מאות הנג"משים, הטנקים ודחפורי D9, אמורים להתפרס בקרוב על רגבי שדות החומוס והחיטה, בחלקו הצפוני של עוטף עזה, בואכה אשקלון. משם אמורים לשעוט ראשוני המשוריינים תחת אוגדות 98 ו-162, לחצות את מוצבי רצועת הביטחון החדשה שצה"ל הקים בצד העזתי של הגבול, ולנעוץ יתד בקצה החץ - מעוזי חמאס.
דהירה שכזו אמורה לקחת זמן קצר, אך את הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מדאיג ומטריד משהו אחר, ערב מבצע "מרכבות גדעון ב'". לא מדובר רק בסכנת המוות לחטופים שבעיר עזה. על כך הקפיד הרמטכ"ל, קלה כבחמורה, בהוראותיו האחרונות למפקדי האוגדות שיתמרנו בעיר - בתקווה שההנחיות הללו יירדו עד לאחרוני מפקדי המחלקות והכיתות - לנקוט במשנה זהירות.
גם לא רק מספר החללים בחודשים הקרובים מדאיג את הרמטכ"ל - זמיר הדגיש שוב ושוב בדיונים האחרונים את עיקרון "הבטיחות לפני מהירות", כדי לא ליפול למלכודות שטומן חמאס בסמטאות ובמנהרות. גם השחיקה פחות מדאיגה את זמיר - הלוחמים והמפקדים יעמדו בכל משימה בסופו של דבר, מול כל אויב. הדבר שמתסכל את הרמטכ"ל יותר מכל הוא ההססנות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל השר הקובע בקבינט, בצלאל סמוטריץ', בקבלת החלטה ארוכת טווח שאמורה להתחיל להתממש בסוף המבצע.
הרי גם התמרון הזה ייגמר בדיוק כמו התמרון הקודם בעיר, ושוב הישגי הלוחמים יישחקו מיום ליום וחמאס יתחזק מחדש. צה"ל הוא קבלן הביצוע של כל החלטה מדינית, שנויה במחלוקת ככל שתהיה; ממשל צבאי-ישראלי כחלופה לשלטון חמאס על שני מיליון הפלסטינים ברצועה, או ממשל ערבי-אזורי בחסות אמריקאית, או שמא הענקת נתחים-נתחים מהשטח לגורמי הרשות הפלסטינית, לאחר שאלו יטוהרו על-ידי צה"ל, בעיקר מתחת לקרקע.
בימים האחרונים למדו הלוחמים בצאלים את טכניקות הקרב החדשות. כיצד להשמיד מבנים מבלי להיכנס אליהם ולסרוק את חדריהם; הם למדו איך לא לקום מיד בהיתקלות, ואת טכניקת ההתקדמות והלחימה בין הריסות, שכבר משמשות כיתרון למחבלי חמאס.
גם ביטול ההתנתקות, כיבוש אמיתי של השטח והתיישבות יהודית מחדש, היא החלטה שאת יישומה צה"ל יהיה חייב לתכנן ולבצע במשך חודשים ארוכים. המשותף לכל ההחלטות הללו על עתיד עזה הוא שכולן מסוכנות פוליטית, מחייבות שכנוע בארץ ובעולם ומחייבות אומץ מנהיגותי, שלא מתבטא בעוד "מרכבות גדעון". כל יתר הרעיונות-ספינים של חימוש חמולות עזתיות ע"י צה"ל או עידוד הגירה - כשלו.
הרמטכ"ל כמעט מתחנן לדרג הפוליטי: רק תחליטו כבר מה אתם רוצים לעשות עם עזה. לשלוח שוב ושוב לוחמים לאותן שכונות ועיירות ללחימה במעגלים, עם קינוח שחוזר על עצמו - האשמת צה"ל והעומדים בראשו בכישלון הכרעת חמאס, זה לא מה שיכריע את חמאס ובטח לא ישיב את החטופים. בתרחיש האופטימי ביותר של צה"ל, "מרכבות גדעון ב'" אמור להסתיים בסוף השנה, סביב ינואר 2026 עם הכרעת חטיבת העיר עזה בחמאס, הגעה לחלק הארי של בסיסי הטרור התת-קרקעיים בעיר, ושיטוח אלפי מבנים כדי לנסות ולמנוע את שיקום המנהרות.
