אור גרליץ אומר שזה היה חייל מילואים. אף על פי שפניו היו מוסתרות במסכת סקי המותירה רק את העיניים גלויות, הוא מעריך שלא מדובר בבחור צעיר, חייל בסדיר. גם חבריו לכוח הצבאי שהגיע לכרם הזיתים השייך לחקלאי פלסטיני מהכפר סילוואד לא היו צעירים. מלאים בירכיים, כבדים, הם התנשפו בעלייה.
את הכוח הצבאי הקדימה חבורת נערי גבעות עצבנית שירדה מהחווה שהוקמה בסמוך לפני כמה חודשים. עונת המסיק בשיאה ועברייני הגבעות עושים כל מאמץ, כולל תקיפות אלימות שרבות מהן מתועדות, כדי למנוע מהפלסטינים למסוק את כרמיהם. בגבעות גם לא אוהבים את העובדה שישראלים מגיעים לעזור לפלסטינים במסיק, ובאותו יום שישי, לפני שבועיים, היו בכרם בסילוואד כמה עשרות מתנדבים ישראלים של ארגון "קול רבני לזכויות אדם".
תיעוד - רעול פנים פוצע קשה פלסטינית עם אלת מסמרים:
הקורבן: עפאף אבו עליא, בת 50
7 צפייה בגלריה
נער גבעות מיידה אבן בעימות בכפר ביתא. "במקרה הטוב החיילים לא עושים כלום מול האלימות ובמקרה הרע לוקחים בה חלק"
(צילום: אי-אף-פי, JAAFAR ASHTIYEH)
7 צפייה בגלריה
חקלאים פלסטינים ומתנדבים בכפר אבו־נג'אם. "בתקופת המסיק, כל שעתיים מגיע דיווח על חיכוך אלים"
(צילום: שאול גולן)
אזרח וחיילים מכים פלסטיני ליד בית לחם:
מתנחל ושלושה חיילים תוקפים פלסטיני בן 65 בזמן מסיק זיתים עם משפחתו, ליד בית לחם | מתנחלים תוקפים פלסטינים בכפר מניה
המתנדבת ג' אומרת שבין נערי הגבעות היו גם נערים בני 13 או מקסימום 14. "הם ישר התחילו להתפרע", היא מספרת. "בעטו בדליים כדי לשפוך את הזיתים שמסקנו ומשכו את יריעות הניילון שפרסנו מתחת לעצים, תוך כדי שהם צועקים עלינו 'עופו מפה, זו האדמה שלנו'. מהרגע שהם הגיעו הפסקנו למסוק. הם לא נתנו לנו להמשיך. אחד הפעילים התקשר למינהל האזרחי ואמרו לו שהם ישלחו כוח צבאי".
החיילים הגיעו די מהר. האירוע כולו תועד על ידי הפעילים בסרטונים. בין המתנחלים שהגיעו לכרם בסילוואד נראה גם בחור בוגר שהסתובב עם נשק ארוך. את כלי הנשק הארוכים מספק צה"ל למתיישבים שהוא מחייל לטובת יחידות ההגנה המרחביות, הגמ"ר, שתפקידן לשמור על ההתנחלויות, לא ללוות ולאבטח נערי גבעות בפוגרומים ובפעולות אלימות נגד פלסטינים. "יאללה, קדימה, קדימה", נשמע אחד הנערים צועק, "עופו מפה", ובחור אחר הוסיף: "קדימה, קפלו את האירוע, יאללה, הביתה, יאללה, קדימה", והכל תוך שהם מסתובבים בין הפלסטינים והמתנדבים הישראלים, דוחפים אותם, בועטים בדליים, מפוצצים למעשה את המסיק.
לעבר קבוצת מתנדבים אחרת של הארגון, שמסקה לא הרחק משם, זרקו המתנחלים אבנים. גם לשם הגיעו חיילים, אבל הם לא מנעו מנערי הגבעות להמשיך ליידות אבנים. בסרטונים נראים החיילים פשוט עומדים, לא עושים דבר כדי לעצור את ההתפרעות.
