כשבאנו ביום שלישי למאחז צור משגבי כמעט ולא ראינו עדות לפינוי האלים שהיה כאן בשבוע שעבר. עמדנו על במת השוליים של מדבר יהודה, מול נוף מרהיב, מעל הנקיק הנחשי של נחל ערוגות עילי, והבחור יעקב מנדלסון נתן לנו סקירה קצרה על האזור. לפתע ראינו מחפרון דוהר על אחד השבילים ומנדלסון הצביע על ערימת פסולת בניין ואמר שהטרקטור מפנה את ההריסות כדי שאפשר יהיה לבנות מחדש את הבית שהרסה המדינה.
זו גבעה מנוקדת בבתים שנראית על פניו כמו עוד מאחז, שכמותו הוקמו על מאות גבעות מדרום הגדה ועד צפונה. הבית עשוי בנייה קלה ולידו זרוקים בשטח אופני ילדים ומגלשה כתומה קטנה, וכלי רכב חבוט עם בוץ שנקרש על פחו עומד לא הרחק. כך נראים כל הבתים שעשרות מטרים מפרידים בין כל אחד ואחד מהם. שטח לא חסר כאן.
4 צפייה בגלריה
יעקב מנדלסון במאחז צור משגבי. "תמצא פה חרדים מכל הסוגים, ליטאים, חסידים וספרדים. לא התגייסתי לצבא, אבל זה השירות שלי"
(צילום: שאול גולן)
ביום שני שעבר, בבוקר מוקדם, כשהגיעו מאות לוחמים של מג"ב שליוו את פקחי המינהל האזרחי, עמדו מולם כמה עשרות בחורים. חלקם טיפסו על גגות המבנים וסירבו לרדת גם כשהחלה ההריסה. התפתחו עימותים. חלק מהצעירים יידו אבנים, אחרים טיפסו על הכלים ההנדסיים כדי לעצור את ההריסה. לוחמת מג"ב חטפה אגרוף לפנים. בתגובה יידו לוחמים אחרים רימוני הלם. אתה רואה סרטונים מהאירוע הזה ומה שמושך את העין אלו הצעירים שרצו לכל עבר בגבעה כדי למנוע את פינויה. לובשי חולצות לבנות, מכנס שחור, כיפה שחורה. צעירים חרדים במאחז חרדי.
אפקט הבלוק
צור משגבי הוא לא המאחז החרדי היחיד בשטח. בגבעה שלידו הוקם מאחז "דרך ה'" ולא הרחק משם ישנו עוד אחד, "דרך אמונה" שמו, שנקרא על שם ספרו של הרב חיים קנייבסקי ז"ל, שהיה מנהיג הציבור החרדי. הם הוקמו באזור מזרח גוש עציון, סביב ההתנחלויות החרדיות מיצד ומעלה עמוס. מאחז חרדי נוסף, "מצפה לאה", הוקם השנה באזור כוכב השחר שבבנימין. בחודש שעבר הוכנס לבית הכנסת שבו ספר תורה ולמעמד החגיגי הגיע ח"כ מאיר פרוש, חבר סיעת יהדות התורה מטעם מפלגת אגודת ישראל.
ההצטרפות החרדית לכיבוש הגבעות ביהודה ושומרון לא משנה את מפת ההתיישבות, גם בלעדיהם הנוער הדתי-לאומי-חרד"לי מסתדר. מאז 7 באוקטובר הוקמו ברחבי הגדה מאות חוות רועים ומאחזים לא חוקיים שהובילו לגירוש של עשרות קהילות פלסטיניות מבתיהן. אולי עשרה מהם בעלי צביון חרדי. אולם הסיפור הזה הוא לא על מספרים אלא על מגמה. הציבור החרדי הולך ומקצין ימינה, ומה שהיה טאבו עד לפני כעשור, הולך ותופס אהדה בקרב קהלים נרחבים במגזר.
