שנה להפסקת האש בדרום לבנון, וההבנה בצה"ל היא שישראל מתקרבת למבחן הגדול ביותר שלה למדיניות ה"אפס הכלה" שקבעה בעקבות טבח 7 באוקטובר - ונמצאת ככל הנראה על סף פעולה יזומה קצרה, כדי להרתיע את חיזבאללה ולגלח עוד מיכולות ההתעצמות שלו.
"ייתכן שנידרש שוב ללחימה", זמיר
(צילום: דובר צה"ל)
הפעילות ההתקפית הכמעט יומית של פיקוד הצפון וחיל האוויר בחודשים האחרונים לא הרתיעה את חיזבאללה מהתעצמות צבאית משמעותית, בעיקר באזורים שרחוקים יותר מהגבול. גם לא כ-1,200 פשיטות קרקעיות שכוחות אוגדת הגליל ביצעו בשנה האחרונה, כפי שנודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות".
מדובר ב-1,200 מבצעים סביב 21 כפרי קו המגע בדרום לבנון, מרביתם שיעים, שביצעו לוחמי צה"ל כדי למנוע מחיזבאללה להשתקם בהם. מדובר בפטרולים גלויים או סמויים; מארבים נגד פעילים; ואיתור והשמדת מבנים או פירים שמיועדים לטרור, ושלא אותרו במבצע חיצי הצפון שנגמר לפני שנה.
מדובר בהיקף חסר תקדים של פעולות לכל אורך כ-140 הקילומטרים של גבול, מראש הנקרה ועד הר דב: בין שלוש לחמש פשיטות ביממה, בממוצע, בטווח של שלושה עד חמישה קילומטרים מהגבול, לעיתים בסמוך גם לקו הכפרים השני.
בצה"ל החליטו לשמור נתונים אלו מתחת לרדאר לאורך השנה האחרונה, גם כדי לא להתריס מול הצד השני, על אף שבחיזבאללה מודעים היטב לכל מבצע שכזה. אחרי שהכוחות יוצאים מפעולה שכזו, גם בתוך כפר, כמו לפני כשבועיים בעיירה חולא שמול הגליל העליון, טרקטורים לבנונים מתקרבים לאתר ההרס החדש כדי לפנות את החורבות שהותיר הפיצוץ הצה"לי הגדול. בשלב זה עולים כטמ"מים של חיל האוויר לשמיים ותוקפים את הדחפורים הללו, מתוך הבנה שמדובר בפעילי חיזבאללה בתוכם.
מעט מהמפקדים הבכירים כיום באוגדת הגליל ובפיקוד הצפון הספיקו לשרת ברצועת הביטחון בסוף שנות ה-90 כמפקדי צוותים או פלוגות צעירים. עד עכשיו, בניגוד לתחזיות ולחששות, הם מצליחים למנוע שִחזור של אותן היתקלויות קרובות או מטעני צד שהיו באותן שנים אירוע שבועי בין הבופור לריחן, ובין סוג'וד לא-טייבה.
הסיבה לכך היא הגישה ההתקפית שנצרבה אצלם כלקח דווקא מהשנים שאחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006: בין שנה זו ל-2008 החל חיזבאללה בתוכנית שיקום גדולה להרס הנרחב שהותיר התמרון הצה"לי בדרום לבנון, אך לא רק. "אנו זוכרים כיצד הגיעו הטרקטורים ההם לבנות בתים חדשים על אלו שהרסנו במלחמה ב-2006, אבל במקביל אותם פועלים בנו גם ממש 'בילט-אין' מנהרות טרור מתחת לבתים המחודשים, ועמדות תצפית, נ"ט וצליפה", אמרו בצה"ל.