"החיילים לא התערבו", ממשיכה המתנדבת ג', "יותר מזה, הם אמרו שאנחנו אלו שמתגרים במתנחלים, שזה הכי מקומם, כי כל האירוע התרחש רחוק מאוד מהמאחז או החווה של המתנחלים, או מכל התנחלות. הם אלו שבאו אלינו".
"לא רק שהחיילים לא התערבו", מסכם גרליץ בתסכול, "אחד מהם הטיח בנו בשנאה 'בוגדים', וכשניגשתי לבקש עזרה מחייל אחר הוא פשוט הניף מולי אצבע משולשת. זה כל הסיפור: אצבע משולשת שחייל הניף מולי".
גן עדן לרעולי פנים
מאז החלה עונת המסיק בתחילת אוקטובר תיעד ארגון "יש דין" 54 אירועי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים ומתנדבים ישראלים וזרים בשטחים חקלאיים שאושרו על ידי הצבא למסיק. זה לא סיפור חדש. בכל שנה מתגברות התקיפות האלימות של מתנחלים עבריינים בתקופת המסיק, אבל השנה נדמה שהתרחב הגב שהרשויות מעניקות לאלימות הזאת. זו אולי לא מדיניות רשמית, אבל בפועל, בשטח, אף גורם ביטחוני – לא הצבא, לא המשטרה ולא שב"כ – עושה כל מאמץ למנוע או לעצור זאת. בסרטונים רבים המתעדים אלימות קשה נגד פלסטינים, יידוי אבנים, תקיפה באלות, פגיעה ברכוש או דחיפות, נראים ברקע לובשי מדים שאינם עושים דבר מול המתפרעים.
הצתה בכפר אל-מועייר:
קבוצת מתנחלים תקפה הכפר אלמוגייר שבצפון־מזרח רמאללה, והציתה שלושה כלי רכב
תקיפת פעיל שלום במסאפר יטא
מתנחלים תקפו חקלאים ומתנדבים במסיק ליד סילואד
(צילום: "קול רבני לזכויות אדם")
החידלון והעמידה מנגד מקוממים מכיוון שפקודות הצבא מחייבות את החיילים להתערב ולמנוע או לעכב את מי שפועלים באלימות ביהודה ושומרון. לפי החוק הצבאי, "כאשר לחייל קיים יסוד סביר לחשוד כי אותו אדם עבר עבירה או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם או את שלום הציבור או ביטחונו – במקרה זה, רשאי החייל לעכב את אותו אדם כדי לברר את זהותו ופרטיו האישיים או כדי לאפשר לבעל סמכות חקירה (שוטר או איש שירות הביטחון הכללי) לקחתו למקום ולחקור אותו".
כישלון הצבא במניעת אלימות אנשי הגבעות העבריינים מקומם לא רק כי צה"ל לא עושה את עבודתו על פי חוק. זה גם הרבה מעבר לעניין המוסרי. זה מגוחך בשל מראית העין שהצבא מנסה ליצור, שלפיה הוא פועל נגד הגורמים האלימים בחוות ובמאחזים. חלק מאותם מתפרעים מסתובבים בזמן התקיפות כשהם רעולי פנים. מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, חתם ביולי על צו האוסר על כיסוי הפנים בשטחי יהודה ושומרון, במטרה להקל על המשטרה ושב"כ לאתר את העבריינים. למרות זאת, אף אחד מהחיילים בסרטונים אינו עושה דבר כדי לאכוף את צו אלוף הפיקוד.
יד חופשית להגמ"ר
רשמית, הצבא מגנה הפרעות/פשיטות/תקיפות של יהודים נגד פלסטינים. לא רק מגנה: גורמים בכירים בפיקוד המרכז טוענים שוב ושוב שהצבא פועל למנוע את האירועים אם הוא נמצא בשטח בזמן שהם מתרחשים.
