במשך שנים הם נפלו בין הכיסאות ולא זומנו לשירות מילואים, אבל בשל משבר כוח האדם החריף בצה"ל, כשבמקביל הממשלה דוהרת לקראת חוק הפטור מגיוס לחרדים, הצבא פועל במרץ להרחבת שורות המילואימניקים תוך שימוש ברשומות המשרתים לשעבר שנמצאות במערכת.
באגף כוח האדם בצבא (אכ"א) קוראים לזה "תהליך מיצוי". לאורך המלחמה נערכו בבקו"ם כמה תהליכים שכאלה, שמטרתם לשבץ מחדש במילואים אזרחים שהשלימו שירות סדיר מלא ומסיבות שונות לא זומנו אחריו לשירות מילואים, קיבלו פטור, או שנקראו למילואים לאורך תקופה מסוימת אבל נגרעו בשלב כלשהו ממצבת כוח האדם.
בחודש האחרון התקיימו ארבעה ימי גיוס מחדש. בכניסה למתחם, לצד ספסלי הממתינים, הוצבה עמדת קליטה שבה קיבלו המוזמנים מספר שליווה אותם לאורך היום. אחרי שנקלטו, הם עברו ראיון אישי אצל אנשי היחידות שבהן הם אמורים להיקלט. השיבוצים נקבעים לפי הצרכים בשטח. "ראינו את יעדי הלחימה, והחיילים נקלטים במקומות שבהם יש פערים", הסביר סגן-אלוף רותם תייר, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים (עתכ"ם).
רס"ן במיל' ש'. "מגינים על הבית"
(צילום: קובי קואנקס)
לדבריו, אם השיבוץ הראשוני שקיבל המוזמן לא תואם את יכולותיו או רצונו, הוא יכול לבקש לשנות יחידה, או לעבור מתפקיד לוחם לתפקיד תומך לחימה. בשטח מפוזרים סדרנים שמאיישים עמדות בירור למי שיש לו שאלות, וכל המוזמנים מקבלים על הגעתם תשלום עבור יום מילואים.
במקום יש גם אוהל שבו ניתן מענה למקרים פרטניים. "אם חייל עבר מספר ראיונות ולא נמצא מתאים, או שיש סטטוס אחר שצריך לבדוק בצורה יותר מעמיקה, יש קצין עם סמכות גבוהה יותר שיכול לקבל החלטות מיוחדות, להפנות לוועדה רפואית או להציב את המוזמן במקום אחר", הסביר תייר. למשל, הוא סיפר על עובדת סוציאלית באזרחות שהאמינה שתתרום באופן המשמעותי ביותר בתפקיד טיפולי, ושיבוצה נעשה בהתאם. "מתאימים את החליפה לאדם, מוצאים משהו למידות שלו", הוסיף קצין נוסף מאכ"א שמעורב בתהליך המיצוי.
במהלך החודש החולף הוזמנו לבקו"ם 17 אלף אזרחים. לפי צה"ל, שיעור ההתייצבות עמד על 55%. מתוך המתייצבים, 94% שובצו ביחידות פעילות ו-6% נוספים הועברו לבחינה פרטנית. ארבעת הגופים העיקריים שקלטו אליהם מילואימניקים הם האוגדה המזרחית, גדס"מים, אט"ל ופקע"ר.
סא"ל תייר: "מנסים לסגור פערים"
(צילום: קובי קואנקס)
בהמתנה להליך הקליטה פגשנו את עוז, בן 29 מאשקלון, שהשלים שירות סדיר כמש"ק לוגיסטיקה בשדה תימן בין 2015 ל-2018. עם שחרורו שובץ לשירות מילואים בפקע"ר. "במהלך הקורונה התקשרו שאגיע למילואים, אבל עבדתי כמנהל יחידת אבטחה בבית החולים אסותא אשדוד, אז הקצין שדיבר איתי נתן לי פטור", סיפר.
לפני כחודש קיבל עוז את ההודעה שעליו להתייצב בבקו"ם לשיבוץ מחודש. "זה היה הלם", הודה, "אבל בסופו של דבר אני כשיר, הגיוני שאהיה מאלה שיקראו להם, והנה אני פה". כיום, עוז הוא סגן מנהל מרחב של חברת אבטחה בשפלה. "אני צריך משהו שלא יפגע לי בעבודה, ובמקביל גם לבוא לשרת את המדינה. אנחנו בתקופה שבה כל אחד צריך לתת מעצמו".
על סוגיית השוויון בנטל יש לו זווית ראייה מיוחדת. "אני מגיע ממשפחה חרדית. אבא שלי סיים את הצבא בדרגת רנ"ג. הוא חזר בתשובה במהלך השירות. אחי הגדול ואני התגייסנו, ויש לנו שני אחים שהם תלמידי ישיבות, אבל הם כמובן לא מאלו שמפגינים", שיתף. לדעתו, "מי שבאמת יושב ולומד בתוך מסגרת, צריך לתת לו מה שצריך. זה טוב וצריך גם את זה. אבל מי שלא - חייב להתגייס ולשרת".
עוז. שני אחים בצבא, שני אחים בישיבה
(צילום: קובי קואנקס)
דורית. ביקשה להשתבץ כרופאה
(צילום: קובי קואנקס)
את דורית, בת 29 מירושלים, פגשנו כשהיא ממתינה לרופא, כחלק מהליך השיבוץ. היא השלימה שירות סדיר בחיל התקשוב בשנים 2017-2015. "הייתי אמורה לעשות מילואים, אבל לא זימנו אותי", נזכרה. "בהמשך למדתי בחו"ל וכנראה שקיבלתי פטור - כי עכשיו הודיעו לי על הביטול שלו". כיום היא מתמחה בבית החולים שערי צדק. בסיום הלימודים, עם קבלת הרישיון, היא פנתה ביוזמתה לצה"ל וביקשה להשתבץ לשירות מילואים כרופאה. "רציתי לתרום את חלקי. צריכים אותי מאוד בבית החולים, אבל אני פה כדי שאוכל לעזור גם לצבא".
בין המראיינים בעמדות נמצא רב-סרן במיל' ש' בן ה-50. הוא פרש משירות מילואים שנה לפני 7 באוקטובר, והתנדב שוב לשירות מיד אחרי פרוץ המלחמה. "בעבר חשבתי שיש לנו את הפריבילגיה להגיד 'מיציתי', אבל כשאנחנו נמצאים במלחמה קיומית שלא נגמרת - כולנו צריכים להתגייס, כל מי שיכול להילחם", אמר.
לפני כשנתיים היה ש' ממייסדי גדוד 1891, וכיום הוא סגן המפקד שלו. "זה גדוד חזק שמבצע פעילות מבצעית", תיאר, "הגענו לכאן כדי להגדיל את הסד"כ. תמיד צריכים עוד לוחמים. גדודים מהסוג הזה הוקמו כלקח של 7 באוקטובר. אנחנו נמצאים בבית אבל בכוננות מלאה, קופצים עם אפוד ונשק ומגיבים מיד לכל אירוע. אלה גדודים משפחתיים, של לוחמים שהם בני המקום, ומגינים על הבית תרתי משמע".
