מבצע מרכבות גדעון ב' לתמרון בעיר עזה החל ביום שישי בהפצצות מקדימות של רבי-קומות שמהם נערך חמאס לתצפת על הכוחות, שאמורים כבר בימים הקרובים להתקרב לשכונות שבהן לא דרכה כף רגל צה"לית זה יותר משנה.
בדרג המדיני פועלים לשינוי שם המבצע, כדי לשווקו לציבור בתור מהלך חדש שטרם נוסה במלחמה, וייתכן שכבר השבוע תצא הצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שם חדש ו"אטרקטיבי" יותר לפעולה שלפי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, עלולה להימשך כשנה. הערכה זו מתבססת לא רק על המנהור הרב שנותר בעיר עזה, אלא על החטופים החיים שמוחזקים בה, ומצב זה הודגש ביתר שאת בימים האחרונים למפקדי הכוחות שיתמרנו בעיר.
בפועל, המבצע החל בסוף השבוע: התקפות אוויריות מקדימות לצורך פגיעה במאות מצלמות תצפית ועמדות ירי נ"ט וצליפה מהקומות הגבוהות של בניינים בשכונות כמו שייח עג'לין, סברה וא-רימאל, במרכזה ובמערבה של העיר. ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שחמאס מחזיק עדיין ומשתמש בטכנולוגיות מעקב צבאיות שונות, למרות שחלפו כבר כמעט שנתיים מאז פרוץ המלחמה. חלק מטכנולוגיות אלו נמצאות על הקרקע נגד חיילי צה"ל, ולא רק על רבי הקומות שצה"ל החל להפיל.
במערכת הביטחון מקווים שהקרסת בניינים אלו, לאור יום ובאמצעות חימושים אוויריים מיוחדים, יתמרצו את כמיליון הפלסטינים שחיים באוהלי עקורים בסמוך לבניינים אלו, לברוח דרומה. אתמול הודיע צה"ל על השלמת הקמתה של "עיר עקורים" חדשה במרחב חאן יונס, עם "תשתיות מים, מחיה, מזון ורפואה".
גם מבחינה זו, מרכבות גדעון ב' למעשה כבר מתנהל, אך הוא צפוי להתנגש עם לוחות הזמנים שדורש נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מנתניהו. הצבא אמנם הצליח לקצר מעט את לוח הזמנים של הכניסה הקרקעית המדורגת לעיר עזה, ובצה"ל מעריכים גם שההשתלטות על העיר עצמה לא תארך יותר משבוע-שבועיים, ואולי אף ימים בודדים עד להגעה פיזית למרחבים עמוקים כמו בתי החולים שיפא, האינדונזי והטורקי, כלומר עד קו החוף.
פלסטינים עוזבים את העיר עזה
הסוגיה המורכבת תהיה לאחר מכן איתור והשמדת תשתיות אסטרטגיות של חמאס, בעיקר קילומטרים של בסיסי טרור מתחת לאדמה, שבחלקם - לפי הערכות בצה"ל - מוחזקים גם חטופים. בצבא מעריכים שחמאס ינסה להעביר לעיר חטופים חיים נוספים.
אלא שגם בכך טמון מפתח לשרידות חמאס: ההערכה המובילה כעת בצה"ל היא שחמאס לא ישנה את דפוס הפעולה המרכזי שלו, כמדיניות שקיבל יחיא סינוואר בנובמבר 2023, כשראה שחיזבאללה לא מצטרף בסופו של דבר למערכה וש"כל צה"ל" מתנפל על עזה. בחסות ההמון העזתי שמפונה תדיר ממוקדי הלחימה, גם הפעם צפויים לעזוב את העיר עזה קרוב ל-10,000 פעילים חמושים רשומים של ארגון הטרור לדרום הרצועה.