דובר צה"ל העביר את התגובה הבאה לטענות העולות בכתבה: "במהלך הימים האחרונים התרחשו כמה תקריות אלימות ברחבי יהודה ושומרון, שבמהלכן תקפו אזרחים ישראלים תושבים פלסטינים והציתו שריפות במרחב. צה"ל וכוחות הביטחון פעלו לפיזור האירועים האלימים ולמניעת חיכוכים נוספים. צה"ל מתייחס בחומרה ומגנה אלימות מכל סוג, המהווה פגיעה בביטחון במרחב ומסיטה את קשב המפקדים והלוחמים ממשימות ההגנה וסיכול הטרור".
התגובה הזו מעבירה אותנו ל-א', שהשתחרר בתחילת השנה משירות סדיר. מינואר 2024 ועד דצמבר באותה שנה תפסה היחידה שלו קו בגזרת דרום הר חברון. הפעילות כללה איוש מוצבים בגזרה, הצבת מחסומים וסיורים רכובים בצירים. עדותו חושפת כיצד פועל הצבא, לא בתגובות הרשמיות של דובר צה"ל, אלא מה עושים החיילים בשטח, כיצד הם מגיבים אל מול אלימות המתנחלים. בנוסף הוא מספק עדות ראייה על תפקודם של חיילי הגמ"ר בזמן התקיפות שמבצעים מתנחלים.
7 צפייה בגלריה
ד"ר מנסור והמכונית השרופה בכפר דיר דיבוואן. "מתלוננים לשגרירות האמריקאית"
(צילום: שאול גולן)
"אני יכול לספר רק את מה שאני ראיתי", אומר א', "ומה שאני ראיתי זה שבמקרה הטוב הצבא לא עושה כלום מול אלימות של פורעים יהודים ובמקרה הרע יש חיילים שלוקחים בה חלק. כשאני אומר חיילים, אני מתכוון בעיקר לחיילי הגמ"ר. מעולם לא ראיתי עיכוב של מתנחלים שהתפרעו בכפר פלסטיני או שתקפו פלסטינים. וראיתי תקיפות כאלה כמעט כל יום. ראיתי ונדליזם מטורף של מתנחלים בכפרים פלסטיניים באזור היישובים סוסיא, כרמל, טנא עומרים, בכל הגזרה של דרום הר חברון. אני מדבר על שבירה של שקתות של עדרים, השחתת בתים ורכוש, פיצוץ דודי מים, הרס מבנים, פגיעה בעצים. ואנחנו, הצבא, עומדים מהצד. היו אירועים שבהם מתנחלים גנבו חציר וכבשים. אני הייתי עד למקרה שבו מתנחל העלה כבשה של פלסטיני על הטנדר שלו וגנב אותה. אף פעם לא עיכבנו אף אחד ואף פעם לא ניסינו למנוע את זה".
המפקדים, הקצינים, לא אמרו לכם שיש לכם סמכות לעכב יהודים אלימים?
"לא דיברו איתנו על הסמכות הזו. הדעה המקובלת, מה שידענו, זה שלנו כצבא אין סמכות לעצור או לעכב מישהו עם תעודת זהות כחולה. את זה משאירים למג"ב או למשטרה. אף אחד לא טרח להבהיר לנו שמותר לנו לעכב ישראלים. ההבנה הייתה שאנחנו שומרים על המתנחלים ושיש לנו סמכויות רק נגד הפלסטינים. אבל גם אף פעם לא ראיתי או שמעתי שמשטרה כחולה עצרה מתנחל".
לא אחת נמצאים בין הפורעים כאלה עם נשק ארוך, M16.
"במקרה הזה אתה יודע שמדובר בחייל הגמ"ר. לנו היה ברור שהם כמונו, חיילים לכל דבר ועניין. הם מקבלים על זה ימי מילואים. זה 100 אחוז צבא. בהרבה מקרים אתה רואה חיילי הגמ"ר שעושים שימוש לרעה בנשק הצבאי שלהם".
מה הכוונה "שימוש לרעה"?
