"שיהיה לכם ברור: אנשים בקבע מתקשרים ושואלים אם אפשר להקדים פרישה באמצע מלחמה". כך, אחרי שנתיים שבהן הצבא מתמודד עם מציאות מאתגרת כמו שאף אחד לא הכיר, הזהיר אתמול (רביעי) ראש אכ"א דדו בר כליפא בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
משרתי קבע רבים, הוא התריע, מבקשים לצאת לפנסיה מוקדם מהמתוכנן ‑ ולפרוש מהשירות בצה"ל. בזמן שהדיון על התוספת לפנסיה של אנשי הקבע חוזר לסדר היום הציבורי ברקע פסיקת בג"ץ, מבקשות נשות המשרתים להבהיר שהתמריצים הללו הם חלק מהתגמול הראוי למי שמקדיש את חייו למדינה, יום-יום, מבחירה.
יעל היבש (37) מכפר אדומים, שנשואה לסא"ל ש' (38) המשרת באוגדה מתמרנת בעזה, טוענת שמגמת העזיבה היא לא איום, אלא מציאות. "בפועל, העזיבה החלה. אלה לוחמים שמבקשים לעבור לתפקיד מטה, או פורשים". היא שיתפה: "אני, אישית, מכירה כמה וכמה שהודו שלא יהססו להחזיר תמריץ כספי שכבר קיבלו במסגרת הארכת השירות, רק כדי להשתחרר מהמחויבות הזו. הם לא עומדים בעומס".
יעל, אם לארבעה ילדים (בגילי 13, 11, 8 ו-3), מפרטת על העומס שלדבריה יכול להכריע את משרתי הקבע: "יש שחיקה אחרי שנתיים של לחימה רצופה. במקביל, האתגר של המרחק הממושך מהמשפחה הכניע אותם. הם רואים את המחירים שמשלמים האישה והילדים שלהם".
ולמרות שבעלה לא חשב על פרישה, הוא מתמודד עם שורת קשיים שמשפיעים על ההתנהלות בבית. "היו רגעים של שחיקה מאוד גדולה. דיברנו בינינו איך נצלח את התקופה הזו מבחינה משפחתית. אחד הדברים שעוד מחזיקים אותו בתפקיד היא העובדה שהוא מבין כמה הוא משמעותי, הערך שהוא מקבל וההבנה שזה המאני-טיים שלהם - הם עושים עכשיו את מה שנערכו לקראתו כבר שנים".
"חלק מזה שבעלי יכול להמשיך ולהילחם בכזו עצימות במשך כל כך הרבה זמן, זו התמיכה שלי", אמרה יעל בכנות. "אנחנו משלמים מחירים משפחתיים כבדים, ויש עוד הרבה משפחות מגויסות כמונו. אנחנו מדברים על החרדות של הילדים, הגעגועים, חוסר הוודאות וההקרבה הזוגית שלנו. כבר שכחנו מה זו זוגיות, הרבה זמן שלא היה לנו זמן של שנינו. גם כשהוא חוזר הביתה הראש שלו לא שקט, הוא נשאר בתוך המלחמה גם בהפוגות הקצרות. היום, גם אני מבינה את התפקיד שלי, למרות שקשה לי. אני עושה את כל המאמצים להמשיך ולתמוך בו. המצב הנוכחי הביא אותי לעשות דברים שמעולם לא עשיתי לפני כן, כמו לבקש עזרה".
מתוך האתגרים הללו, יעל ייסדה את ארגון "פורום משפחות הקבע" יחד עם ארבע נשים נוספות, כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה. מאז הן פועלות נמרצות לקידום זכויות המשרתים ומשפחותיהם. "כשהקמנו את הפורום חשבנו שנייצג רק את בני או בנות הזוג של משרתי או משרתות הקבע, ושנעסוק רק בהיבט של פיצוי אובדן הכנסה. עם הזמן הבנו שהסיפור גדול יותר ממה שחשבנו. התמיכה שלנו במשפחות היום מחזקת את הצבא. אנחנו פועלות מתוך ההבנה שאם המשרת בקצה יהיה טרוד ממצב המשפחה שלו – אז הוא לא יישאר בצבא. אנחנו דואגות להציף את הקשיים וההתמודדויות מהשטח בהד גדול".