במערכת הביטחון התלבטו אם לאפשר מהלך זה עם נקזי סינון, כדי לאתר את אותם מחבלים בשיירות האזרחים ולעצור כמה שיותר מחבלי חמאס. בסופו של דבר הוחלט לוותר על אופציה זו, גם במחיר של המשך שרידות חמאס. הסיבות: רצון לזרז כמה שיותר את פינוי האוכלוסייה מהעיר עזה, לצד שיקול טכני-מבצעי: יש קושי גדול לצה"ל לנקז דרך צווארי בקבוק אלו - בדמות מחסומים למעבר - כמות של מאות אלפי אנשים ולהאט את השיירות הללו, בכל פעם שמזוהה מחבל, גם אם אינו חמוש.
תיעוד התקיפות בעיר עזה, אתמול
"עשינו זאת רק בתאי שטח קטנים, כמו בכיתור של בתי חולים ברצועת עזה או שכונות קטנות שהיו בעבר מחנות פליטים", הסבירו קצינים בצה"ל. "כשמדובר בהנעת מאות אלפים זה בלתי אפשרי, וחמאס מנצל זאת בכל פעם מחדש. סביר שאם נעשה כך חמאס ינצל זאת כדי להוציא פיגועים על הכוחות שיחכו בצמוד לאוכלוסייה הנסרקת, והכאוס שישרור שם כשתתפוצץ חגורת נפץ או כשמחבל יתחיל לרסס בין אלפי ילדים ונשים סביבו, עלול לעלות במחיר גבוה יותר".
בהיבט זה מודים בצה"ל שהמטרה במרכבות גדעון ב' היא למעשה לא הכרעת חמאס ואף לא חיסול מחבליו, אלא פגיעה קשה בתשתיות הטרור שלו בחטיבת העיר עזה - שהתאוששה במידת מה בשנה האחרונה - במתכונת דומה לפגיעה בתשתיות הטרור, מעל ומתחת לקרקע, בצפון רפיח ובחלק משכונות חאן יונס במרכבות גדעון א', לאורך החודשים האחרונים.
"ברגע שניקח לחמאס עוד ועוד מנהרות ומבנים שמעליהן, מחבליו יהיו חשופים יותר ומפקדיו יתקשו לשרוד, ותהיה לזה השפעה גם עם סוגיית החטופים", אומרים בצה"ל. "כבר היום כדי שחמאס יעביר חטופים ממרכז הרצועה לצפונה, כאילוץ מבצעי שלו לקראת המבצע, הוא חייב להוציאם מהקרקע - כי חתכנו לו את מנהרות האורך מתחת לציר נצרים".
העיקרון המנחה: ביטחון החיילים חשוב יותר ממהירות
למרות לחצים מהדרג הפוליטי לפעול מהר ובהקדם, הרמטכ"ל זמיר הנחה את הכוחות שיתמרנו להמשיך לפעול לפי העיקרון של בטיחות לפני מהירות כדי להגן על הלוחמים, ובטח במרחבים שבהם יש חטופים. עם זאת, בדיונים האחרונים הבהיר זמיר לדרג הפוליטי שאין שום ערובה לכך שהחטופים שמוחזקים בעיר עזה לא ייהרגו במהלך הפעולה. צה"ל לא יכול להעריך כיצד חמאס ינהג בחטופים בחודשים הבאים של התמרון, ואם יתמיד במדיניותו לרצוח אותם כשהוא שומע כוחות צבא מתקרבים.
במישור האסטרטגי המליץ הרמטכ"ל ללכת על עסקה כעת, ולו חלקית, לא רק כדי לעמוד ביעד מלחמה של שחרור החטופים וכחובה מוסרית, אלא כי דרש לקבל הסברים והחלטות הלאה מהדרג המדיני, שחושש שוב לקבוע מה יהיה אחרי מרכבות גדעון ב'. החשש בצבא הוא שצירי ביתור נוספים שייפרצו בעיר עזה, לצד הקמת מרכזי חלוקת אוכל נוספים גם בצפון הרצועה, ישאבו את צה"ל - ולא בהחלטה מסודרת מראש - לממשל צבאי ישראלי מזדחל, שהרמטכ"ל מתנגד לו בשל הצורך באלפי חיילים שיבצעו משימה זו.
