חוק הכנסת קובע כי מרכז המחקר והמידע של הכנסת רשאי לדרוש מכל משרד ממשלתי מידע, מסמכים ודוחות שדרושים לכנסת, לוועדות הכנסת, לחברי הכנסת או למוסדות הכנסת, למילוי תפקידם. על המשרדים חלה חובה למסור את המידע המלא בלא דיחוי, מלבד החרגות מסוימת שנקבעו בחוק. אלא שנראה שחוק הכנסת לא ממש מעניין את המשרד לביטחון לאומי ואת ראשיו.
במרכז המחקר של הכנסת, המכונה הממ"מ, ביקשו כבר בחודש אוגוסט נתונים כדי לרכז אותם במסמך בנושא אלימות כלפי נשים המיועד להתפרסם ב-25 בנובמבר, יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים - אך הנתונים טרם הועברו.
בקשה נוספת לנתונים על עבירות אלימות במשפחה, נענתה באופן חלקי בלבד: בממ"מ ביקשו נתונים על פני עשור, ואילו במשרד לביטחון לאומי העבירו נתונים משלוש השנים האחרונות בלבד, וללא פילוח מגדרי של קורבנות העבירה - כך שאי-אפשר להסיק מהם מסקנות רלוונטיות.
הנתונים שהמשרד התבקש להעביר אינם חריגים, והמשרד מתבקש להעבירם מדי שנה לטובת דוח שנתי בנושא, אך בקשות חוזרות ונשנות מצד הממ"מ נותרו ללא מענה. בשבוע שעבר פנתה יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי, ח"כ מירב כהן, למשרד לביטחון לאומי בדרישה לטפל בהעברת הנתונים - אך גם היא לא זכתה למענה: "חלילה לא הייתי רוצה לחשוב שהשר אינו מעוניין לחשוף בפני הכנסת את הנתונים", כתבה כהן על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. במשרדו לא השיבו באופן ענייני לפניית ynet ו"ידיעות אחרונות" בנושא.
גם בשנה שעברה עיכב המשרד לביטחון לאומי את העברת הנתונים, והם הועברו לוועדה לשוויון מגדרי רק בערב שקדם לדיון השנתי בנושא. בתחילת השבוע פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" דוח שפרסם ארגון ויצו בנושא אלימות נגד נשים, ממנו עולה התנהלות דומה: על פי מחברות הדוח, מתוך עשרה משרדי ממשלה ורשויות שאליהן פנו כדי לבקש נתונים - רק שישה חזרו עם המידע. גם אז, לעיתים הגיע מידע חסר בלבד, ובעיכוב גדול.
הנתונים המועברים מהמשרד לביטחון לאומי מאפשרים לעקוב אחר מגמות ולזהות חסמים וחסרים במנגנוני הפעולה של הגופים העוסקים באלימות נגד נשים: כך למשל, מדוחות קודמים של הכנסת בנושא אפשר היה ללמוד כי יותר משליש מהנרצחות הגישו בעבר תלונה במשטרה בגין אלימות במשפחה, וכי לשליש מבין החשודים ברצח נשים היה תיק קודם במשטרה על אלימות במשפחה.
נתון משמעותי נוסף העולה מדוחות קודמים היא כי מרבית מקרי הרצח נגד הנשים היהודיות מובילים למעצר החשוד ולהגשת כתב אישום, ואילו כאשר אישה ערבייה נרצחת - רק כמחצית מהמקרים מובילים להגשת כתב אישום.
לפי פורום מיכל סלה, העורך מעקב משלו אחר רצח נשים בידי קרוב משפחתן, מאז תחילת 2025 נרצחו 28 נשים בידי קרוב משפחתן - מספר שיא מאז תחילת המעקב של הארגון, בשנת 2021.
