אין הרבה אנשים שמחזיקים ברזומה הדיפלומטי של וונדי שרמן. מי שהייתה, בין היתר, סגניתו של אנתוני בלינקן, שר החוץ בממשל ג'ו ביידן, נמצאת גבוה מאוד בצמרת כל רשימת נשים פורצות דרך בשירות החוץ של ארה"ב. בגיל 76, שרמן ראתה הכל במשחק המתיש וחורק השיניים של דיפלומטיה גלובלית, אבל היא כנראה מעולם לא חששה כל כך לגורל הדמוקרטיה בארה"ב, ובישראל. "זה זמן ברוטלי מאוד לכולנו", אומרת שרמן, אידיאליסטית בלתי שבירה, "הדאגה הגדולה ביותר שלנו צריכה להיות שהדמוקרטיה תחזיק מעמד, ושהערכים שמחברים את ארה"ב וישראל יתעלו מעל הפוליטיקה העכשווית".
יש חשש ממשי בקרב מי שאכפת להם מדמוקרטיה ליברלית לעתידה של ארה"ב.
"זו בוודאי התקופה המאתגרת ביותר בימי חיי. זה לא שהמדינה שלנו לא נקרעה לגזרים בעבר. הייתה לנו מהפכה, הייתה לנו מלחמת אזרחים, מלחמת וייטנאם. היו לנו הרבה תקופות קשות ואלימות שאנשים נוטים לשכוח, אבל אי-אפשר להמעיט בסכנות המציאות הנוכחית".
זה נראה כאילו כל המוסדות שאמורים להגן על הדמוקרטיה האמריקאית לא סתם נכנעים, אלא קורסים.
"אני מאמינה בחוסן המוסדות שלנו, אבל שותפה לחרדה. יש ציטוט שהיה אהוב על מוסוליני, שהסביר שמה שהוא עושה זה כמו למרוט תרנגולת. את תולשת נוצה אחת בכל פעם, אנשים לא שמים לב, ובוקר אחד מגלים שהתרנגולת מרוטה לגמרי. כל אחד מאיתנו צריך להיות מודע עכשיו לכל נוצה. ברגע שמוותרים על זכויות ועל חלקי דמוקרטיה, קשה הרבה יותר להחזיר אותם ובהרבה מקומות כרגע התרנגולת נמרטת".
ב-2021 חזרה שרמן בפעם השלישית לעבודה בממשל אמריקאי, הפעם כאישה הראשונה בתפקיד סגנית שר החוץ. רשימת המטלות הייתה ארוכה ודי ברור שהסכסוך הישראלי-פלסטיני לא עמד בראשה. לא כי לביידן ולבלינקן לא היה אכפת, אלא מכיוון שהם לא ראו סיכוי להתקדמות.
"הסכסוך הזה הוא נושא מרכזי עבורי באופן אישי כי ביטחון ישראל חשוב לי", אומרת שרמן, "אבל ברור שהפתרון שאנחנו מאמינים בו התרחק. עבדתי בממשל קלינטון כשהיינו כל כך קרובים להסכם וערפאת פשוט לא הצליח להגיד כן אחרי שכבר התחייב לנשיא. בדיעבד, הרגע לפתרון שתי המדינות אבד ולא הושג מחדש, אבל מנקודת מבט אמריקאית, תמיד חשבנו שזו נותרה הדרך הכי טובה לשמור על ביטחון ישראל כמדינה יהודית. זו בוודאי לא דעתו של ראש הממשלה נתניהו, ואני מודאגת מאוד.
"גם לאחרונה היו אירועים רבים שפגעו בביטחונם של ישראלים והותירו את הפלסטינים עם פחות סיכויים לעתיד. אנשים רעבים וחסרי בית בעזה, החטופים אינם מוחזרים, ואין הפסקת אש או שלום באופק. בוודאי שההתקפה השבוע בדוחא והפלישה לעזה מרחיקות את השלום עוד יותר".
עזבת את משרד החוץ לפני 7 באוקטובר, אבל את יכולה להעריך איפה ממשל ביידן צדק וטעה בשנה שאחרי?
