מול אוזלת היד של הרשויות השונות לגבי גל האלימות מצד יהודים קיצונים כלפי פלסטינים, הסבלנות בצה"ל פוקעת: בדיון מיוחד שכינס בחודש האחרון הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר עם מפקדי חטיבות באוגדת איו"ש, הם ביקשו ממנו להתערב לאלתר - והמליצו להחזיר מיד את צווי המעצר המנהליים ששר הביטחון ישראל כ"ץ ביטל עם כניסתו לתפקיד, בלחץ פוליטיקאים ממפלגותיהם של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר.
7 צפייה בגלריה
זמיר וכ"ץ. מח"טים ביקשו מהרמטכ"ל: להחזיר את צווי המעצר המנהליים שביטל שר הביטחון
(צילום: דובר צה"ל)
הצעד הנואש של הקצינים הבכירים מפיקוד המרכז, שאמורים בעצמם להתמודד מדי יום בשטח עם אירועים שמסלימים משבוע לשבוע ומתרחבים לגזרות שונות באיו"ש, התרחש עוד לפני הפשיטה האלימה של פעילים מנוער הגבעות על חווה בדואית-פלסטינית בדרום הר חברון לפני כשבועיים. באירוע זה, שקצינים בכירים בצה"ל מכנים "סדיזם טהור", אותם פעילי טרור יהודים דקרו והטיחו לבני בניין בגדיים ובכבשים בדיר פלסטיני מול מצלמות האבטחה. הם גם פגעו ברכוש רב - לאור יום ובפנים רעולות - בדומה לפשיטות אלימות אחרות שמתרחשות על בסיס שבועי, לעיתים יומי, מדרום הר חברון, דרך מזרח גוש עציון ועד לרכס הרי שילה וצפונה משם, לכיוון שכם.
בצה"ל מדברים על חציית כל הקווים האדומים ומפנים אצבע ישירות לשרים בממשלה, שבהם נתקלים לוחמי צה"ל כשהם מגיעים לפנות בתקופה האחרונה מאחזים לא-חוקיים. בכירים בצבא מתארים מצב אבסורדי שבו אכיפת חוק מצד חיילי צה"ל נתקלת בהתנגדות פיזית של שרים בממשלת ישראל, שמגיעים למאחזים הללו ומתייצבים לצד המפונים. אקלים מאפשר זה מחלחל גם למשטרת ישראל, שלפי קצינים בצבא ממעטת לאכוף את החוק, כמעט שלא עוצרת חשודים במעשים הללו, כפי שהיה באירוע האלימות הקשה כלפי הגדיים והכבשים - ולא מתייצבת בזמן או עם כוחות מספקים, בעיקר של יס"מ, כדי להדוף אירועים אלימים.
לוחמי מילואים: "לא לשם כך התייצבנו"
התסכול בצה"ל בחודש האחרון הוביל להורדת הכפפות: מאות לוחמים הוקצו לטובת משימות אבטחת מוקדי חיכוך בכפרים פלסטיניים מועדים לפורענות, ובמרחבים שביניהם למאחזים לא-חוקיים שטרם פונו. בנוסף, בפיקוד מרכז השתמשו לטובת משימות אלו, בעיקר של הריסת מבנים לא-חוקיים במאחזים, בשופלים ובדחפורים שסיימו לפעול בעזה והוחזרו מהרצועה לאוגדת איו"ש.
קשה לצפייה: תיעוד התקיפה בדיר בדרום הר חברון, וההצתות
בצבא מעריכים שגל האלימות הנוכחי - מעבר לתמיכה בשתיקה בו מצד גורמים בממשלה ומצד חלק מההתיישבות והרבנים - נובע גם מנקמה בממסד על שחרור 74 ארכי-מחבלים רוצחים פלסטינים לשטחי איו"ש כחלק מעסקת שחרור החטופים, וגם בתגובה להריסת מאחזים לא-חוקיים. חלק מאותם מחבלים שוחררו לבתיהם בקרבת זירות הרצח שביצעו בפיגועים שהובילו, אלמנט נוסף שהגביר את התסיסה, לצד פיגועים רצחניים שיצאו מאיו"ש כמו בצומת רמות בירושלים לפני כחודשיים. בצה"ל ובשב"כ מנטרים את המחבלים ששוחררו בעסקה במעקב מודיעיני ובביקורי בית לאזהרה וסיכלו חגיגות הזדהות עם שובם, אך כלפי רבים מהם יש הערכות בצבא שהם ייעצרו וייכלאו שוב.