לדבריהם, "כך נבנו באותם שנים, בעיקר בין 2006–2011 כפרי טרור שלמים וגדולים שהוכנו למלחמה הבאה נגדנו, וזאת מבלי שפעלנו נגדם. בהמשך הם בנו גם את עמדות הפלישה של רדואן בין אותם כפרי טרור, ממש על הגבול. זה היה אמור להיות היתרון הפוטנציאלי שלהם ליום פקודה, אבל התהפך נגדם כשהשמדנו להם יכולת זו במבצע חיצי הצפון, ובעיקר בהשלמות המשימה שעשינו בחודשים מנובמבר 2024 ועד לתחילת יישום ההסכם בפברואר השנה".
הדילמה של צה"ל: השקט היחסי עלול להתרסק
בצה"ל מודים בדילמה שצפויה לקראת החלטה אפשרית על פעולה יזומה בלבנון. הצימרים בגליל היו מלאים עד אפס מקום בחגי תשרי האחרונים; המטיילים והחקלאים נהנים משקט ושלווה עד לתלם האחרון; וגם משחקי הכדורגל והכדורסל מאירופה אולי יחזרו לישראל בשל השקט היחסי.
כל אלו עלולים להתרסק על קרקע המציאות עם מספר ימים של שיגורי רקטות לחיפה, טילים לתל-אביב, רחפני נפץ לגליל וכטמ"מים תוקפים למטרות אסטרטגיות ברחבי הצפון. לחיזבאללה יש מספיק מכל אלו, על אף יכולות מוגבלות להפעילן בצורה מיטבית ובמקביל עקב חיסולם של מרבית מפקדיו המשמעותיים. "חשוב לזכור שהמבצע נגד חיזבאללה היה הרתעתי במהותו ולא הכרעתי כמו נגד חמאס", אמר קצין בכיר שהיה במרכז קבלת ההחלטות בצמרת צה"ל עד לפני כשנה.
התקיפה בדאחייה, שבה חוסל מספר 2 בחיזבאללה
צה"ל יכול לבצע את הפעילויות הקרקעיות הרבות הללו ליד הגבול, כמעט ללא חיכוך, ובהיקפים שמזכירים את המבצעים מדי לילה של הצבא בעומק השטח הפלסטיני באיו"ש, בעיקר לאור העובדה שכמעט ואין אוכלוסייה בכפרי קו המגע. שיקום המבנים שם טרם החל, תשתיות הדלק, המים והחשמל עדיין הרוסות עקב האכיפה האקטיבית של צה"ל, ולכן האוכלוסייה הלבנונית עוד לא חזרה ברובה למרחב שצמוד לגבול. אם עד לפני המלחמה עם חיזבאללה – בעיקר בשנה שאחרי 7 באוקטובר – היו אלו כוחות מיחידות מובחרות ומסיירות של צה"ל שביצעו משימות אלו, חופש הפעולה באזור והביטחון שנצבר גרם לכך שמרבית 1,200 הפעולות הללו בוצעו השנה ע"י כוחות מגדודי מילואים.
"בלתי אפשרי להגן על יישוב כמו מנרה רק מגדר הגבול, ולכן אנו פועלים תדיר גם מהצד הלבנוני של הגדר, על הקרקע ובאוויר. ראשי המועצות והישובים מכירים זאת ומפצירים בנו לא לעצור, גם כאשר הם שומעים לפעמים את הפיצוצים שלנו מכיוון לבנון", אמרו בצה"ל.
לדבריהם, "לצד מה שקורה ומטופל בעומק, בבקעא או ביירות, אנו קודם חייבים לוודא שבמרחק של חמישה עד עשרה קילומטרים מהגבול אין תשתיות טרור, וחיזבאללה אלוף בלחזור למקומות אלו בכסות אזרחית, לתצפת ולעקוב. הפעם אסור שזה יהיה כמו אחרי 2006. אם אנו רואים חמוש מטווח של שבעה או עשרה קילומטרים אנו מחסלים אותו מיד, אחרי שווידאנו שלא מדובר בפקח יוניפי"ל או בחייל של צבא לבנון".
