ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לקדם בשבועות הראשונים של כנס החורף הקרוב של הכנסת את החוק שישנה באופן דרמטי את האופן שבו ימונו ויפוטרו ממלאי התפקידים הבכירים בשירות המדינה. למעשה, מטרת החוק החדש היא להפוך את השיטה הישראלית של מינוי הדרג המכונה "פקידותי", לדומה לשיטה הנהוגה בארה"ב, תוך הסרת החסמים הקיימים היום במינויים ובפיטורים של ממלאי התפקידים בכירים, תוך הגברת הכפיפות שלהם לדרג הפוליטי.
בישיבת הממשלה האחרונה, נתניהו הטיל את המשימה לגיבוש החוק על שר המשפטים יריב לוין. הרעיון שב ועלה אצל רה"מ לאחר שובו מארה"ב, מהפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. נוסח החוק, טרם אושר באופן סופי, אך מקורות בסביבת נתניהו אומרים כי הוא רוצה לקדם את הנושא בשבועות הראשונים של כנס החורף, בכפוף לדינמיקה הפוליטית, ולאפשרות לגיבוש רוב קואליציוני נוכח הבעיות עם המפלגות החרדיות.
הצעות חוק פרטיות ברוח דומה כבר הוגשו, ובהן זו של ח"כ פוגל מעוצמה יהודית שביקשה להפוך את שומרי הסף למינויים פוליטיים, אך ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע כי החוק החדש יגובש על על בסיס הצעה של "פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי" שעומדים מאחורי דחיפת המהלך, זאת בכפוף לשינויים מסוימים שהממשלה שוקלת להכניס בנוסח ההצעה.
הפורום נגד הפקידים
מדובר בפורום של אנשים שכיהנו בעבר בתפקידים בכירים בשירות הציבורי ותומכים בתאוריית "הדיפ סטייט" לפיה הפקידות הבכירה בישראל, מה שמכונה "שומרי הסף" אינה מגוונת, מחזיקה ברובה באותה תפיסת עולם, ולמעשה לא מאפשרת לדרג הנבחר לממש את מדיניותו, אלא "הפקידים" פועלים לפי תפיסת עולמם שלהם.
בראש "פורום הבכירים" עומד עדו נורדן שהיה יועץ בכיר במשרד רה"מ, ומחבר הספר "בעל הבית - סיפורו של שלטון הפקידים הישראלי", ששמו מעיד כיצד הוא תופס את השירות הציבורי. בפורום חברים גם תא"ל במיל' אורן סולמון; ד"ר אודליה מינס, שמינויה על ידי השר קרעי למ"מ הרשות השניה הגיע עד לבג"ץ תוך עימות עם היועמ"שית; שאול גולדשטיין, לשעבר יו"ר רשות הטבע ומנכ"ל נג"ה (ניהול מערכת החשמל), דרור אידר שהיה שגריר באיטליה; דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין ועוד.
לפי עקרונות החוק, שכאמור מבוסס על הצעת הפורום, מדובר בשינוי יסודי של שיטת המינויים והפיטורים של תפקידים בכירים בשירות המדינה, כך שמינויים כמו ראשי ארגוני הביטחון (רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש מוסד, מפכ"ל, נציב שב"ס), נציב שירות המדינה, מינויים בדרגת מנכ"ל ומקביליו כמו ראש רשות התחרות, רשות המסים, ראש אגף תקציבים ועוד שלל תפקידים בכירים במשרדי הממשלה ומנכ"לים של חברות ממשלתיות ימונו למשך כהונת אותה ממשלה, וכאשר הממשלה תתחלף תוקף מינויים יפוג באופן אוטומטי והממשלה החדשה שתקום יכולה להחליט להאריך את כהונתם.
בנוסף, יבוטלו דרכי המינוי השונות כמו הוועדה למינוי בכירים שבוחנת טוהר מידות (ועדת גרוניס), ועדות איתור, ועדות מינויים, ובמקומם המועמדים לתפקידים הבכירים יעברו רק שימוע שבו הם ישטחו את תפיסת עולמם וכישוריהם ויענו על שאלות שיעברו אליהם מטעם נבחרי הציבור. המטרה - להוות עוגן עובדתי להתחייבות של אותם מועמדים, ולא שאחרי המינוי הם ישנו את תפיסתם או את התחייבותם לרפורמות שונות.
לפי הצעת הפורום תוקם ועדת שימוע עם נציגי ציבור ונציגי נציב שירות המדינה בראשות שופט מחוזי. בקואליציה שוקלים להעביר את השימוע לוועדה בכנסת כדי לחזק את הכנסת ולאפשר גם לאופוזיציה להיות חשופה לתהליך. החוק צפוי להסדיר גם את דרך הפיטורים של בעלי תפקידים בכירים, כך שכל שר יוכל לפטר ביתר קלות בעל תפקיד בדרג לא נבחר במידה והתגלעו ביניהם חילוקי דעות.
תלויים בפוליטיקאים
כאמור, אם חוק כזה יעבור מדובר במהפכה של ממש בשירות הציבורי. החשש הטבעי מהצעה זו היא מכך שבעלי תפקידים רגישים שצריכים לפעול לפי אינטרס מקצועי יהיו תלויים בדרג פוליטי שלעיתים רבות פועל לפי אינטרסים אחרים, או לפי אינטרס התואם רק את המגזר שבחר בהם.
מנגד, מצדדי החוק ובהם גורמים בפורום הבכירים, מסבירים כי השיטה הקיימת היום במדינה פוגעת בדמוקרטיה וברצון העם, וגם פוגעת ברמה המקצועית של השירות הציבורי. לדבריהם, החוק יחזק את מעמד הכנסת והציבור יבחר נציגים אשר יוכלו למנות מועמדים לתפקידים בכירים שימלא את תפיסת עולמם ולא יכלו את הזמן במאבקי כוח בין דרג נבחר ולדרג לא נבחר. תפיסת העולם של האחרונים מבטאת את האמון בנבחרי הציבור ואת הרצון להעביר את מלוא הכוח לפוליטיקאים, תוך כפירה בכך שתפקידים כמו יועמ"שית, ראש שב"כ או רמטכ”ל מהווים גם שומרי סף אשר צריכים לשמור על האינטרס הציבורי.
החשש הטבעי מהצעה זו היא מכך שבעלי תפקידים רגישים שצריכים לפעול לפי אינטרס מקצועי יהיו תלויים בדרג פוליטי שלעיתים רבות פועל לפי אינטרסים אחרים, או לפי אינטרס התואם רק את המגזר שבחר בהם