"למשל, מכוונים אותו לפנים של פלסטיני ממרחק אפס. יש ביניהם כאלה שלוקחים חלק בפרעות. הם נכנסים עם האנשים הכי מופרעים לכפרים פלסטיניים ומתנהגים כמו עבריינים – מקללים, בועטים בשקתות, מאיימים. לא פעם חיילי הגמ"ר הציבו מחסומים כיוזמה פרטית שלהם, עצרו כלי רכב פלסטיניים, הוציאו נוסעים החוצה, אזקו אותם וזרקו אותם לשבת בשולי הכביש. שיתייבשו. ואת זה הם עשו בלי לקבל אישור מקצין אחראי".
מה הנוהל במקרים האלה?
"כדי להציב מחסום בכביש אתה צריך אישור מפקד גזרה, מג"ד או סמג"ד. חיילי ההגמ"ר הם ת"פ (תחת פיקוד) של הצבא. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. להציב מחסום, עמדת בידוק, זו חריגה מסמכות ומהפקודות".
והמג"ד או הסמג"ד התערבו? קיפלו את המחסום? התעמתו עם אנשי ההגמ"ר?
"לא, מה פתאום. שום דבר. ההגמ"רים מחליטים לעשות את זה וזהו. אין לך שליטה על זה. הקצינים שלנו ראו את זה והעלימו עין. היה להם גיבוי מלא גם בזמנו מהחטיבה (החטיבה המרחבית יהודה, ע"ש). היה ברור שיש להם יד חופשית לעשות מה שהם רוצים. אתה מסתכל איך הם מתנהלים בשטח ומבין שלך כצבא אין מרות עליהם. זו מיליציה חמושה שאין עליה שליטה. לא היה מי שיעיר להם ויגיד שמה שהם עושים זה לא בסדר. הם הבוסים האמיתיים בשטח, הריבון. גם יש יחסים טובים בין החיילים בגדוד לבין אנשי ההגמ"ר. הם דאגו לנו לפינות חמות ביישובים, הזמינו אותנו לעל האש, לראות איתם משחקי כדורגל. זו סחבקייה שנהפכת לסוג של קשר חברי. אז כשאתה רואה התנהגות פסולה אתה מתעלם. לא נעים לך להעיר".
גב לפושעים
נניח לרגע לצבא. לעבריינים שמשתוללים בשטח, מפוצצים מסיקים, מכים באלות נשים מבוגרות (אירוע שתועד בכפר תורמוס עיא ביום ראשון שעבר), מיידים אבנים ברוגטקות כשהם רעולי פנים (אירוע בכפר בורין בתחילת החודש) או מציתים כלי רכב ומרססים כתובות שנאה בכפרים פלסטיניים, יש הד משמעותי ברשתות החברתיות, באמצעות קבוצות שמדווחות בגאווה על הפשעים זמן קצר מאוד אחרי ביצועם. בווטסאפ פועלת קבוצת "חדשות הגבעות", בטלגרם "נוער הגבעות בטלגרם", ועכשיו נוספה קבוצת עדכונים חדשה בשם "חדשות אנ"ש" (אנשי שלומנו).
ביום רביעי שעבר פורסם ב"חדשות אנ"ש" עדכון שנפתח כך: "חודש טוב! סיכום המאבק באויב הערבי בארץ הקודש בחודש תשרי". ההודעה המפורטת יורדת לרזולוציה של שמות הכפרים שהותקפו ומספר הפעמים שכל אחד מהם הותקף. הרשימה מונה כ-50 כפרים פלסטיניים ברחבי הגדה. על פי הסיכום, מספר כלי הרכב שנשרפו הינו 33, מספר הבתים שנשרפו עומד על 12, מספר הערבים שנפצעו היה 25, ובנוסף "נכרתו אלפי עצי זית, פונצ'רו עשרות רכבים, נופצו מאות שמשות והוצתו עשרות שדות ומטעים". ומה שמדהים הוא שהדיווחים היומיומיים בקבוצות הללו מלווים בתמונות וסרטונים. יש גם מספרי טלפון של מנהלי הקבוצות, חלקם פועלים תחת שמם המלא. בחלק מהאירועים מתבצע בתוך זמן קצר חיבור בין המעשה בשטח לבין קבוצות העדכונים בווטסאפ וברשת.