"אנחנו בתקופה עיצובית. חייבים להיות אקטיביים ואגרסיביים נגד חיזבאללה - גם במחירים בצד שלנו"
כוחות צה"ל נמצאים בהגנה באוגדת הגליל עם פי שניים וחצי לוחמים ואמצעים לעומת מה שהיה לפני 7 באוקטובר, ותחת הבנה שכך יהיה גם בשנים הבאות. הלוחמים נעזרים ברחפנים מתקדמים שהפכו לחלק קבוע בנוף הגלילי-לבנוני: הם לא יורדים מהאוויר, מופעלים בסבבים 24/7 ומכסים את המתרחש בשטחים מתים רבים שקשים לתצפית נייחת או ניידת, בעיקר בערוצי הנחלים ובסבכי השיחים שטרם הוסרו.
בצה"ל תיארו כי "אם יש רועה צאן במרחב או כביכול אזרח שמסתובב בלי נשק, אנחנו לא נותנים להם להסתובב חופשי אלא מגיבים מיד בנוהל מעצר חשוד ומעצר שלהם לחקירה בחלק מהמקרים". לטענתם, "אנחנו בתקופה עיצובית ואם לא היה מהלך לבנוני אמיתי לפירוז חיזבאללה, אז נהיה חייבים להיות אקטיביים ואגרסיביים נגדו בשנים הבאות, גם במחירים בצד שלנו. אסור שזה יברח לנו שוב כמו אחרי 2006. לחיזבאללה עדיין יש יכולות לעשות לנו הפתעות מקומיות כמו ניסיונות חדירה של חוליה או שתיים אבל אנו פועלים קדימה וחזק כדי לשבש זאת ולסכל נסיונות משמעותיים יותר".
לא לחזור לקונספציה ולהסתפק במבצעי מב"מ
בפיקוד הצפון מפצירים במקבלי ההחלטות לא לחזור לקונספציית מבצעי המב"מ (המערכה שבין המלחמות) החשאיים שישראל חששה לקחת עליהם אחריות מתוך מאזן הפחד והמשוואות מול חיזבאללה. בצבא יש מי שמזכיר כל העת, כטראומה צורבת ומשפילה, את פרשיות האוהל של חיזבאללה והצלפים-מחבלים שחדרו ורק הוברחו – שתיהן בהר דב – בשנתיים שקדמו ל-7 באוקטובר. באוגדת הגליל חיסלו בחודשים האחרונים כ-100 מחבלי חיזבאללה, מתוך כ-350 שחוסלו מתחילת השנה, מבלי שחיזבאללה הגיב ולו פעם אחת.
בפיקוד הצפון מעודדים מפירוקו המתקרב של ארגון יוניפי"ל, שיותר הזיק מאשר סייע לאכיפת הביטחון מבחינת צה"ל. צבא לבנון ישאר בדרום לבנון עם ארבע חטיבות הבט"ש שלו, שמדי פעם מקבלות משימה לפרק משגרי רקטות או לאסוף אמל"ח של חיזבאללה, אך אם מפקדי אותן משימות הם שיעים, המשימה לא מתבצעת, או לכל הפחות לא מצליחה, בגלל עצימת עין או שיתוף פעולה עם ארגון הטרור.
"הראינו לאמריקנים, על המפות, 350 נקודות עם תשתיות טרור של חיזבאללה בקרבת הגבול, שטיפלנו בהן בשנה האחרונה. שם אנחנו לא סומכים על צבא לבנון ופועלים בעצמנו", אמרו בצה"ל. "ההישג המשמעותי וארוך הטווח הוא פירוק חיזבאללה מנשקו, אבל ספק אם זה ייעשה רק באופן צבאי. לא כדאי להתאהב במצב הנוכחי וצריך להמשיך לפעול גם במישורים המדיניים ובלחץ דיפלומטי-צבאי. אנו בנקודה שבה חיזבאללה עדיין חזק יותר, צבאית, מצבא לבנון וצריך לפעול שזה יהיה הפוך", סיכמו.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.11.25