תיעוד האלימות בפינוי מאחז צור משגבי:
פצועים בפינוי מאחז צור משגבי
(צילום: דובר צה"ל )
"מודיעין עלית ובית"ר עלית הוקמו כדי לתת פתרון למצוקת הדיור בחברה החרדית", אומר עסקן פוליטי מהמגזר הליטאי השמרני, "חרדים לא הלכו לגור שם על רקע אידיאולוגי. צריך להבין, באופן מסורתי החברה החרדית לא הייתה חלק מהמשחק ההתיישבותי של הציונות. אנחנו לא הציונות הדתית-לאומית, לא היה קיים אצלנו המרכיב הזה של הלאומנות".
ישראל כהן, עיתונאי ופרשן פוליטי חרדי המקורב להנהגה החרדית, מסביר שיצירת הבלוק הפוליטי עם נתניהו, הליכוד ושאר מפלגות הימין, השפיעו על הציבור עצמו. "אני מזכיר לך שהרב ש"ך והרב עובדיה היו בעד פשרות עם הערבים, הם התנגדו לעימותים והתגרות בהם", הוא אומר. "אבל ככל שחלפו השנים החיבור עם הימין היה טבעי יותר. הימין יותר מסורתי, יותר קרוב ליהדות, לתורה. יש איתו יותר שפה משותפת. החיבור הזה הלך והתהדק עד שנהיה נתק בין החרדים לשמאל.
"באיזשהו שלב החרדים הלכו כל כך ימינה עד שהגולם קם על יוצרו. פתאום צעירים חרדים נוהרים אחרי איתמר בן גביר. וצריך להיות ברור, למיינסטרים החרדי יש מחלוקת קשה עם בן גביר והשקפתו. הוא עולה להר הבית, מתגרה באומות, מבחינה חרדית זה כרת, העבירות הכי חמורות. כל התחום הזה של ימין לאומני קיצוני ‑ הציבור החרדי מעולם לא היה שם. יש הבדל בין ימין אמוני של מסורת ותפילות לבין ימין לאומני. והרבה מאוד חרדים הפכו לאומנים. אני לא יודע לכמת את זה במספרים, אבל כן, זה זרם שהולך וגדל".
והעסקן הפוליטי החרדי מסכם: "הבחורים שלנו גדלים לתוך תודעה ימנית מוחלטת. ביבי הוא המלך והשמאל הוא השטן בהתגלמותו. מפה הדרך לגבעות קצרה. אז אם כבר ימין, למה לא עד הסוף?"
מה אתה, אוונגליסט?
הגבעות הללו כאמור נמצאות במזרח גוש עציון, צמוד להתנחלויות מיצד ומעלה עמוס שהוקמו בשנות ה-80. שתיהן נמצאות כחצי שעה מירושלים, מבודדות יחסית, יושבות בקצה כביש הנגמר בספר המדבר. בחור חרדי ירושלמי שהעביר כמה שבתות במאחזים באזור אומר שהביקור הראשון נבע מסקרנות. "בחורי ישיבה מוצאים את עצמם משועממים בחופשות בין הזמנים ונהיה טרנד חזק של סיורים ביהודה ושומרון בעקבות סיפורי התנ"ך", הוא מסביר. "לפני עשר שנים ויותר זה היה פסול. חרדים הרי לא לומדים תנ"ך, הם לומדים תלמוד, ללמוד תנ"ך זה דתי-לאומי, אז מי שחשב ללכת בעקבות סיפורי התנ"ך היו אומרים לו 'מה אתה, ציוני? או השם ירחם אוונגליסט?' כי האוונגליסטים לומדים את התנ"ך והם ציונים.
4 צפייה בגלריה
רבין. "נוער חרדי תופס אדמה בלי לתאם. ממלכתיות היא לא ערך עליון עבורו"
(צילום: שאול גולן)
"אבל בסוף הטאבו הזה נשבר וצעירים התחילו לצאת לסיורים האלה. וזה לגעת באדמה, לטפס על הגבעות. זה כבר פיזי. אלפים יוצאים היום לסיורים האלה, אלפים. פתאום חבר'ה שלומדים בישיבות של נוער נושר, כאלה שלא מסוגלים או לא יכולים לשבת וללמוד כל היום, מחפשים מקומות מעניינים להתארח בהם בשבת. עושים שבת ב'דרך האמונה' או אצל ברוך מרזל בחברון. לפני שבן גביר נהיה שר אז עשו שבת גם אצלו בחברון. או שחבר ממליץ על חווה באחת הגבעות, ושם אתה נפתח לכל העולם הזה.