"אנחנו תומכים בזכותה של ישראל לקבל את ההחלטות שלה בעצמה. גם כשאנחנו לא מסכימים עם ההנהגה בישראל – ואני בהחלט לא מסכימה במובנים רבים עם נתניהו והממשלה הנוכחית – זו לא המדינה שלי ואלה לא ההחלטות שלי. אבל ארה"ב בהחלט יכולה להפעיל לחץ כמו הסנקציות שהטיל הממשל על מתנחלים אלימים בגדה המערבית.
"קיימנו דיונים פרטיים רבים עם ראש הממשלה, ניסינו שוב ושוב להשיג הפסקת אש כדי להחזיר את החטופים. הנשיא ביידן אפילו ניסה להקים מזח כדי לספק סיוע לתושבי עזה, מה שהיה רעיון מטורף למען האמת, שעלה הרבה כסף ולא עבד בסופו של דבר, אבל היה קריטי להגביר את המאמץ להכניס סיוע".
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה עם הנשיא ביידן. "נתניהו מאוד נהנה מהכוח שיש לו, ושכנע את עצמו שהוא עושה את זה למען ישראל"
(צילום: חיים צח / לע"מ)
היא מדגישה כי "חשוב לזכור כל הזמן שחמאס הוא שהתחיל את כל זה ב-7 באוקטובר, זו אשמתו המלאה והוא לא יכול להמשיך לשלוט בעזה – אבל אם לא נעזור לתושבים הרגילים שם, ניצור דור אחרי דור של אנשים שעשויים לבצע מעשי טרור נוספים. ארה"ב יכלה כנראה להפעיל לחץ גדול יותר על ישראל לא רק להגיע להפסקת אש ראשונה, אלא לשמור עליה, ולא להישאר חודשים ללא סיוע הומניטרי לעזה. מה שקורה שם עכשיו טרגי".
אנשים שהיו בתוך ממשל ביידן אומרים שנתניהו חיבל בעסקאות והאריך את המלחמה. כמי שמכירה אותו עשרות שנים, את מופתעת?
"לצערי, לא. אני חושבת שהוא מאוד נהנה מהכוח שיש לו, ומאמין, או שיכנע את עצמו, שהוא עושה את הדבר הנכון למען ישראל. אני לא יכולה להעריך עד כמה זה נועד להגן על עצמו מבחינה משפטית, אבל אני רואה את ההפגנות הגדולות ברחובות וחושבת על משפחות החטופים ולא יכולה לדמיין מה עובר עליהן. יש מספר עצום של ישראלים שרוצים לראות דברים זזים לכיוון אחר. אני מקווה שזה יקרה".
שיחות מאובטחות בווידיאו
שרמן נולדה במרילנד לאבא רופא ואמא פעילה חברתית, והייתה מעורבת בקהילה היהודית מגיל צעיר. אחרי שסיימה ללמוד באוניברסיטת בוסטון ובהמשך בהרווארד, הייתה עובדת סוציאלית. שנים של אקטיביזם הובילו אותה בתחילת שנות ה-80 למפלגה הדמוקרטית, ולאחר מכן לעבודה ממשלתית ולקריירה יוצאת דופן.
בממשל ביל קלינטון היא הייתה חלק מהצוות של מזכירת המדינה המיתולוגית מדליין אולברייט, שהפכה עם השנים גם לחברה טובה ("אני מאוד מתגעגעת אליה, היא לימדה אותי לא לפחד להיות האישה היחידה בחדר"), מונתה כיועצת מיוחדת לקלינטון לענייני צפון-קוריאה וניהלה את המגעים סביב ההסכם שנועד להגביל את תוכנית הגרעין הקוריאנית.
היא חזרה לבית הלבן בממשל אובמה, כשמונתה תחת הילארי קלינטון לתת-מזכירת המדינה לעניינים מדיניים. המשימה המרכזית שלה בסיבוב הזה הייתה להוביל את צוות המשא ומתן של ארה"ב לשיחות עם איראן לקראת הסכם הגרעין ב-2015. עשר שנים אחרי, שרמן מתעקשת שהדיווחים על הקרע הגדול בין ארה"ב לישראל בנושא הזה היו מוגזמים. לפחות ככל שמדובר בישראלים שאינם בנימין נתניהו.