7 צפייה בגלריה
האירוע בסילוואד לפני שבועיים. "צעקו עלינו 'עופו מפה, זו האדמה שלנו'"
(צילום: אי-אף-פי, JAAFAR ASHTIYEH)
נסענו לבית של ד"ר מנסור מנסור בכפר דיר דיבוואן, והוא הוביל אותנו למכונית קיה שהציתו מתנחלים רעולי פנים בסוף השבוע שעבר. על הקיר הסמוך הם ריססו את הכתובת "ד"ש מאנ"ש", הוסיפו ציור של מגן דוד ולידו ריססו "נקמה".
"שלושה רכבים שרפו פה בשישי שעבר לפנות בוקר", אמר מנסור והצביע לגבעות ממול הכפר, "משם הם באו, מכל החוות שהקימו סביבנו בשנתיים האחרונות מאז שהתחילה המלחמה בעזה. שש חוות כאלה מקיפות אותנו. החקלאים שלנו לא יכולים לצאת למסיק. ולא מספיק שהם לא יכולים למסוק, הפושעים האלה מגיעים אלינו לכפר, שורפים, שוברים, עושים מה שבא להם. ואין מי שיגן עלינו.
"עד לפני המלחמה כשדבר כזה היה קורה היית מתקשר לצבא, למשטרה, והם היו באים, עשו כאילו הם רוצים לעזור לנו. היום הצבא והמשטרה לא באים אם אנחנו לא פונים לעזרת השגרירות האמריקאית. זה כפר של כ-6,000 תושבים, 70 אחוז מאיתנו בעלי אזרחות אמריקאית. רק אחרי שהתקשרתי לשגרירות ודיווחתי להם הגיעה לכאן משטרה ישראלית כדי לצלם את הרכבים שהוצתו ואת הכתובות על הקיר. זה לא אומר שייצא משהו מהתלונה הזו. היום הצבא והמשטרה נותנים גב לפושעים האלה, זו הסיבה שהם מרגישים מעל החוק".
חלפו מספר שעות ומתנחלים הציתו שוב כלי רכב פלסטיניים, הפעם בכפר עטארה שמצפון לרמאללה. על הקיר הסמוך לאחת המכוניות רוססה כתובת בעברית: "ד"ש מאנ"ש מה קורה אבי בלוט". ההצתה והכתובת דווחו כמובן בקבוצת "חדשות אנ"ש" בווטסאפ.
לפוצץ את המסיק
החייל המשוחרר א' אומר שהוא לא מופתע מאירועי האלימות שהתגברו מאז שהחלה עונת המסיק. "כולם בצבא יודעים שזו תקופה נפיצה", הוא אומר, "המפקדים בגדוד דיברו איתנו על כך שזו הולכת להיות תקופה עם אירועי חיכוך נפיצים. כשהתחיל המסיק, כל שעתיים בערך היה מגיע דיווח לחמ"ל על חיכוך אלים. ואז אתה מגיע לכרם זיתים של פלסטיני, אני עצמי הגעתי לכמה אירועים כאלה, ואתה רואה קבוצה של מתנחלים, חלקם חמושים באקדחים וכלי נשק ארוכים, חלקם עם אלות בידיים, והם יושבים בתוך הכרם, מתחת לעצים, לא נותנים לערבים למסוק".
מה הכוונה בלא נותנים לערבים למסוק?
"'זהו, נגמר המסיק, עופו מפה', זו הכוונה. הם עומדים ליד העצים ואתה לא יכול להתקרב כדי להוריד מהם את הזיתים. המתנדבים הישראלים שהשתתפו במסיק היו מתקשרים למשטרה או לחטיבה וככה זה היה מגיע אלינו לחמ"ל והיו שולחים אותנו. ואז אתה מגיע, רואה את המתנחלים יושבים בין עצי הזית, בתוך הכרם, ואתה מבין שזה אירוע שאי-אפשר לצאת ממנו טוב. אתה לא רואה אלימות פיזית. אתה רואה קבוצה של מתנחלים חמושים שפשוט לא רוצים לזוז. ברוב הפעמים הפתרון הכי קל זה להוציא צו שטח צבאי סגור, ואז גם הפלסטינים וגם המתנחלים צריכים לעזוב. בעצם זה מפוצץ את המסיק".
