נוסח חוק הפטור מגיוס, שגיבש יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט (הליכוד) ביחד עם החרדים, צפוי להגיע ביום חמישי הקרוב לדיון ראשון בוועדה, לפחות על פי התכנון של הקואליציה. כעת, לקראת הצגת פרטי נוסח החוק של ביסמוט והחרדים, השאלה הפוליטית הגדולה היא האם עצם הגשת הנוסח נחשב התקדמות מספקת לסיעות החרדיות כדי לחזור להצביע עם הקואליציה.
בממשלה מקווים שהנוסח יספיק לכל הפחות כדי להחזיר את ש"ס לקואליציה, גם אם יהדות התורה תחזור רק בהמשך. יו"ר ש"ס אריה דרעי, מצידו, מעולם לא היה פורש, אך הוא נדרש לתמרן בין רצונו האישי להיות בשלטון ולחלוש על חמישה משרדי ממשלה משמעותיים - לבין לחצי הרבנים והרחוב החרדי, והרצון שלא להצטייר פחות חרדי מהאשכנזים.
3 צפייה בגלריה
החוק הנפיץ יחזור לוועדת החוץ והביטחון. הח"כים גפני, גולדקנופף וביסמוט
(צילום: אלכס קולמוסקי)
הלחץ של האחרונים גרם לו גם להשלים "פרישה" לא רק מתפקידי השרים של ש"ס אלא גם מתפקידי הקואליציה, כדי לכבד את החלטת מועצת חכמי התורה שלפיה אם עד סוף החורף אין חוק גיוס - ש"ס צריכה לפרוש לגמרי מהקואליציה ולא רק מהממשלה. מדובר כאמור במהלך למראית עין בלבד, כשדרעי ימשיך להיות מתואם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יוזמן לקבינטים ביטחוניים מצומצמים וגם כמובן לא ישתף פעולה עם הצעות נגד הממשלה.
השאלה השנייה והיותר מהותית היא מה יהיו ההערות של היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, על הנוסח של ביסמוט, והאם היא בכלל תספיק לגבש הערות עד יום חמישי. למעשה, מה שצפוי להגיע לפתחה של הוועדה הן כל ההסכמות בין החרדים לביסמוט ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, שנשאו ונתנו מטעם הממשלה מול השר לשעבר אריאל אטיאס, איש ש"ס שיחד עם ח"כ ינון אזולאי היה נציג כל החרדים בדיונים.
היועצת המשפטית לוועדה הייתה שותפה לחלק מהדיונים, אך לא לכולם. לפי מקורות, פרנקל צפויה להסתייג מחלקים משמעותיים בנוסח של ביסמוט. בקואליציה יש מי שמותח ביקורת על קידום הנוסח לוועדה לפני שיש לו אישור משפטי, בטענה ש"בלי אישור של הייעוץ המשפטי הנוסח לא שווה כלום, גם החרדים רוצים שהוא יעבור בג"ץ ושיועמ"שית הכנסת תגן עליו".
במסגרת המשא ומתן, הצליחו החרדים לחלץ לעצמם עוד כמה "הישגים" ביחס לפשרה שכבר הושגה מול יו"ר ועדת חוץ וביטחון הקודם יולי אדלשטיין (הליכוד) ערב התקיפה הישראלית באיראן ביוני האחרון, שגם היא ספגה ביקורת ציבורית רחבה בשל ויתורים שנתנו לחרדים בנושא הסנקציות.
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כבר נחשף כי נוסח החוק של ביסמוט כולל יעדי גיוס אשר יעמדו על אלפים בודדים בשנה, כפי שהיה גם בהסכמות בין החרדים לאדלשטיין ערב המתקפה באיראן, והם נשארו ללא שינוי. בסוף התהליך, אחרי חמש שנים, 50% מכל שנתון חרדי יתגייס - אבל השאר יוכלו להמשיך לקבל דחייה.
בנוסף, הדרישה שהכניס אדלשטיין לאכיפה באמצעות העברת אצבע ביומטרית בישיבות - ירדה. החרדים הצליחו גם להוריד את הסנקציות לחצי שנה הראשונה, ולמעשה למעט סנקציות בסיסיות של איסור יציאה מהארץ ואיסור הוצאת רישיון נהיגה למי שאין לו ואינו נשוי - סנקציה שגם ככה תומכים בה החרדים שלא רוצים שתלמידי הישיבות יוציאו רישיון - כל שאר הסנקציות יחולו רק מסוף השנה הראשונה.
3 צפייה בגלריה
נתניהו. הנחת המוצא במערכת הפוליטית: הוא לא באמת רוצה חוק, אלא מושך זמן
(צילום: Nathan HOWARD / POOL / AFP)
בנוסח של ביסמוט תינתן גם אפשרות לבטל רטרואקטיבית בתקופת ביניים את מעמד העריקות של משתמטים חרדים, ולהעניק אפשרות של דחיית שירות כדי ללמוד בישיבה. כדי לעמוד בדרישה לשוויון, באותו פרק זמן תינתן גם הזדמנות חדשה לעריקים מהאוכלוסייה הכללית להסדיר את גיוסם ללא סנקציות.
הנחת המוצא במערכת הפוליטית, לרבות אצל החרדים, היא כי נתניהו לא באמת רוצה חוק אלא רק מנסה לתחזק את החרדים כדי להרוויח זמן. מנגד, החרדים משתקים את הקואליציה כך שגם אם הזמן עובר, הוא עובר בקושי רב. גם אם כולם רוצים לשמר את שרידות הממשלה, ברור שכדור השלג הזה של כנסת משותקת יכול להידרדר עד בחירות.
יום חמישי בוועדת חוץ וביטחון אולי יאשש מעט את התשובות לשאלות הפוליטיות, ולגבי השאלה החשובה האם החוק שמנוסח יחד עם החרדים באמת יקל על המשרתים, כשברור לכולם כי כל נוסח שיבוא נועד לפתור בעיה פוליטית - ולא את הבעיה הקשה, חברתית וערכית, של שוויון בנטל.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.10.25