לאחר הטלת "השמיכה הגדולה" של חיילים על מוקדי חיכוך פוטנציאליים בשבועיים האחרונים, חשו בצבא בירידה משמעותית בתקריות האלימות, אך גם בביקורת מצד הלוחמים שביצעו משימות אלו. מדובר בעיקר בלוחמי מילואים שנמצאים בגדה כבר סבב שישי או שביעי מאז 7 באוקטובר. חלקם טענו בפני מפקדיהם שלא לשם כך הם התייצבו, אלא כדי להגן מפני אויב אמיתי, כלומר מחבלים פלסטינים. בפועל, אותם לוחמי מילואים ביצעו משימות אבטחה אלו במקום שוטרים או שוטרי יס"מ. "המשטרה לא באמת איתנו במאבק הזה, ולכן יש זינוק בכמות ובחומרת האירועים האלימים הללו", הסבירו בצה"ל.
במפגש בין הרמטכ"ל זמיר למפקדי הגזרות באיו"ש הוסבר לו שצווי המעצר המנהליים, שעל הוצאתם בכל פעם המליץ השב"כ עד שבוטלו, הם כלי מקצועי לכל דבר למיגור או לפחות לצמצום התופעה. זאת על אף שמדובר בצעד דרקוני ואנטי-דמוקרטי, שלפיו אדם חשוד מוחזק במשך שבועות וחודשים ארוכים מאחורי סורג ובריח ללא משפט ומבלי שיש נגדו ראיות ממשיות שיכולות לבסס כתב אישום, הגם שמדובר בצעד מנע שמפוקח על ידי בית המשפט.
"אותם פעילים מגיעים לשרוף כפרים פלסטיניים ורואים מולם במקרה הטוב גדודי מילואים שחוקים משנתיים ארוכות וממיעוט סד"כ, כי בקושי 50% מגיעים", מתארים בצה"ל. "תוסיף לזה את הקמת 22 היישובים באיו"ש, כולל באזורים שפונו בהתנתקות ב-2005 באזור חומש וכדים, שעליהם החליטה הממשלה. כל יישוב חדש כזה מצריך מצה"ל כוחות אבטחה ומשאבים רבים כמושאי הגנה ונכסים חיוניים, שיש לתת להם את כל המענה המבצעי השוטף, בטח אחרי 7 באוקטובר".
מ-30 ל-120 חוות: קרבות על שטחי מרעה
כיום פועלים באוגדת איו"ש 21 גדודי בט"ש מרחביים, כשלפני המלחמה היו 13 בשיא השפל, ובשיא האינתיפאדה השנייה, לפני 22 שנים, היו 82. בצבא מתנחמים בכך שסיום המלחמה בעזה יאפשר העברת קשב ומשאבים לאיו"ש, שתמיד מבעבעת אך עדיין לא התפרצה. בין היתר יוחזרו בעוד כשבועיים שני גדודים סדירים, חזקים ומצוידים באמצעים של כוחות סדירים מגבעתי ומכפיר, לאחר שהתרעננו מהלחימה הארוכה בעזה.
"שטח הפנים להגנה באיו"ש גדל בשנים האחרונות ב-200%, ולכן כל התעסקות במה שאינו הגנה והתקפה כלפי אויב פוגע ביעד שלנו", מזהירים בצבא. בצה"ל מוטרדים גם מהשינוי לרעה - טבעי ככל שיהיה - אחרי 7 באוקטובר: ביישובים רבים שנחשבים למתונים, כמו במרכז גוש עציון או בקו התפר עם השרון, תושבים מקומיים מסרבים בעת הזו לאפשר לשכניהם הפלסטינים למסוק זיתים סביב גדר יישובם, באדמות הפלסטיניות, כפי שהיה לאורך שנים וכמעט ללא אירועים חריגים. הסיבה: פחד של התושבים שחלק מאותם מוסקים הם מחבלים פוטנציאליים. התוצאה: כתנאי להסכמתם למסיק דורשים התושבים מפלוגות מג"ב לאבטח את המסיק, באופן שמותח עוד יותר עד לקצה את שמיכת כוח האדם הקצרה.