"ויש אקשן. אתה חוזר משבת אצל מרזל בחברון, מספר בישיבה 'עברנו ליד ערבים ברחוב ורבנו איתם', ואנשים נגנבים, מתלהבים. בחורים הולכים לשבתות במאחזים וחוזרים לישיבה עם עיניים בורקות, עם ים סיפורים. שמע, אני למשל הייתי בחווה שבה הייתי צריך לקום באמצע הלילה לשמור. לאחד שלא עושה צבא, אתה יודע איזו התרגשות זו? איזה אקשן זה? מטורף".
ובחוות והגבעות החרדיות יש אקשן. דרור אטקס מארגון "כרם נבות" העוקב אחרי השתלטות המתנחלים על קרקעות בגדה, אומר שמדובר במקומות מאוד אלימים. "מהאלימים שיש", הוא מדגיש. "בג'בל של צור משגבי ודרך ה' גרו פלסטינים, שבע-שמונה משפחות שישבו בדיוק איפה שהמאחזים יושבים היום. הם העיפו את כולן תוך יום-יומיים, בלי יותר מדי דיבורים, באלימות באמת קשה".
לפי רועי קלייטמן, פעיל ב"בני אברהם", קבוצה של דתיים וחרדים המקיימים פעילות סולידרית עם קהילות פלסטיניות בשטחים, הזרם החרדי של המאחזים מדמיין ישראל אחרת לגמרי מזאת שאנחנו מכירים. "הם חולמים על מהפכה שבסופה ישראל על פי דין תורה", הוא אומר. "את הערבים נגרש והחילונים יצטרכו לחזור בתשובה. זה יקרב את הגאולה, מה שיביא להקמת בית המקדש. יש להם גם תנועה בשם 'קדושת ציון' שנותנת לכל הסיפור הזה גב אידיאולוגי".
תורה לפני אחדות
צור משגבי יושבת על גבעה שהתושבים במיצד קוראים לה "גבעת הטילים". היא נקראת כך כי במלחמת המפרץ ב-91 הוצבה בה סוללת טילי פטריוט שנועדו ליירט את טילי הסקאד ששיגרה לעברנו עיראק של סדאם חוסיין. היא הצדיקה את שמה במתקפת הטילים האיראנית באוקטובר שעבר, אז נפל בגבעה שבר באורך כמה מטרים מטיל שיורט.
יוסי רבין, תושב מיצד, אומר שמדובר ביישוב חרדי קלאסי של בעלי תשובה וחוצניקים, חרדים שעלו לארץ ברובם מארצות-הברית כמוהו, למדו בישיבת התפוצות בהר ציון ובאו לגור כאן בלי קשר ליישוב הארץ והגבעות. "עד 7 באוקטובר אנשים כאן לא הסתובבו מחוץ לגדרות", הוא מסביר. "אנשים באו כי חיפשו דיור זול וחינוך חרדי קלאסי. אבל ביום שפרצה המלחמה האנשים כאן הבינו מה פוטנציאל הנזק שיכולים לעשות לנו הערבים שגרים לידנו. היה ברור שאי-אפשר לתת להם להסתובב ליד היישוב, בטח לא לגור לידו".
עד אז הייתה על הגבעה ליד מיצד חווה קטנה שהוקמה על ידי הרב ישראל מאיר פופר, בנו של עמי פופר, אסיר העולם שרצח במאי 1990 שבעה פועלים עזתים ופצע 11 בצומת גן הוורדים בראשון-לציון. האב חזר בתשובה בכלא והוא צפוי להשתחרר ב-2030. בן אחר שלו, הרב יצחק אברהם פופר, הקים גם הוא מאחז, לא הרחק מהגבעה של אחיו. הן היו הגבעות החרדיות הראשונות שהוקמו, ולאחר 7 באוקטובר הן קיבלו חיזוק משמעותי של עשרות משפחות חרדיות ובחורים חרדים צעירים שהביאו לעזיבתם של הפלסטינים שגרו ליד מיצד.
