למרות שהפקקים נהיים בלתי נסבלים, זיהום האוויר רק עולה ואחזקת מכונית נעשית יותר ויותר יקרה - הציבור הישראלי מסרב לוותר על כלי הרכב הפרטיים. כך נראית האמת העגומה שבמשרד התחבורה הבינו באיחור: בלי תחבורה ציבורית יעילה ובתדירות גבוהה - כולנו נישאר תקועים בדרכים
סקר חדש של המרכז לכלכלה וממשל במכון הישראלי לדמוקרטיה, בהובלת דפנה אבירם ניצן ואיתן בן אליה - מראה שרוב הציבור מוותר על האוטובוסים והרכבות, ומעדיף את כלי הרכב הפרטיים. הסקר שבחן את עמדות הציבור לגבי צמצום הנסיעה במכוניות, מציג שינוי מתון בלבד בשימוש בתחבורה ציבורית, לצד פערים גדולים בין מגזרים ואזורים. בשורה התחתונה, עולה מסקנה עגומה במיוחד: רובנו היינו רוצים להתנייד בתחבורה ציבורית, אך היא לא נגישה ונוחה מספיק כדי שנעשה זאת.
לא מוותרים על האוטו
3 צפייה בגלריה
אודי פלג, תושב תל אביב
אודי פלג, תושב תל אביב
"לא מאמין שהאוטובוס יגיע בזמן". אודי פלג מת"א
"השימוש באוטובוס הוא לא אופציה ריאלית", מספר אודי פלג, תושב תל אביב שנוסע כל יום בין גוש דן לירושלים ולחיפה. "התדירות נמוכה מאוד ואני לא מאמין שהאוטובוסים יגיעו בזמן. הרכבת לפעמים היא אופציה ריאלית, אבל גם שם התדירות היא נמוכה, בעיקר לירושלים כשיש רק שתי רכבות בשעה. בנוסף, ללא תחבורה ציבורית בשבת, אני לא יכול לוותר על הרכב". כמוהו, כך עולה, יש עוד רבים.
לפי הסקר, שנערך בקרב יותר מ-1,000 משיבים בעברית ובערבית, 69% מהציבור בישראל מתניידים ברכב פרטי, 24% נוסעים לרוב בתחבורה ציבורית ו-7% משתמשים באופציות אחרות. השימוש בתחבורה הציבורית נפוץ במיוחד בקרב צעירים עד גיל 24 - עם נתון של 43% בגילים אלה שמוותרים על המכונית. בתל אביב ובירושלים שיעור המשתמשים בתחבורה ציבורית עומד על 33% מהנוסעים, בעוד שבשאר חלקי הארץ הנתון נע בין 18% ל-23%.
בנוסף, ישנו פער גדול בין החברה הערבית ליהודית, כשרוב גדול מהציבור הערבי נוסעים ברכב פרטי - 80% - לעומת רוב קטן יותר של 66% מהציבור היהודי. רק 13% מהערבים משתמשים בתחבורה ציבורית, לעומת 26% בקרב היהודים. תחבורה מקיימת, כמו אופניים או קורקינטים, נמצאת בשיעור של 9% בתל אביב, 2% בירושלים, 4% במרכז, 1% בחיפה, 7% בצפון ו-5% בדרום.
הממצאים מצביעים על כך ששיעור המוכנים לצמצם נסיעה ברכב פרטי עומד על 35% בלבד, בעוד 44% אינם ערוכים לכך. למרות פערי תשתיות, בחברה הערבית נרשמה דווקא פתיחות גדולה יותר לצמצום השימוש במכונית: 46% הביעו נכונות לכך, לעומת 33% בלבד בציבור היהודי. מי שיש להם הכנסה גדולה יותר, גם כן מעדיפים את האוטו: בקרב בעלי משכורת חודשית של 20 אלף שקלים ומעלה, כמחצית אינם מוכנים להפחית שימוש ברכב.
3 צפייה בגלריה
אוטובוס אגד אילוס ארכיון
אוטובוס אגד אילוס ארכיון
אוטובוס אגד, ארכיון
(צילום: Igor Rozhkov \ Shutterstock)
בחלוקה גילית, גם כן עולה תמונה לא מעודדת: בני 25 עד 44, מי שבשנות חייהם צפויים הפקקים רק לעלות אם השימוש בכלי הרכב הפרטיים ימשיך כפי שהוא היום, נמצאה הנכונות הנמוכה ביותר לעבור לאוטובוס ולרכבת. לעומת זאת, בקרב בני 65 ומעלה, שיעור המוכנים לעבור לרכב היה גבוה משיעור המתנגדים.
אלא שיש נקודת אור - אם משרד התחבורה והמדינה יחליטו לעשות את הצעדים הנדרשים כדי לשפר את התחבורה הציבורית. לטענת המשיבים על הסקר, ישנם כמה גורמים שיכולים לגרום להם להפחית את הנסיעה בכלי הרכב הפרטיים. הגורם המרכזי שיכול לסייע בכך לפי הסקר הוא שיפור התדירות, כש-50% מהמשיבים אמרו שהדבר יסייע להם להפחית את הנסיעה באוטו. 41% יפחיתו שימוש במכונית אם התחבורה הציבורית תהיה נגישה יותר למקום המגורים והעבודה. רק 22% ציינו כי אין דבר שיוביל להפחתת שימוש ברכב.
כאן, היה הבדל בין החברה היהודית לערבית: על רקע פערי התשתיות, נראה שבחברה היהודית הנתון הגבוה ביותר הוא אכן שיפור התדירות, עם 51%, בעוד שבחברה הערבית, הנתון הגבוה ביותר הוא שיפור הקרבה לתחבורה ציבורית, עם 47%. בקרב מי שאינם מתניידים ברכב פרטי, המניע המרכזי לוויתור עליו הוא שיפור הנגישות לתחבורה ציבורית עם 36%, ואחריו היעדר כדאיות כלכלית של נסיעה ברכב פרטי עם 32%.
3 צפייה בגלריה
אביה קונר, תושבת רחובות
אביה קונר, תושבת רחובות
אביה קונר מרחובות נוסעת מדי יום לעבודה ברעננה: "בבוקר תדירות התחבורה הציבורית נמוכה. בערב - זה בלתי אפשרי"
במשרד התחבורה מקווים שבשנים הקרובות, ככל שתחול התקדמות בפרויקטים התחבורתיים שנמצאים בשלבי עבודה שונים בימים אלה, יהיה שינוי. בין הפרויקטים הרחבת קווי רכבת ישראל, הרכבת הקלה והמטרו של גוש דן - שבמשרד מצפים שיעלו את מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית באופן משמעותי.
אך בינתיים, הנוסעים נשארים בחוץ. אביה קונר, תושבת רחובות, מספרת כי הגישה שלה לתחבורה ציבורית נוחה מאוד - אך הנסיעה אל היעד שלה במקום העבודה היא ארוכה ומייגעת, כך שאינה עדיפה על רכב פרטי: "עד לא מזמן הייתי גרה ברחוב הרצל ברחובות, שנמצא דקות ספורות הרכבת ומהמון תחנות אוטובוס. אלא שעדיין התחבורה הציבורית לעבודה שלי ברעננה היא בתדירות נמוכה בבוקר, ובערב היא כמעט בלתי אפשרית. הייתי מעדיפה תחבורה ציבורית, לחסוך דלק וזמן, לא לעמוד בפקק 50 דקות. הבעיה, שאין לי אופציה כזו בכלל".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.11.25