"חמאס הוא שהתחיל את כל זה ב־7 באוקטובר והוא לא יכול להמשיך לשלוט בעזה, אבל אם לא נעזור לתושבים שם, ניצור דורות של אנשים שעשויים לבצע מעשי טרור נוספים"
"ישראל הייתה המקום הראשון שאליו נסעתי אחרי שסיימתי את תפקידי בממשל אובמה", היא אומרת, "רציתי להודות לאנשים שם על העזרה העצומה במשא ומתן עם איראן. לא היה שום דבר שעשינו שישראל לא ידעה. קיימתי שיחת וידיאו מאובטחת אחרי שיחת וידיאו מאובטחת עם צמרת הביטחון הישראלי ועם מומחי גרעין מקהילת המודיעין. קיבלנו תמיכה אדירה בכל מה שעשינו, בידיעה שבסופו של דבר ראש הממשלה אולי לא יסכים, והוא אכן לא הסכים. זו הייתה הבחירה שלו".
אפשר להניח שאת חושבת שעזיבת ההסכם הייתה טעות, אבל הרבה דברים קרו מאז. איך את מעריכה את סיטואציית הגרעין האיראני עכשיו?
"אם טראמפ לא היה עוזב את העסקה בקדנציה הראשונה שלו, היו לנו ערוצי תקשורת שיכלו להביא אותנו למקום שונה מאוד מהיום, אבל כמובן אין לי דרך לדעת את זה בוודאות. אין ספק שהמתקפה הצבאית אכן פגעה בתוכנית הגרעין של איראן, אבל עדיין יש לה אורניום מועשר וצנטריפוגות מתקדמות. אני חושבת שהגדלנו את הסיכון שהקיצוניים ביותר ילחצו עכשיו על בניית פצצה. ישראל מאמינה שהיא יכולה לכסח את הדשא שוב ושוב ושוב, אבל באיזה מחיר? אני עדיין מקווה שנוכל לחזור לדיפלומטיה, זה עדיף".
המלגה של קרן עופר
שרמן משמשת היום עמיתת מחקר במרכז להנהגה ציבורית בבית הספר "קנדי" לממשל באוניברסיטת הרווארד, ומרגישה שזו שליחות מיוחדת בתקופה כזו. בין השאר תפגוש סטודנטים מישראל שיקבלו הזדמנות ללמוד מנהיגות במוסד היוקרתי בעולם, עם מלגה שתעניק להם קרן משפחת עידן ובתיה עופר. פרטים על הרישום לקבלת המלגה הקרובה ייחשפו על ידי הקרן ביום רביעי הקרוב בוובינר בהשתתפות בתיה עופר ובכירים בהרווארד. "אני גאה במלגה הזו", אומרת שרמן, "כי היא חשובה למנהיגות העתידית של ישראל".
לאיזו הרווארד הסטודנטים הללו מגיעים?
"אין ספק שאנטישמיות הייתה בעיה בקמפוס של הרווארד ובקמפוסים רבים אחרים. ההיסטוריה לימדה אותנו שככל שאנשים פוחדים יותר, העם היהודי הופך לעיתים קרובות שעיר לעזאזל. הרווארד ערכה מחקר בשנה האחרונה שהעלה שאכן יש אנטישמיות בקמפוס, ולמען האמת יש אפילו יותר איסלאמופוביה. ברור שלא ננקטו כל הפעולות שהיה צריך לעשות במהירות כדי להתמודד עם האנטישמיות אחרי 7 באוקטובר".
ההופעה של נשיאת האוניברסיטה לשעבר קלודין גיי בשימוע בקונגרס לא עזרה.