רבין תומך בהתיישבות החרדית בגבעות והוא חלק מתנועת "קדושת ציון". "שואלים אותי מה ההבדל בין גבעה של דתיים-לאומיים לגבעה של חרדים, והתשובה פשוטה", הוא אומר, "הדתי-לאומי פועל בתוך המסגרת הקיימת. אם יש מסיק של ערבים בשבת ליד יישוב יהודי, אז הוא ילך לשם כדי לחדול את המסיק הזה. החרדי אומר 'אני לא מוכן בכלל ללכת אליהם בשבת. אז אנחנו מלכתחילה לא ניתן להם למסוק כדי שלא תהיה דילמה'. אנחנו מתאימים את המציאות להלכה, ולא להפך. זה ההבדל. אצל הציבור הדתי-לאומי, הממלכתיות היא מעל הכל. הם מדגישים את עניין אהבת ישראל ושלמות עם ישראל, מוותרים הרבה ועושים פשרות בשם העקרון של אחדות ישראל. אנחנו החרדים רואים את האחדות כעיקרון חשוב, אבל לא כזה שבא על חשבון התורה.
"הציבור החרדי לא מקבל נאמנות מוחלטת למדינה. הממלכתיות היא לא ערך עליון. נוער גבעות מרקע חרדי תופס גבעות בלי לתאם עם אף גורם. הוא לא מכניס שיקולים של המדינה לאיפה ללכת ומתי. אם יש כמה משפחות של ערבים שגרות ליד הנקודה, אז לא חושבים על פי ערכים מערביים של חמלה וסובלנות. זה לא קיים בארגז המחשבות החרדי. אם יש סיכון אז מפנים אותם".
"קדושת ציון" תומכת במאחזים החרדיים. היא מפיצה עלונים בבתי כנסת במגזר, ופשקווילים בשכונות החרדיות בירושלים ובשאר הערים החרדיות. בין עקרונות התנועה אפשר למצוא את "השאיפה לשלטון התורה" ואת "חיבת הארץ". ערכים כמו יישוב הארץ, סילוק הערבים ממנה, מדינה על פי תורה, קירוב הגאולה והקמת בית המקדש מדוברים שם בשפה חרדית. זו המהפכה והיא בעיצומה. עלונים וטקסטים שפעם עוררו רתיעה וסלידה מתקבלים היום בישיבות ובתי הכנסת החרדיים בטבעיות ואף נלקחים הביתה לקריאה.
בינתיים, כאמור, הזרם הזה נמצא בקצה הימני של החברה החרדית, מחוץ למיינסטרים, אבל העסקונה החרדית ששלוחיה נמצאים בכנסת לחוצה מהמגמה. האהדה לבן גביר ברחוב החרדי עצומה. אפשר היה להתרשם מהפופולריות שלו כשהגיע לא מזמן לטקס האירוסין של חיה יוטא, בתו של כהן העיתונאי והפרשן, לבחיר ליבה מוישי, שהתקיים בבני-ברק. עסקן פוליטי חרדי שנכח באירוע אמר שבן גביר התקבל שם בריקודים ומחיאות כפיים: "היית צריך לראות איך שרו סביבו כל הבחורים, כאילו ראש הממשלה הגיע, לא פחות".
רבין, הפעיל ב"קדושת ציון", סבור שחלק מהמנדטים שעוצמה יהודית מקבלת בסקרים מגיעים מהמגזר החרדי: "75-80 אחוז מהחרדים מזדהים עם בן גביר והרעיונות שלו. יש המון חרדים שמצביעים יהדות התורה אבל היו מעדיפים לשים עוצמה יהודית. הם פשוט מרגישים כפופים לרבנים שלהם. הם מצביעים מתוך מחויבות לקהילה ואינטרסים שקשורים בתקציבים".
במקביל אפשר גם לראות את הזליגה למיינסטרים. "הביקור של ח"כ פרוש ב'מצפה לאה' נועד לעצור את הנהירה לבן גביר", אומר העסקן הליטאי. "בעוד הממסד הליטאי מסתייג מהלאומנות, הממסד החסידי שפרוש מייצג הוא יותר ימני. קל לו יותר לתמוך בהליכה לגבעות".