מי שלא יוצאים מהראש של הפעילות בפורום משרתי הקבע, הם דווקא אלה שעדיין לא התחייבו לשירות כזה: המפקדים של דור העתיד. "החשש שלנו חייב להיות לגבי דרג הפיקוד הצעיר, אלו שרואים סביבם משפחות קבע מתפרקות וחוששים לעתיד שלהם. אלו המפקדים של המחר, והם חייבים להרגיש ביטחון לגבי המשך השירות שלהם. הפגיעה כיום באנשי הקבע, בהיבט הכלכלי, מאותתת חוסר הערכה כלפיהם", אמרה יעל, והתייחסה לפסיקת בג"ץ מתחילת השבוע ואף לביקורת שלפעמים מתעוררת בציבור, על התנאים של משרתי הקבע - במיוחד אחרי היציאה לפנסיה: "בחיים לא שמעתי לפני שקוראים לנו 'אוכלי חינם', עד שהגיעה המלחמה".
גם אלה מדינה (42) מכרכור, הנשואה לקצין משאבי האנוש סא"ל אודי (42), שותפה לתחושות הללו. "חיים של קבע הם שוחקים, מאתגרים, עם מחירים משמעותיים מאוד ברמה האישית והמשפחתית", אמרה. "הילדים לא רוצים אבא גיבור, הם רוצים אבא בבית. כשמסתכלים להם בעיניים, מאוד קשה להסביר להם למה חשוב לצאת למשימה ולמלא אותה, במקום להיות איתם. בעלי לאורך כל השנים כל כך האמין במה שהוא עושה והרגיש סיפוק אדיר בתרומה האדירה של השליחות שלנו לעם ישראל. זה מה שחיזק אותו לשאת את האתגר, שהמחיר יהיה שווה את זה".
ראש אכ"א בוועדה לביקורת המדינה, אתמול
(צילום: ערוץ הכנסת)
3 צפייה בגלריה
ראש אכ"א בר כליפא הזהיר בדיון בכנסת: "תהיו מוטרדים מעניין הגדלות הרמטכ"ל"
(צילום: ערוץ הכנסת)
אלה היא אם לארבעה ילדים ‑ נועם (14), לירי (11), יהלי (7) ודור (שבעה חודשים) ‑ שבעצמם עברו חוויה קשה ב-7 באוקטובר, כזו שאת ההשפעה שלה אולי מוקדם לאמוד. "אודי היה משא"ן אוגדת עזה. אני ושלושת הילדים, לפני שהקטן נולד, סגרנו שבת כשהמחבלים תקפו את האוגדה", היא סיפרה. "בעלי, שאינו לוחם, יצא להילחם, ואנחנו הסתתרנו בחמ"ל במשך 13 שעות עד שהגיעו לחלץ אותנו. זו הייתה חוויית סף מוות, היה לנו מזל שניצלנו. אחרי אותה שבת, אודי סגר 15 שבתות רצופות, לא ראינו אותו במשך חודשים בתחילת המלחמה".
בסוף החודש צפוי אודי להגיע לגיל פרישה לפנסיה, ויום למחרת להתייצב לשירות מילואים. לאורך המלחמה, גם אלה התייצבה לשירות מילואים והשלימה כ-100 ימים בתפקידה בחיל המודיעין. "אנחנו פועלות מתוך ההבנה שהיום המשרת והמשפחה שלו הם אחד. השליחות והמחירים שהיא גובה משותפים. הם צריכים מעטפת חזקה בבית, כי כשהמשפחה עטופה ומקבלת מה שצריכה - למשרת יש שקט לשרת ולבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר".
לסיכום, היא התייחסה לחשש הממשי מעזיבתם של משרתי הקבע, זה שהזכיר בר כליפא בכנסת. אחרי שבג"ץ קבע כי התוספת לקצבה שאותה רשאי הרמטכ"ל להעניק למשרתים בקבע אינה חוקית, אלה, שהגיעה אתמול לדבר על הנושא בוועדת חוץ וביטחון, מסבירה מה המשמעות של הצעד הזה: "לא יכול להיות שאנשים שנותנים ומקריבים יותר מכולם במשך עשרות שנים מחייהם - אחרי שנתיים של המלחמה הקשה והארוכה בתולדות המדינה שלנו - דווקא בהם בוחרים לפגוע. הם לא יכולים להתאחד ולהשמיע את ההתנגדות שלהם, כי הם עסוקים להילחם עבור כולנו עכשיו. מדובר בפגיעה כלכלית קשה, ובפגיעה מורלית אנושה".
גם היא רואה לנגד עיניה את מפקדי המחר: "למה שהמ"פ הצעיר שמשרת עכשיו, ולא רואה את אשתו והילד שלו, יבחר לשרת בקבע? זו בבחינת הבחירה המזוכיסטית, עם ההרס העצמי. של לתת ולתת ולתת בלי לקבל הכרה והערכה, כשרק לוקחים לך. המדינה צריכה לשמור על משרתי הקבע שלה, כי הם הביטחון של כולנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.09.25