"כל נשיאות האוניברסיטאות שהופיעו בשימוע הזה הקשיבו לעורכי הדין במקום לאנשים שהן היו צריכות להקשיב להם, ולכן נתנו תשובות של עורכי דין במקום תשובות אנושיות. תשובה אנושית הייתה צריכה להיות: 'כן, יש אנטישמיות. עשינו כמה דברים, לא מספיק, צריך לעשות יותר, הנה עשרה צעדים שנבצע'. אני כן חושבת שנעשתה הרבה התקדמות מאז בהרווארד. בכלל, האוניברסיטאות צריכות לעשות עבודה טובה יותר בתמיכה בחופש ביטוי לכולם, לא דיבור מאיים, אבל חופש ביטוי".
קצת קשה עם ממשל שיצא למלחמה נגד אוניברסיטאות עילית.
"זה ממשל שהחליט שיש דברים מסוימים שיקנו לו יותר כוח ויותר שליטה: לרדוף אחרי אוניברסיטאות, לרדוף אחרי מוסדות ממשלה, לרדוף אחרי מבקרים. טראמפ טוב מאוד בהפעלת כוח, בהפעלת פחד ובשימוש בכסף. מאכזב אותי שיש הרבה פקידים שיותר חשוב להם להישאר בתפקיד, אבל זה המקום שבו אנחנו נמצאים.
"תוכנית הגרעין של איראן נפגעה, אבל עדיין יש לה אורניום מועשר וצנטריפוגות מתקדמות. ישראל מאמינה שהיא יכולה לכסח את הדשא שוב ושוב ושוב, אבל באיזה מחיר?"
"יש לנו נשיא שמקדיש זמן למלחמה נגד מנחי תוכניות לילה, וישיבת קבינט הופכת לתוכנית טלוויזיה בת שלוש שעות שבה הם מתחרים מי יחמיא לו יותר. חלק מזה כנראה מאוד מבדר, אבל אם אי פעם היינו צריכים עיתונות חופשית וישירה – זה עכשיו".
הרבה אמריקאים נראים אדישים למעבר מדמוקרטיה לסוג של אוטוקרטיה. משהו בפירוש נשבר.
"הגלובליזציה הביאה הרבה דברים טובים – מזון יותר בריא, תרופות, האפשרות להיפתח ולהיות חלק מהעולם – אבל היא גם עקרה הרבה אנשים, גזלה מהם עבודות ואורח חיים והכניסה אותם למשבר זהות. פתאום האנשים שעברו לשכונה שלך לא נראו כמוך, לא דיברו את השפה שלך, לא הלכו לכנסייה שלך. פתאום הומואים יכלו להתחתן. לא עשינו עבודה טובה בעזרה לאנשים להסתגל לשינוי חברתי וכלכלי מהיר, וזה נוצל בידי פופוליסטים. אנחנו צריכים לעבוד קשה מאוד כדי לעזור לאנשים לדמיין לעצמם מקום טוב בעתיד הזה, כדי שניאחז בדמוקרטיה ולא נמצא את עצמנו נשלטים על ידי אוליגרכים או אנשי טכנולוגיה שחושבים שהם יודעים טוב יותר מאיתנו איך העולם צריך להיראות".
אגב איך העולם צריך להיראות, בעשור האחרון החליטו מצביעים אמריקאים פעמיים שלא לשלוח אישה לבית הלבן.
"הילארי קלינטון הייתה צריכה להפוך לנשיאה, זה לא קרה בגלל כמה תאונות היסטוריות. קמלה האריס כנראה לא יכלה לנצח, כי לדעתי זה היה בלתי אפשרי עבור כל מועמד דמוקרטי לנצח בבחירות האחרונות. אחרי שעזבתי את הממשל ב-2015 כתבתי ספר שנקרא 'לא לבעלי לב חלש' ובו ניסיתי להסביר שהתמדה היא הדבר הכי חשוב, במיוחד כשהכל נראה מאוד קודר. מלחמת העולם הראשונה כונתה 'המלחמה שתסיים את כל המלחמות', ואנחנו יודעים מה קרה 20 שנה מאוחר יותר. דברים אף פעם לא גמורים. אני מצטערת שהבת שלי צריכה להילחם שוב את הקרבות שחשבתי שמנענו ממנה, אבל ככה זה, אז צריך להילחם שוב. אני מקווה שלפני שאעזוב את העולם כן אראה אישה הופכת לנשיאה".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.25