ויש עוד דמות רבנית מהמיינסטרים, בעלת קשר משפחתי לממסד הפוליטי, שתומכת בגבעות החרדיות. הרב נתן רוטמן, אחיו החרדי של ח"כ שמחה רוטמן, בא לתמוך בבחורים ב"מצפה לאה" ועל הדרך נתן שם דרשה. "הוא ר"מ בישיבת וולפסון", מספר העסקן הליטאי. "ישיבה חרדית קלאסית לחלוטין, תלמיד חכם גדול שהייתה לו חברותא עם הרב דב לנדו, מנהיג הציבור החרדי. ועדיין הוא מוביל את סיבובי השערים של החברה החרדית מחוץ להר הבית, שזה לגמרי לא מיינסטרים. הוא נחשב דמות רוחנית בולטת בקרב הצעירים החרדים שהולכים לגבעות. הוא לא מצהיר במפורש על תמיכה בגבעות, אבל תומך בהן בשיחות ובשיעורים שהוא מעביר ולא מסתיר את קרבתו לאחיו הפוליטיקאי".
פה לא תראה בנות
מנדלסון בדיוק הדביק אריחים בבית בגבעה שנמצא בבנייה. הוא הוציא את הראש החוצה כי שמע קולות של אנשים לא מוכרים. בן 22, נשוי ואב לתינוקת בת שנה. גדל בבית חרדי, בחסידות צאנז בבית-שמש, למד בישיבת צאנז בבני-ברק ("ליד גן ורשה ברחוב יהודה הלוי"), וכשהיה בן 17 בערך בא לבקר חבר בגבעה ונשאר. "הייתי אז עם חולצה לבנה, מכנס שחור ופאות מסודרות, מסולסלות כמו שצריך", הוא אומר. "זה לא שאני מקפיד פחות עכשיו אבל אני יותר נער גבעות. הפאות שלי למשל לא מוקפדות. הן פרועות ברוח. ואת הכיפה השחורה החלפתי בכיפת צמר לבנה גדולה".
תסביר לנו מה ההבדל בין גבעה חרדית לגבעה של צעירים מהחברה הדתית-לאומית?
"קודם כל 99 אחוז מהחבר'ה בגבעות כאן הם חרדים או חרדים לשעבר. תמצא פה מכל הסוגים, ליטאים, חסידים וספרדים. בגבעה של ציונות דתית אתה תראה בנות, אצלנו לא. יש משפחות אז יש נשים נשואות אבל אין בנות שבאות לתגבר. לא תראה את זה כאן. זה מקום של שמירת תורה ומצוות ברמה גבוהה. מקפידים ללמוד תורה כל יום, יש שיעור בוקר ויש שיעור ערב. מקפידים על צניעות ומקפידים על כשרויות כמו אצל החרדים. יש פה חרדים-חרדים, שחורים לבנים, אברכים שלומדים בכולל במיצד וישנים כאן בגבעה".
הוא לבש חולצת ב' צה"לית ושאלנו אם שירת בצבא. "זו חולצת עבודה שמצאתי פה", ענה, "ולא, לא התגייסתי לצבא. אמרתי לך, גדלתי בתור חרדי. אבל אני מרגיש שמה שאני עושה פה זה הגיוס שלי למען עם ישראל. אני כאן חמש שנים וזה השירות שלי. אני מגויס פה".
אי-אפשר להשוות את זה לשירות צבאי מלא, למשל בתור חי"רניק שלוחם בעזה או לבנון.
"אני מרגיש מגויס לגמרי לביטחון ארץ ישראל ועם ישראל. בגופי אני שומר על האדמות כאן. איפה שהבית עומד שם", הוא מצביע מזרחה, "שמה התחלנו. 100 מטר מאיתנו גרו ערבים. איך שבאנו הם ברחו. הם ראו יהודים וברחו. אני והחברים שלי בגופנו הבאנו ביטחון לכל היהודים שחיים כאן באזור. ברוך השם, החרדים מתחילים להבין את החשיבות של יישוב הארץ. היית צריך לראות כמה חרדים הגיעו כדי לעזור לנו למנוע את ההריסה בשבוע שעבר. שמעו שיש פה פינוי ובאו לעזור. מבית שמש באו, תלמידי ישיבה מירושלים, באו בחורים ממודיעין עלית. חרדים מכל הארץ באו למנוע הריסה של גבעה. מתי שמעת על דבר כזה?"
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.25
