליטה מודיעינית, חמאס יאבד גם הוא שליטה, ואולי גם יפגע בחטופים ובתוך לחימה עצימה שכזו זה עלול לקרות.
נתניהו ויתר על אחת ממטרות המלחמה – החזרת כל החטופים. בפעולה צבאית רחבה לא ניתן יהיה להציל אותם. להפך: הסיכון לפגיעה בהם גדל, כפי שהזהיר הרמטכ"ל. ישראל עלולה לאבד שליטה מודיעינית
לפעולה הצבאית, הזהיר זמיר, יש מחיר כבד: נפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל, לחימה באזור צפוף עם מאות אלפי אזרחים המשמשים מגן אנושי למחבלים, קושי בפינוי האוכלוסייה ושאלות לגבי השליטה הצבאית והאזרחית בעזה ביום שאחרי. כל ההחלטות הללו הן לגיטימיות לדרג המדיני הנבחר, גם אם מנוגדות לעמדת כל ראשי מערכת הביטחון, אך מדובר בהחלטות דרמטיות. ראש הממשלה חייב להתייצב מול האומה, מול משפחות החטופים, הורי הלוחמים הסדירים ומשפחות המילואימניקים, ולהסביר מדוע שינה את דעתו לעומת עמדתו מלפני חודש, אז תמך בעסקה חלקית וחזר ללחימה.
הרמטכ"ל הדגיש בפני השרים כי יש לשמוע את כל המשמעויות של הפעולה לפני שיוצאים אליה. "אני לא מוכן לעצור את המלחמה לפני הכרעת חמאס", אמר. לדבריו, עסקת החטופים שנמצאת על הפרק זכתה לתמיכה רחבה – אך הצבא אינו יכול להתחייב לגבי מצב החטופים במהלך הפעולה הצבאית המתוכננת שבה יפעלו מספר אוגדות. "כולנו רוצים למוטט את שלטון חמאס, אבל מי השלטון החלופי? משמעות ההחלטה שלכם היא להטיל על צה"ל ממשל צבאי", הוסיף זמיר וגם הזכיר את העבר: "כבר היינו בעזה לפני שנה וחצי עם שלוש אוגדות, למה הורתם לצבא לצאת משם?"
הוא גם ציין בפני מקבלי ההחלטות כי אין קיצורי דרך במערכה הנוכחית, וכל החלטה חייבת להיבחן לעומק. בין הסוגיות המרכזיות שהעלה: לגיטימציה בינלאומית, השפעה על מצב החטופים, סגירת שערי עזה והשליטה בתנועת האוכלוסייה, ושאלת האחריות לאזרחי הרצועה ביום שאחרי. בישיבה זו השתמשה השרה אורית סטרוק בביטוי חריף כלפי הרמטכ"ל, "האיש הירא ורך הלבב", דווקא בשבוע שבו צה"ל חיסל את ממשלת חמאס בתימן ואת אבו-עוביידה, ביצע מבצע מיוחד בסוריה ותקף את חיזבאללה בלבנון.
"אם אתם רוצים משמעת עיוורת תביאו מישהו אחר"
זמיר ענה: "באתי לשתי משימות חיי, מניעת גרעין באיראן והשמדת חמאס. כל בוקר אני מאשר תקיפות בכל מקום. אף אחד לא רך לבב. אם אתם רוצים משמעת עיוורת תביאו מישהו אחר".
גם בקבינט נחשפים בקיעים: השרים גדעון סער וגילה גמליאל תמכו במתווה העסקה החלקית לשחרור החטופים, הכולל שחרור עשרה חיים ו-18 חללים לצד הפסקת אש מתמשכת ודיונים נוספים. סער הדגיש את הצורך בשיקולים מדיניים, כולל הכרה במדינה פלסטינית לקראת העצרת הכללית של האו"ם. מנגד, השרים דודי אמסלם ויריב לוין העלו שאלות קשות בדיונים.
היום אמורים להתגייס עשרות אלפי מילואימניקים – רובם אחרי תעסוקה שלישית, רביעית ואף חמישית – ולהשאיר שוב משפחות ומקומות עבודה. שיעור ההתייצבות האמיתי יהווה מבחן לאמון הציבור במשימה. בסך הכל יגויסו כ-60 אלף עד לשיא הלחימה. חשוב לשים לב אם הנתונים שיפורסמו מציגים אחוזים מתוך סד"כ הגדוד או מתוך אלה שהודיעו על התייצבות אך לא הגיעו בפועל.
יוסי יהושועחמאס, מנגד, משדר לחץ ורצון לחזור לעסקה, נוכח הצלחות צה"ל האחרונות, ובראשן חיסול אבו-עוביידה – סמל מרכזי בארגון הטרור. ייתכן שגיוס המילואים ישמש מנוף להגדלת העסקה, אך קיימים שני סיכונים: קושי לגייס שוב מילואימניקים בעתיד, ועומס על הדרג המדיני מול דרישת טראמפ לסיים את הלחימה במהירות.
במהלך הדיון בקבינט, שנמשך כמעט שש שעות, דרש השר בן גביר לקיים הצבעה נגד העסקה החלקית לשחרור החטופים. נתניהו השיב כי "עסקה חלקית לא על הפרק" וכי אין צורך בהצבעה. ייתכן שהוא עדיין מחפש עסקה משופרת.
