החזית התקציבית: אחד הלקחים המרכזיים מהמלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר מול חמאס בעזה, ונמשכת כבר יותר משנתיים בשמונה חזיתות שונות, הוא הצורך בבניין כוח מקיף - לא רק בגודל הצבא, אלא גם בהיקף המלאים שלו.
צה"ל, באישור הדרג המדיני שתִיקף את הערכות המצב, נערך למלחמה שתימשך כחודש ימים, עם אפשרות להארכה של עד שבועיים נוספים. על פי התכנון, ניהול הלחימה אמור היה להתבצע בשתי חזיתות בלבד - חיזבאללה בצפון כעיקרית, וחמאס בדרום כמשנית. בהתאם לכך, רמת המלאים בצבא הייתה נמוכה מאוד.
בפועל נאלץ צה"ל להסתייע בכ-900 מטוסי תובלה ובכ-150 אוניות סיוע - רובם מארצות הברית - כדי לספק ציוד ולוגיסטיקה. גם זה לא הספיק, מאחר שחסרים היו סוגים רבים של חימושים ופלטפורמות שמיוצרים בישראל.
את הכישלון הזה אי-אפשר להטיל רק על הערכת המצב הצה"לית ועל התפיסה שלפיה ניתן להסתפק ב"צבא קטן וחכם". מדובר גם בתוצאה של תהליך קיצוץ עקבי בתקציב הביטחון ביחס לתוצר הלאומי, מלוּוה בקמפיינים ציבוריים חסרי אחריות מטעם משרד האוצר.
כעת, מתריעים גורמים ביטחוניים, ישראל ניצבת שוב בפני מצב דומה: משרד האוצר מתנגד להעברת התקציבים הנדרשים לבניין הכוח. הבעיה העיקרית, לטענת הבכירים, היא שראשי מערכת הביטחון אינם יכולים לפרט בפומבי את צורכי הצבא ואת היקף החוסרים - כדי לא לחשוף בפני האויבים את הפערים ואת תוכניות ההצטיידות העתידיות.
שנת 2026 נפתחת בהתחייבויות קשיחות בהיקף של 100 מיליארד שקל, בגין חוזים שכבר נחתמו וצריך לשלם. המספר הזה לא כולל את המוכנות לגזרות השונות, מענה עבור התפתחויות בעזה ומענה עבור הבט"ש המוגבר. כך, עלות של 50 אלף אנשי מילואים, שיידרשו בכל מצב בשנה הבאה, בין היתר נוכח היעדר הארכת השירות, עומדת על כ-20 מיליארד שקל.
3 צפייה בגלריה
"באוצר יודעים שאנחנו לא יכולים לדבר בגלוי על הפערים ועל הצרכים של מערכת הביטחון - והוא מנצל את זה לקמפיין נגדנו". שר האוצר סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי)
הפער המרכזי נובע מהיעדר מענה לבניין כוחו של הצבא בהיבטי מוכנות והתעצמות, ובהיעדר מענה להרחבת קווי הייצור בתעשיות הישראליות ומיגונים, שהינם המסקנה העיקרית לאחר המלחמה.
"זו בדיוק הייתה הבעיה גם בשנים שלפני המלחמה", אומר בכיר ביטחוני. "אנשי האוצר נהגו בחוסר אחריות כשהציגו ביקורת חד-צדדית. היום התקציבים שקיבלנו נועדו רק להשיב את הצבא לכשירות ולמלא את המחסנים שהתרוקנו. זה חיוני, אבל רחוק מלהספיק. האוצר יודע שאנחנו לא יכולים לדבר בגלוי על הפערים ועל הצרכים של מערכת הביטחון - כדי לא לחשוף מה חסר ואיך אנחנו מתכוננים - והוא מנצל את זה לקמפיין נגדנו".
האוצר: "התקציב צריך לשקף אחריות וריסון"
במשרד האוצר דחו את הביקורת. בהודעה רשמית אתמול נמסר כי "התקציב צריך לשקף אחריות וריסון תקציבי שיאפשרו למדינה לספק שירותים לאזרחים ברמה טובה, לעודד צמיחה, ולפעול במקביל להפחתת נטל המס". לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יש לפעול ל"יציאה אחראית ממלחמה ממושכת" תוך שמירה על גירעון מבוקר ותוואי יורד של יחס החוב לתוצר.