כדאי לקחת בעירבון מוגבל כל הבטחה ללוח זמנים, גם אם תצא מפיו של לובש מדים. צה"ל כבר הבטיח לא אחת מתחילת המלחמה שתוך שלושה שבועות נכריע את גדוד זייתון או שתוך ארבעה חודשים נכריע את חטיבת חאן יונס. הגדודים והחטיבות של חמאס אכן הוכרעו על-ידי צה"ל, ומנעו להוציא 7 באוקטובר נוסף או מתקפות פלוגתיות על הכוחות המתמרנים; אין כיום פיקוד ושליטה ארגוני לחמאס, כפי שהיה לו לפני שנתיים, וחמאס התאהב במודל הגרילה, ויתר כוחותיו נשמרים באוכלוסייה.
כדי להעמיק ולשמר זאת צה"ל יהיה חייב להמשיך לפעול קרקעית נגד חמאס בשנים הבאות, ככה חושבים כמעט כל מג"ד ומח"ט שנלחם בעזה. השאלה היא אם הדרג הפוליטי - כלומר נתניהו - יתרום את חלקו ויקבל את ההחלטה האסטרטגית החסרה. כל החלטה. ל"מרכבות גדעון ב'" ייכנסו לוחמי צה"ל שחלקם מעולם לא דרך בשטח הרצועה; חיילים סדירים שהיו עדיין בתיכון ב-7 באוקטובר ומיהרו למלא את השורות בבסיסי הטירונות של גבעתי, חטיבה 7, גולני ויתר חטיבות החי"ר, השריון וההנדסה הקרבית.
צה"ל דיווח ששוב מחזור הגיוס הקרבי של בני ה-18 עלה על גדותיו, וכמו בהתייצבות למילואים באוקטובר 2023, המתמטיקה הצה"לית מגדירה עצמה מחדש, עם 105 או 110 אחוזי מילוי שורות בבא"חים.
בימים האחרונים למדו הלוחמים הללו בבסיס האימונים צאלים את טכניקות הקרב החדשות, בטעימה, על קצה המזלג - כיצד להשמיד מבנים מבלי להיכנס אליהם ולסרוק את חדריהם. הם למדו איך לא לקום מיד בהיתקלות, ואת טכניקת ההתקדמות והלחימה בין הריסות, שכבר משמשות כיתרון למחבלי חמאס.
מעדויות בשטח, בקרב הלוחמים הצעירים בעיקר, המוטיבציה גבוהה, לצד ההתרגשות והחששות הטבעיים. זו ההזדמנות שלהם, שעתם לקחת חלק במערכה. האתגר יהיה על מפקדיהם בדרג הטקטי - הסמלים והמ"מים, מפקדי הצוותים - לתרגם את הניסיון שצברו להחלטות מושכלות, לשמירה על ערנות ביום הרביעי והחמישי במגנן החשוף למחצה, או בציר הביתור שיפרצו, כאשר יאבטחו את חיילי ההנדסה בדחפורים, למשימה איטית וכבדה תחת השמש הקופחת.
עד אז צה"ל יספק לדרג המדיני, כפי שביקש ממנו, תחנות עצירה בכל זאת לעסקה. שטחי הכינוס יצולמו היום ומחר חרף מגבלות הצנזורה. כתבים יעמדו לצד הטנקים והתותחים, ותמונות הטורים המשוריינים יעשו את הרושם הקבוע, על הציבור ובעיקר על חמאס. עד לשריקת הפתיחה - לחזור לתוך עזה.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.09.25