בארגון "שוברים שתיקה" אומרים שבשנתיים האחרונות הגיעו אליהם עדויות של חיילים שסיפרו על מתנחלים שגויסו ליחידות הגמ"ר וניצלו את המדים, הנשק והסמכות כדי לתקוף פלסטינים. "עברנו מחיילים שמאבטחים פוגרומים, למיליציות של מתנחלים שכבר אינן זקוקות לאבטחה, כי כעת הן החיילים", אומרים בארגון. "מדובר בגיבוי ממשלתי לטרור שמתרחש בחסות הפיקוד העליון של צה"ל והמפקדים הבכירים בגדה".
נסענו לראות איך זה עובד בשטח. את אבי דבוש, מנכ"ל "קול רבני לזכויות אדם", פגשנו בכפר אבו-נוג'ים באזור בית-לחם, לשם הגיע ביום שלישי השבוע עם קבוצת מתנדבים ישראלים לסייע לפלסטינים במסיק. 22 שנה הארגון הזה מרכז קבוצות שעושות זאת. "עד המלחמה בעזה הייתה למינהל האזרחי ולצבא סיסמה לפני עונת המסיק, 'עד הזית האחרון'. אמיתי לגמרי", הוא מספר. "הכוונה הייתה לאפשר לפלסטינים למסוק את מרב עצי הזית שלהם, למרות שהייתה לא מעט אלימות של מתנחלים גם אז. היה רצון טוב של הצבא לאפשר מסיק. זה נגמר. בשנתיים של המלחמה כמעט שלא היה מסיק, ובפעמים שהיה, הייתה אלימות מתנחלים, החיילים בשטח לא מתערבים. יש לנו תיעודים של תקיפות אלימות ורואים בהן חיילים שלא מנסים למנוע אותן. לפני שבועיים בכפר חוסאן הגיע כוח של לוחמות ומול עיניהן מתנחלים תקפו את החקלאים הפלסטינים. ניגשתי למפקדת הכוח, קצינה בצה"ל, אמרתי לה: 'אתם מחויבים להגן על הפלסטינים וגם עלינו הישראלים שבאנו לעזור להם'. אתה יודע מה היא ענתה לי? 'אני לא מכירה את זה, תתקשר למשטרה'".
המסיק באבו-נג'אם עבר חלק ביום שלישי. המשכנו לכפרים דיר דיבוואן, אל-מוע'ייר ותורמוס עיא, כולם בשטח B שמצפון-מזרח לרמאללה, ושם אמרו לנו חקלאים שהם מתקשים למסוק את הזיתים שלהם בגלל תקיפות של עברייני גבעות. יונתן קנוניץ', ראש מחלקת המחקר של "יש דין", אומר שהמתנחלים הרחיבו השנה את התקיפות שלהם גם לשטחי B.
"אנחנו מקבלים מדי יום דיווחים ותיעוד של תקיפות וגירוש אלים של מוסקים פלסטינים, ושל גניבת יבול הזיתים, וכבר לא רק בשטחי C", הוא מסביר. "ישראל רוצה ליהנות מכל העולמות. היא גם מחמשת מתנחלים ומותירה אותם ללא פיקוח, גם טוענת שאלימות מתנחלים זו עלילת דם, וגם רוצה ליהנות מפירות האלימות ולספח את השטח. המציאות הזו פוגעת באופן אנוש בזכויות הפלסטינים וגורמת נזק עצום לכלכלה בשטחים. בישראל נזעקים ממעורבות בינלאומית ברצועת עזה, אבל מביאים את המצב בשטחים לנקודת רתיחה שתחייב בסופו של דבר מעורבות כזו גם בגדה המערבית".