וכך, על אף שבדרג הפוליטי יש עדיין מי שמכנה את המבצע ככיבוש העיר עזה, בפועל המהלך יהיה דומה יותר להשתלטות מבצעית על העיר, ככל הנראה באמצעות צירי ביתור שייפרצו ויאפשרו את פיצולה וכיתורה לאורך חודשים רבים, בדפוס דומה לזה שראינו ברפיח ובחאן יונס. מודל דומה עשוי לקרות גם בשנה הבאה במרכבות גדעון ג', אם צה"ל יקבל אישור לתמרן לראשונה נגד שני גדודי חמאס שטרם טופלו קרקעית מתחילת המלחמה, בעיקר בגלל נוכחות חטופים במרחבם: בדיר אל-בלח ובנוסייראת שבמרכז הרצועה.
עד אז נערכים בצה"ל לאפשרות שחמאס ירכז מאמץ בחודשים הקרובים דווקא בצד שלא יהיה במוקד תשומת הלב: כוחות צה"ל, בעיקר במילואים, שיחזיקו החל מהשבוע הקרוב את צירי הביתור במרכז ובדרום הרצועה, מורג ומגן עוז, שנפרצו במרכבות גדעון א'. הלוחמים הסדירים מאוגדה 36 ייצאו משם לטובת ההצטרפות לתמרון בעיר עזה. גדודי מילואים מכילים לרוב פחות יכולות לחימה ומשאבים מבצעיים מאשר גדודים סדירים, וגם בהכרח פחות חיילים, ובהתאם היכולת להוציא גם משימות קדמיות יותר פוחתת.
3 צפייה בגלריה
נתניהו. מקבל החלטות קצרות טווח, ובצה"ל כבר לא יודעים היכן להשקיע את משאביו ברצועה
(צילום: עומר מירון/ לע״מ)
מיום ליום רוב הקשב המטכ"לי והמשאבים הצה"ליים יושקעו בהתקפה מרובת השלבים על העיר עזה, עם 12 צוותי קרב חטיבתיים. לכן ייתכן שחמאס ירכז מאמץ דווקא על המטרות הנייחות של צה"ל ברצועה: הכוחות הסטטיים במהותם שיתרכזו במשימות הגנה עצמית בצירי הביתור שנותרו ממרכבות גדעון א'.
הזגזוגים של הדרג הפוליטי וההחלטות הטקטיות קצרות הטווח שמקבל נתניהו, שגם הן משתנות למכביר, הובילו לכך שצה"ל כבר לא יודע היכן להשקיע את משאביו ברצועה: האם למסד את צירי הביתור, בעיקר את העמדות הקבועות של החיילים במגן עוז, למוצבים של ממש כמו באזור החיץ ובציר פילדלפי באופן שהחיילים שמחזיקים את מגן עוז ומורג יוכלו לעשות זאת בתנאים מבצעיים ולוגיסטיים סבירים - או להשאיר את החיילים שם בתנאים ירודים ובסכנה לחשיפה ותקיפה על ידי האויב, כפי שקרה במגנן חטיבת כפיר במתקפה המשולבת של חמאס לפני כשבועיים, או בצילום כוח גולני מבית החולים נאסר - שהביא את הלוחמים להפגזה על בית החולים.
באוגדת עזה נערכים בערנות גבוהה לא רק לתרחישים של מתקפה על כוחות צה"ל בצירי הביתור ובציר פילדלפי בדרום הרצועה במהלך המבצע הקרוב, אלא גם לפיגועי גרילה בגבול עם העוטף. מדובר בתרחיש שנלקח בחשבון על אף רצועת החיץ שהוקמה בשטח העזתי, לאור מרחבים שבהם עדיין יש מנהרות במרחק מה מהגבול.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.09.25
