פרדריק וילם דה קלרק, הנשיא הלבן האחרון של דרום אפריקה, חתן פרס נובל לשלום, כתב פרק שלם בביוגרפיה שלו שתמציתו: "לא הלחץ הבינלאומי הוא שהפיל אותנו, אלא השגיאות שעשינו בעקבות הלחץ". ישראל נמצאת בדיוק בנקודת הזמן הזאת: הגישה האגרסיבית שפיתחה מחייבת אותה לכאורה להגיב להכרזות הצפויות על הכרה בפלסטין.
כעשר ההכרזות הצפויות לא ימוטטו את ישראל, אך התגובה שלה להן עלולה לגרום נזק רב בהרבה מההכרה עצמה - הן אם ישראל תגיב ישירות מול כל אחת מהמדינות הללו, או שתבחר באופציית הסיפוח. בכל מקרה, בתגובה שלה ישראל עלולה להגביר במו ידיה את הבידוד נגדה, ולכן עליה להחליט על התגובה בשום שכל ולא להגיב מהבטן.
4 צפייה בגלריה
בין עשר ל-12 מדינות יכירו השבוע במדינה פלסטינית. נתניהו בכינוס העצרת הכללית באו"ם
(צילום: REUTERS/Mike Segar)
בכיר ישראלי הבהיר אמש שההחלטה הישראלית על התגובה לא תתקבל לפני פגישתם המתוכננת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ביום שני, 29 בספטמבר, בבית הלבן. החלטות משמעותיות צריך לקבל בדיאלוג עם הנשיא טראמפ וזה מה שנתניהו רוצה - להגיע לתיאום מרבי עם האמריקנים.
צרפת וסעודיה יקיימו מחר באו"ם את החלק השני של הוועידה הבינלאומית שלהן, בנושא פתרון שתי המדינות. זאת אחרי שהעצרת הכללית של האו"ם כבר אישרה לפני יותר משבוע, ברוב של 142 מדינות בעד, עשר נגד ו-12 נמנעות - את "הצהרת ניו יורק" שמתייחסת לפתרון הסכסוך הפלסטיני ויישום פתרון שתי המדינות. ההצעה, ביוזמת צרפת וסעודיה, אושרה במסגרת ועידת ניו יורק שנערכה בחודש יולי, ומציגה מסמך פעולה שנועד לקרוא לצעדים "מוחשיים, מוגבלים בזמן ובלתי הפיכים" להקמת מדינה פלסטינית.
ההערכה היא שבין עשר ל-12 מדינות צפויות להכיר כבר השבוע במדינה פלסטינית, בהן צרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, פורטוגל, בלגיה, מלטה, סן מרינו, אנדורה ולוקסמבורג. סימן שאלה קיים לגבי שתי מדינות נוספות: ניו זילנד, שבדרך כלל הולכת בעקבות אוסטרליה, ופינלנד.
המצב בשטח לא ישתנה
אותן מדינות שצפויות כעת להכיר במדינה פלסטינית הן לא הראשונות - הן מצטרפות ל-148 מדינות שכבר עשו זאת לאורך השנים - מה שלא ממש שינה את המצב בשטח. השינוי הפעם הוא העובדה שבתוכן יש שלוש מעצמות שחברות ב-G7 (ארגון המדינות המתועשות): צרפת, בריטניה וקנדה. מדובר בהישג חשוב מאוד לפלסטינים, אך מנגד יש עוד ארבע מדינות בגוף הזה שלא יכירו - ארה"ב, יפן, גרמניה ואיטליה - מה שנחשב להישג ישראלי משמעותי.
בישראל אומרים שגם אם מדובר בהישג פלסטיני, השד עדיין לא נורא כל כך. כל הכרה שכזו לא תשנה את מצבם של הפלסטינים, לא בשכם ובטח שלא בעזה.
עוד אומרים בישראל שהמכנה המשותף בין רוב המדינות שיכירו במדינה פלסטינית הוא שרובן הגדול נשלט על ידי ממשלות שמאל. הפלסטינים לא הצליחו לזכות בהכרה מצד מדינות ניטרליות או ימניות. בנוסף, הפלסטינים כבר משלמים מחיר כבד על ההישג הזה, שהפך לניצחון פירוס - נשללה כניסתו של יו"ר הרשות הפלסיטנית אבו מאזן לנאום בעצרת האו"ם והוא ינאם באמצעות שיחת וידיאו, אחרי שהאמריקנים הענישו את הרשות הפלסטינית וחסמו ויזות לבכיריה.
מאחורי הקלעים, בהובלתו של שר החוץ גדעון סער, מנהלת ישראל מאמץ דיפלומטי לשכנע מדינות שלא להכיר. מתנהל קרב של ממש על כל מדינה. סער ניהל שיחות עם שרי החוץ של פינלנד, סלובקיה ועוד. בזכות עבודה אינטנסיבית של משרד החוץ והשגרירות בטוקיו הודיעה יפן שהיא לא תכיר, וככל הנראה גם דרום קוריאה וסינגפור לא יכירו.