מהי אותה נקודת רתיחה? זו סוגיה שמטרידה מאוד את הצבא ושב"כ. לפי נתוני מערכת הביטחון, בכל שנת 2024 אירעו 675 אירועי פשיעה לאומנית. וזו הייתה שנה קשוחה עם מלחמה בעזה. אבל 2025 תשבור כנראה שיאים. נכון ליום רביעי, מתחילת השנה נרשמו כבר 692 אירועי פשיעה לאומנית, ואנחנו רק באמצע עונת המסיק, חודשיים לפני סוף השנה. מדובר בממוצע של קרוב ל-70 אירועים בחודש, ואם הקצב הזה יימשך, ב-2025 תירשם עלייה של כ-25 אחוז בפשיעה הלאומנית ביחס ל-2024.
גורם במערכת הביטחון נשמע השבוע מודאג מאוד: "מי שהתעלם מעלייה לקרקע של כמעט 100 חוות חדשות עם נוער קיצוני מאז 7 באוקטובר 2023, שלא יתפלא שישנה עלייה באירועי החיכוך. המספרים מטורפים. איפה שיש חווה יש חיכוך ויש אירועי פשיעה לאומנית. אפשר בהחלט לומר שהמצב בשטח יצא משליטה".
צה"ל: "פועלים על פי דין"
עוד נמסר מדובר צה"ל: "כוחות צה"ל, המינהל האזרחי ומשטרת ישראל פועלים לשמירה על הסדר הציבורי, להגנה, לסיכול טרור ולמניעת אלימות בגזרת יהודה ושומרון. צה"ל פועל לאפשר עונת מסיק תקינה ובטוחה למוסקים. במקרים שבהם ישנה הפרעה למסיק, ניתנת הנחיה לכוחות לנקוט צעדים נדרשים על מנת לאפשר את המשך קיומו. עד כה תואם ובוצע מסיק מאובטח ביותר מ-40 אחוז מהמרחבים הדורשים תיאום ביטחוני. בכל מרחב שבו נדרש תיאום זה, צה"ל אוכף זאת על מנת לשמור על ביטחון האזור. ברוב המרחבים לא נדרש תיאום כלל".
בתגובה לטענות על חיילי הגמ"ר נמסר: "צה"ל מספק נשק ללוחמי הגמ"ר ביישובים בגזרת יהודה ושומרון לצורכי הגנה וכוננות, תוך הגדרת נהלים ברורים, כפי שנעשה עם כלל לוחמי המילואים. כוחות צה"ל פועלים על פי דין. כאשר עולה חשד לביצוע עבירות פליליות או לשימוש בלתי ראוי בנשק, נפתחות חקירות של המשטרה הצבאית החוקרת. כל מקרה מתוחקר ומטופל בהתאם".
גורם ביטחוני נוסף אמר: "שב"כ הפיץ בשנה האחרונה מאות התרעות על כוונות פיגועים ופעילות לאומנית אלימה, אשר הביאו לא אחת לסיכול כוונות הפעילים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "כוחות צה"ל, שב"כ והמשטרה פועלים כל אחד בתחום אחריותו (בהתאמה לנוהל אכיפת החוק באיו"ש) והאחריות על תאי השטח (B ,A ו-C) למניעה, שיבוש, סיכול ופענוח אירועי אלימות קיצוניים בגזרת יהודה ושומרון. צה"ל, בהיותו ריבון בשטח, אחראי למניעת אירועי אלימות בשטחי A ו-B. סמכות החקירה של אותם מקרים נמצאת בידי משטרת ישראל, לעיתים בסיוע שב"כ, האמון על סיכול ומניעת אירועי טרור, אלימות קיצונית וחתרנות. משטרת ישראל אמונה על אכיפת החוק ושמירה על הסדר הציבורי בשטחי C ביישובים היהודיים. בכל אירוע של מקרי אלימות קיצוניים, משטרת ישראל פועלת על מנת להביא לדין את העבריינים".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.10.25