בלשכתו הדגישו כי לאחר שנתיים של העלאות מיסים וקיצוצים, מבקש השר לקדם הקלות במיסים והפסקת הקפאת מדרגות המס ומסי הנדל"ן - מהלך שיקטין את הכנסות המדינה בכשלושה מיליארד שקלים, אך לדבריו "יתרום לעסקים ויאיץ את הצמיחה במשק".
במשרד האוצר מעריכים כי לנוכח דרישת מערכת הביטחון לתקציב של כ-150 מיליארד שקל, ההחלטה הצפויה תהיה תקציב ביטחון של כ-120-110 מיליארד שקל - גבוה משמעותית מתקציב הטרום-מלחמתי (כ-80 מיליארד שקל), אך נמוך מזה של השנתיים האחרונות (163 מיליארד שקל). גורמים כלכליים מוסיפים כי אם לא תושג הסכמה על התקציב או על חוק הגיוס, ייתכן שישראל תידרדר למשבר פוליטי שיביא להיעדר תקציב מאושר לשנת 2026 ולפיזור הכנסת כבר באביב הבא.
הכסף שהועבר עד כה מיועד בעיקר להמשך המלחמה שהתארכה לשנתיים, ולמילוי המחסנים. "אבל זה לא מספיק", אומר בכיר נוסף. "אנחנו צריכים לעבור לשלב ההתעצמות - בהצטיידות בפלטפורמות מוטסות, במסוקים, בספינות, בטנקים, בנגמ"שי נמר ובחימושים מדויקים ויקרים מאוד - פצצות חכמות, טילים ומיירטים להגנה האווירית. ייצור טיל איראני או חות'י עולה כ-400 אלף דולר, בעוד שטיל חץ 3 בגרסה החדשה עולה שלושה מיליון דולר, והייצור שלו נמשך זמן רב בשל מחסור בחומרי גלם ובכוח אדם".
הצבא הטורקי נחשב לאחד הגדולים והחזקים בנאט"ו, עם חיל ים מתקדם, חיל אוויר מודרני ותעשיות ביטחוניות משגשגות. הוועדה הציבורית בראשות פרופ' יעקב נגל, שבחנה לאחרונה את צורכי תקציב הביטחון לשנים הקרובות, התריעה כי ההשפעה הגוברת של טורקיה בזירה הסורית - לצד העוינות הגוברת של ממשל רג'פ טאיפ ארדואן כלפי ישראל - עלולה להציב אתגר חדש. "אסור לשכוח את המקור שממנו באו חלק מהמורדים ומנהיגיהם", נכתב בדוח, "ועל כן יש לקחת בחשבון שישראל עלולה למצוא את עצמה מול איום חדש בסוריה - אולי לא פחות חמור מהקודם - בדמות כוח סוני קיצוני שגם הוא אינו מקבל את עצם קיומה של ישראל".
עוד המליצה הוועדה על חיזוק משמעותי של הגבול המזרחי עם ירדן, הנתון כיום לפרצות רבות. הקמת מכשול מגן שם צפויה לעלות כחמישה מיליארד שקל, אך ערעור היציבות בירדן עלול להציב את ישראל בפני איום אסטרטגי ממשי. גורם בכיר בוועדת נגל אמר כי דרישות הצבא מוצדקות: "השלום לא פרץ, איראן חיה פצועה בתהליך שיקום מואץ, הפסקת האש בעזה שברירית, בלבנון תוקפים על בסיס יומיומי, טורקיה רוצה להשתלט על סוריה, הגבול המזרחי פרוץ ואיו"ש מבעבע".
בכירי צה"ל מסכמים: "אנחנו ניצבים בפני שינוי יסודי במזרח התיכון. תוספות התקציב שניתנו רחוקות מלהספיק להכנה אל מול האיומים. לקחי 7 באוקטובר אינם רק מה שקרה בלילה ההוא - אלא גם שנים של קונספציה מוטעית. לשם אסור לחזור".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.10.25
