בניגוד להודעות ה"ניצחנו" שמיהרו לשגר יחצ"ני העותרות וגורמים אחרים הקשורים ליועצת המשפטית לממשלה, אין ספק שהמנצח בסבב הקרב אמש בין הממשלה לבין בית המשפט העליון הוא שר המשפטים יריב לוין. במשחק הורדת הידיים בין שתי הרשויות, ידה של הממשלה הייתה על העליונה: בג"ץ נאלץ לסגת ולבטל את הדיון שנקבע למחר בעתירות נגד הדחת היועצת.
העובדה שהוצאו "צווים על תנאי כמבוקש בעתירות" ושהשופטים שבו על הצעת המשנה לנשיא נעם סולברג לבטל את הדחת היועצת בדרך שבה היא נעשתה, ובמקום זה לנסות לפטרה באמצעות ועדת גרוניס, לא רק שאינה מהווה סנקציה עונשית על הממשלה אלא מעניקה לה תוספת זמן להמשיך במשחקי ה"מנעול תעלול" האוויליים שלה (ע"ע המדפסות ש"התקלקלו" שלשום, ולכן לא הודפסה והוצגה עמדת היועצת בסוגיות שבהן דנה הממשלה) מתוך אולי תקווה שאלה יתישו את היועצת וזו תתפטר.
הצו חוזר בדיוק על מה שכבר הוצע על ידי סולברג כשהעובדה שחתומים עליו כעת עוד שמונה שופטים לא באמת משנה, שהרי כל המצטרפים מתויגים כיותר לעומתיים לממשלה מאשר המשנה סולברג בלאו הכי. אם היה זה סולברג שמצרף את הסכמתו לנשיא עמית נגד הממשלה – היה בכך הפסד. במצב הדברים ההפוך – אין לכך שום משמעות.
בהחלטתם הותירו השופטים את צו הביניים האוסר לפגוע ביועצת על כנו לפחות עד לסוף אוקטובר. נראה שהשר לוין ייאלץ להשיק כוסות יין זול עם אותה יועצת, גם בטקס חילופי השרים הבא
לוין לא הותיר לשופטי בג"ץ ברירה. משעה שהממשלה הודיעה שאף נציג מטעמה לא יגיע לדיון וכי עמדתה גם לא תיוצג ע"י עורך דין פרטי (כפי שקרה בעתירות רבות בשנים האחרונות כשהיועמ"שית הצטרפה לעותרים נגד הממשלה וסירבה לייצגה), לא ניתן היה באמת לקיים דיון משפטי שכן שיטת המשפט שלנו מחייבת שני צדדים ניצים. זו הסיבה שנעשו גם מאמצים להביא לכך שלפחות מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שלקח חלק משמעותי בפשרה בבג"ץ רונן בר, ייצג את הממשלה אך זו סירבה לכל הצעה מתוך עמדה שנוסחה ע"י השר לוין במילים חדות: "ממשלת ישראל לא תוכל להשתתף בתיאטרון אבסורד שבו כל משאביה המשפטיים נלקחים ממנה בידי עו"ד בהרב מיארה לצרכיה האישיים במאבקה למניעת פיטוריה ... מערך עורכי הדין בפרקליטות המדינה אמורים לייצג את הממשלה ולסייע לה. הפיכת היוצרות והציפיה שהממשלה היא זו שתגיב באמצעות עורך דין פרטי בודד מנותק מכל המערך המשפטי שלה מקעקעת עד היסוד את זכותה של הממשלה להליך הוגן. אין ממשלה בלי עובדי הממשלה. אין ייצוג לממשלה בלי עובדי-הממשלה".
יובל אלבשןצילום: אלכס קולומויסקי אז ניצחון יש אבל השאלה היא אם אין זה ניצחון פירוס. ראשית ברמת האינטרס הישיר של הממשלה (להדיח את היועצת), לא בטוח כלל שהניצחון בקרב לא יוביל להפסד במלחמה. בהחלטתם הותירו השופטים את צו הביניים האוסר לפגוע ביועצת על כנו לפחות עד לסוף אוקטובר. בהתחשב בכך שמינוי ועדת גרוניס פוקע ב-28 בנובמבר, הממשלה תתקשה מאוד לסיים את הליך ההדחה כפי שממליצים לה השופטים לפני הכניסה למערכת הבחירות הבאה. מה שאומר שהשר לוין ייאלץ להשיק כוסות יין זול עם אותה יועצת, גם בטקס חילופי השרים הבא.
אבל חשוב יותר: בתקופה שבה מרבית הרשתות בישראל נקרעות בידיים חסרות אחריות, יש חשיבות עליונה לשמירה על המשפט כרשת בולמת זעזועים אחרונה, שתעצור את הריסוק הסופי. בנקיטה בצעד ההחרמה לוין שמט למעשה את אחרון כלי ההכרעה שעוד נותר על שולחן המשחקים המשותף. איך אמר פירוס? "אם ננצח את השופטים בעוד קרב אחד, נאבד אובדן גמור". הלוואי שיתברר שלא היה זה הניצחון של אמש.
