חקירת הפיגוע בירושלים אתמול (שני) עדיין נמשכת, כאשר כוחות צה"ל של פיקוד המרכז פשטו על בתיהם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע והתגוררו בכפרים קטאנה וקובייבה הסמוכים לירושלים. לפי התחקיר הראשוני, המחבלים התחמשו בנשק מאולתר וסכינים, נכנסו דרך פרצה בגדר ההפרדה בעוטף ירושלים, עלו על רכב הסעות שב"חים וירדו בצומת רמות. הפיגוע בירושלים הכניס לדריכות משמעותית את פיקוד המרכז, שם מתכוננים בימים אלה לתקופה מתוחה.
אל המתיחות של החגים שיחלו בקרוב מצטרפות העצמת הפעילות ברצועת עזה וההצהרות הצפויות על הכרה במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם, ומנגד רצונם של חלק משרי הקבינט להכריז על ריבונות ביו"ש. החשש במערכת הביטחון הוא כי חמאס פועל להוציא פיגועים בלב הארץ בכול צורה, והוא משתמש לצורך כך במראות מהרצועה.
מתחילת השנה סיכל שב"כ ביו"ש למעלה מאלף פיגועים משמעותיים, בהם למעלה מ-550 פיגועי ירי ו-450 פיגועי מטען, וחוסלו כ-137 מחבלים. כמו כן, מאז תחילת המלחמה נתפסו מעל 2,000 אמצעי לחימה ונעצרו מעל 500 מחבלים.
צה"ל כבר נמצא במחנות הפליטים ג'נין, טול-כרם ונור א-שמס כבר חודשים ארוכים. הכוחות הרסו מאות מבנים, פירקו תשתיות טרור ושינו משמעותית את פני המחנות. בסך הכל, בשלושת מחנות הפליטים נפתחו מעל 11 קילומטרים של צירים לצורך יצירת חופש פעולה לכוחות צה"ל.
שר הביטחון כ"ץ הצהיר שהכוחות יישארו במחנות עד לסוף השנה, אך כבר כעת יש דיונים מה עושים הלאה: האם מאפשרים לתושבי המחנות לחזור או שלא, ואיך ומתי הכוחות ייצאו מהמחנות. בנוסף, בעקבות חקירת הפיגוע אתמול שוב עולה שאלת גדר ההפרדה. במארס 2022 חוותה ישראל רצף פיגועים קטלני שגבה את חייהם של 21 בני אדם. בעקבות כך יצא צה"ל למבצע "שובר גלים" שעיקרו היה עיבוי קו התפר, בניית מכשול היכן שאין, שינוי נהלי פתיחה באש מול מסתננים בגדרות והגברת האכיפה מול מסייעי שבח"ים ואלו המקבלים אותם לעבודה בישראל.
אלא שמאז תחילת המלחמה הממשלה אסרה על כניסת פועלים לשטח ישראל מלבד פועלים חיוניים, והעובדה הזאת בשילוב הימשכות המלחמה גרמו לתופעת המסתננים והסייענים לגדול ופגעו בהרתעה של צה"ל שהייתה חזקה בחודשים הראשונים למלחמה אז קו התפר נשמר באופן הדוק.
"המציאות עברה שינוי משמעותי מעבר לקו הירוק"
זירת יו"ש עוברת שינויים משמעותיים שלא התרחשו עשרות שנים, ולא רק בפן הביטחוני. במהלך השנתיים האחרונות ישנה דהירה קדימה בבנייה והרחבת ההתנחלויות מעבר לקו הירוק. בין היתר, הכרזות על אדמות מדינה, הקמת חוות חקלאיות והלבנת מאחזים בדיעבד. השיא מגיע בימים אלה עם ההצהרות של שרים בקבינט אודות החלת ריבונות ביו"ש כתגובה למהלך מדיני שיבצע מקרון בעצרת האו"ם.
בנקודת הזמן הנוכחית, גורמים פוליטיים מתרשמים כי נתניהו מעדיף שלא לקדם מהלך של סיפוח או ריבונות ולהמתין ולראות מה יהיה בעצרת האו"ם. גם אז, כך טוענים גורמים פוליטיים, "הוא לא יילך עד הסוף". גם סוגיית הרשות הפלסטינית וכיצד להתנהל מולה עולה. במערכת הביטחון מקיימים עם אנשי המנגנונים קשרי ביטחון הדוקים, כשמנגד שרים בקבינט מסבירים שיש למוטט את הרשות.
לכן, גורמי ביטחון מסבירים כי יו"ש מגיעה לנקודת הכרעה משמעותית בה תצטרך הממשלה להחליט מה יעלה בעתיד הזירה שמעבר לקו הירוק. לדבריהם, "אם נחזור למה שהיה לפני שלוש שנים זה יהיה בזבוז ופספוס אדיר. המציאות עברה שינוי משמעותי מעבר לקו הירוק. זה לא מבטיח של יהיו פיגועים, אבל התפיסה הביטחונית שונה בתכלית".