7 צפייה בגלריה
נובמבר 2025: יובל בן ארי (בתמונה למטה) ועודד ידעיה, שהותקפו בשבת האחרונה במסיק באזור שכם
בצה"ל מתנחמים בכך שלפחות שב"כ עדיין רתום למאבק בתופעת הטרור היהודי, ולא מכבס את האירועים האלו באמתלות של עבירות פליליות או תופעה חינוכית פסולה שיש להתמודד איתה בהסברה ובחינוך, כפי שדורשים ופועלים בממשלה, עם מינוי "פרויקטור" לנוער הגבעות כחלופה לביטול צווי המעצר המנהליים.
לפי נתוני צה"ל ושב"כ, מתחילת המלחמה התרחשו באיו"ש 1,575 אירועי "פשיעה לאומנית", עם עלייה מגמתית בכל רבעון לאורך השנתיים האחרונות, כאשר בחציון הראשון של 2025 הנתון הגיע כבר ל-440 אירועים - זינוק של 39% לעומת החציון הראשון של 2024. בשנת 2024 נרשמו 675 אירועי פשיעה לאומנית נגד פלסטינים, והשנה כבר התרחשו 704 - כשנותר עוד כחודש וחצי עד לסיומה.
בפילוח השנה לפי סוגי אירועים עולה כי 368 מהתקריות הוגדרו כ"טרור עממי", כלומר מעשים מכוונים ולעיתים גם מאורגנים כלפי רכוש או אדם פלסטיני; 143 חיכוכים אלימים שחלקם כוללים שימוש בנשק חם או קר; 98 פיגועים של ממש; 49 תקיפות של כוחות צה"ל והמשטרה מצד יהודים; ו-46 אירועי פשיעה חקלאית.
חלק מהתופעה של התגברות האירועים מיוחסת גם להשפעה מהזינוק במספר החוות החקלאיות שהוקמו, כתחילתם האפשרית של יישובים נוספים ביו"ש: מ-30 חוות שהיו לפני המלחמה, יש כיום יותר מ-120 חוות, וחלקן מעוררות ויכוחים אלימים על שטחי מרעה.
עוד עולה מהנתונים כי מתחילת השנה נפגעו 174 פלסטינים באירועי פשיעה לאומנית - עלייה של 12% לעומת השנה שעברה, כששנה זו טרם הסתיימה. בסך הכול נפגעו 376 פלסטינים מתחילת המלחמה באירועים אלו.
גורמים בהתיישבות שבקיאים בתופעה מסבירים כי בתוך נוער הגבעות החל להתפתח בחודשים האחרון גרעין אנרכיסטי קיצוני שלא סר לאף מרות, ונחשב לפלג שמוביל את מרבית התקריות הקשות. התוצאה: אובדן שליטה שמסכן עד מאוד את היציבות הביטחונית הפריכה באיו"ש, שממנה נהנו מרבית התושבים, פלסטינים ויהודים כאחד, לאורך השנתיים של המלחמה בעזה.
המשטרה: פועלים להביא לדין את העבריינים
במענה לאירועי האלימות הקיצוניים מסבירים במשטרה שצה"ל, מהיותו ריבון בשטח, אחראי למניעת אירועי אלימות בשטחי A ו-B, ואילו סמכות החקירה של אותם המקרים נמצאת בידי משטרת ישראל, לעיתים בסיוע השב"כ - החטיבה היהודית שאמונה על סיכול ומניעת אירועי טרור, אלימות קיצונית וחתרנות. בכל אירוע של מקרי אלימות קיצוניים, המשטרה פועלת על מנת להביא לדין את העבריינים. סדרי הכוחות ביו”ש נגזרים מתחומי האחריות וכך גם פריסתם, במטרה למנוע אירועי אלימות.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.11.25