ישראל העבירה מסרים לצרפתים שהיא תנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים. אחת האפשרויות היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים - הצרפתים הבהירו שצעד כזה לא יעבור על סדר היום.
ארה"ב מעניקה לישראל תמיכה מלאה וביום חמישי האחרון הטילה וטו על החלטה חד צדדית נגד ישראל במועצת הביטחון, שקראה להפסקת אש מיידית בעזה ללא גינוי של חמאס וללא התניה בשחרור החטופים. בישראל טרם התקבלה החלטה מה תהיה התגובה למהלך ההכרה באו"ם מצד אותן מדינות. ההבנה היא שנתניהו רוצה להגיע לתיאום מלא עם הנשיא טראמפ בפגישתם בבית הלבן, מה שאומר שאם תהיה תגובה, היא תגיע רק אחרי יום הכיפורים.
אפשרויות התגובה נעות בין הבלגה מוחלטת - שספק אם תהיה - עד לסיפוח כל יהודה ושומרון, שנראה שספק אם יתרחש. נתניהו לא ירצה לסכן את הסכמי אברהם וטראמפ גם לא ייתן לו להרוס לו את המורשת. לכן סביר שנראה מהלך סמלי, קטן יותר, כמו למשל סיפוח של בקעת הירדן. זה אולי משהו שלא ישבור את הכלים מול הערבים, וארה"ב תקבל.
לגבי מהלכים נגד צרפת - ישראל העבירה מסרים לצרפתים שהיא תנקוט צעדים דיפלומטיים חריפים. אחת האפשרויות היא סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים. הצרפתים הבהירו שלא יעברו לסדר היום על צעד כזה. בתקשורת הצרפתית דובר גם על אפשרות לצעדי גומלין כגון צמצום שלוחת המוסד בפריז - דבר שבסופו של דבר יפגע בצרפת, שכן אנשי המוסד הישראלים הצליחו לא אחת להשיג מידע שסיכל פיגועי טרור על אדמת צרפת.
בסופו של דבר ההחלטה הישראלית על אופי התגובה תלויה בשני גורמים: הלחץ שיופעל על נתניהו מצד סמוטריץ' ובן גביר - שדורשים לקבל החלטה על סיפוח כל יהודה ושומרון - לבין האור הירוק שנתניהו יקבל מטראמפ. אם טראמפ יטיל וטו על סיפוח, נתניהו יתקשה מאוד להחליט על כך וזה בהחלט עלול לזעזע את הממשלה שלו וגם להרגיז את הבייס.
4 צפייה בגלריה
שלוש מדינות החברות ב-G7 יכירו במדינה פלסטינית. מנהיגי בריטניה, ארה"ב, קנדה וצרפת בוועידת הארגון
(צילום: CHIP SOMODEVILLA / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
מבחינת ישראל מדובר בדילמה לא פשוטה: אף אחד לא רוצה שהצעדים הישראליים יגבירו את הבידוד על המדינה, אך מנגד ברור שאסור לישראל להיות פראיירית - אחרת זה יזמין עוד לחצים וישכנע עוד מדינות להצטרף לגל ההכרה, גם אם לא עכשיו. הפלסטינים כבר נערכים לגל נוסף של הכרה, ולכן חשוב שההחלטה הישראלית תרתיע מדינות מללכת בכיוון הזה. ייתכן שישראל תלך על צעדים בילטרליים, כגון החזרת שגרירים להתייעצויות או סגירת שגרירויות במדינות עוינות, כמו הצעד שנעשה באירלנד והחזרת השגרירים מנורווגיה ומספרד.
בהחלטה על סיפוח ישראל עלולה להרחיק גם את בעלות בריתה, כגון גרמניה, שהבהירה שלא תקבל סיפוח ורמזה אפילו שזה יכול להביא אותה להכיר במדינה פלסטינית.
הישגים על אף הבידוד
עם או בלי קשר לכינוס עצרת האו"ם מחר ועל אף הבידוד המדיני, ישראל רשמה לעצמה בימים האחרונים כמה הישגים דיפלומטיים חשובים. בזכות פעילות דיפלומטית מאומצת של משרד החוץ ההצעה השנתית בכינוס של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בעניין גינוי היכולות הגרעיניות של ישראל (הצעה שבין היוזמות שלה הייתה גם מצרים) אפילו לא עלתה להצבעה כי הבינו שאין לה רוב.
בנוסף, ההחלטה של מועצת הביטחון ביום שישי להחזיר את הסנקציות על איראן התקבלה בין השאר בזכות פעילות מאומצת מול גרמניה, צרפת ובריטניה; ניסיון של איראן לקבל החלטה שמגנה את ישראל על מתקפת 12 הימים נפל; וגם באיחוד האירופי יש הישג, על אף המאמצים של נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין להשהות את פרק הסחר בהסכמים עם ישראל: ישראל שכנעה, בינתיים, מספיק מדינות שלא לתמוך בזה ואין לכך את הרוב הנדרש (רוב של לפחות 15 מדינות שמייצגות 65% מאזרחי האיחוד).
פורסם לראשונה: 00:00, 21.09.25
